טיפול מיוחד
טיפול מיוחד (בגרמנית: Sonderbehandlung, "זונדרבהנדלונג", "יחס מיוחד")[1] הוא ביטוי גרמני שבמקור שימש לתיאור כל סוג של יחס מועדף אך בתקופת גרמניה הנאצית שימש כלשון נקייה לתיאור רצח המוני על ידי רוצחים נאצים והאס אס, שהשתמשו בדרך כלל בקיצור SB. מונח זה הושמע לראשונה במהלך תוכנית T4 - אותנסיה, שבה רופאי אס אס הרגו חולי נפש ונכים בין 1939 ל-1941, והיה אחת ממספר מילים לא ספציפיות שהנאצים השתמשו בהן כדי לתאר רצח המוני ורצח עם. דוגמה בולטת נוספת הייתה מבצע 14f13.
מונח זה שימש גם כדי להתייחס לציוד המשמש לביצוע הפשעים, כגון תאי גזים וציקלון בה. המשמעות האמיתית של המונח "זונדרבהנדלונג" הייתה ידועה ברבים באס אס, ובאפריל 1943 הימלר היה מודאג מגילוי הפירוש האמיתי של מונח זה, והשמיט מונח זה מדוח סודי ששלח.
נעשה שימוש בשפה מוסווית "לא רק בתקשורת עם הציבור היהודי, כאשר כוונתם של מוציאי ההודעות הייתה להונות את היהודים על מנת למזער את הסבירות להתנגדות, אלא גם בתכתובות כלפי חוץ. גם בתקשורת הפנימית פקידים ידעו ללא עוררין את התחליפים הלשוניים שנקבעו בכללי השפה, ולפעמים היו בעצמם אחראים [להמצאתם]".[2]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד קיץ 1941 הפכה תוכנית T4 לידועה בגרמניה, במדינות נייטרליות ובמדינות שהיו אויבות לגרמניה. ב-24 באוגוסט 1941 הורה היטלר למפקד המשותף של המבצע, ד"ר קרל ברנדט לעצור אותה בשל מחאה ציבורית, אך המבצע נמשך, לא רק מחוץ לעיני הציבור, ובעוצמה רבה יותר.[3] היטלר לא רצה להסתכן בכך שפקודה תביך אותו שוב בפומבי, וכתוצאה מכך הפקודה המפורשת לבצע את השואה ניתנה על ידו בעל פה. אם היה תיעוד כתוב לצו זה, כמעט בטוח שהושמד על ידי הנאצים כשאלה הבינו שתבוסתם בלתי נמנעת וחפצו להימנע מנקמה או מהעמדה לדין (במסגרת מה שהחשיבו כ"צדק של מנצחים").[4]
כשהיו הנאצים צריכים לתעד רצח, הביטוי "טיפול מיוחד" היה אחד מביטויי לשון נקייה שהיו בשימוש. הרופאים שביצעו את תוכנית T4 השתמשו בביטוי "'desinfiziert'" ("חיטוי") לתיעוד הרצח בגז של חולי נפש ונכים.[5] התוכנית להשמדת יהודי אירופה נקראה 'Die Endlösung der Judenfrage' ("פתרון סופי לשאלת היהודים"). מילים אחרות לתיאור פעולות ההשמדה כללו:
- 'Evakuierung' ("פינוי")
- 'Aussiedlung' ("גירוש")
- 'Umsiedlung' ("יישוב מחדש")
- 'Auflockerung' ("דילול" – למשל, בהוצאת תושבים מגטו)[6]
- 'Befriedungsaktion' ("הרגעה")[6]
- 'Ausserordentliche Befriedungsaktion' or 'A.B. Aktion' ("פעולת הרגעה מיוחדת")[6]
- 'Abwanderung' ("היגרו")[6]
- 'Säuberung' ("ניקוי")[6]
- 'Sicherheitspolizeilich durchgearbeitet' ("הופנו, או הועבדו, בהתאם להכוונת האס דה")[6]
נאומי פוזן שנשא הימלר באוקטובר 1943 הם המסמכים הידועים הראשונים שבהם דיבר בכיר בממשלה הנאצית במפורש על ביצוע השואה במהלך המלחמה. הימלר הזכיר "Judenevakuierung", או 'פינוי היהודים', מילה שבה השתמש בתור שם נרדף להשמדתם.[7] בשלב מסוים בנאום אמר: "חיסול היהודים, השמדה, אנחנו עושים את זה", תוך הפסקה קצרה לאחר המילה "חיסול", 'Ausschaltung') לפני שאמר "השמדה" ('Ausrottung').[7] ההיסוס שלו באמצע אמירת המילה "חיסול" יכול להיחשב כבדיקה, כניסיון לראות אם היה מקובל להשתמש במילים כאלה מול הקהל שלו[7] ותיקי אס אס, ואכן, מולם הייתה שפה כזו מקובלת. באירוע אחר אימת זאת יוזף גבלס, בנאומו על המלחמה הטוטאלית ב-18 בפברואר 1943. הוא החל לומר "Ausrottung des Judentums" ('השמדת היהדות') אבל עבר לביטוי "Ausschaltung" (העלמה), בהתחשב בכך שדיבר בפומבי.[7]
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח הופיע לראשונה ב-20 בספטמבר 1939 בצו של הגסטפו וראש האס דה היידריך למחלקות המשטרה: "כדי למנוע אי הבנות, אנא שימו לב: ... יש להבחין בין מי שניתן לטפל בהם בדרך הרגילה לבין מי שיש להעניק להם יחס מיוחד. המקרה האחרון מכסה נושאים שבגלל אופיים הפוגעני ביותר, מסוכנותם או יכולתם לשמש כלי תעמולה עבור האויב, מתאימים לחיסול, ללא כבוד לאדם, על ידי טיפול חסר רחמים (כלומר, על ידי הוצאה להורג)."[8]
עם זאת, השימוש מכוון גם נגד גרמנים ולא רק נגד יהודים. הוא מתייחס ל"עקרונות הביטחון הפנימי של המדינה במצב מלחמה". למרות זאת, החוק אפשר להרוג כל אדם שהמשטר רצה. תזכיר שישה ימים לאחר מכן, מפגישה במשרד הראשי לביטחון הרייך הגדיר "טיפול מיוחד" ככזה שדורש "ביצוע".
בדו"ח מהחזית המזרחית מ-25 באוקטובר 1941 נכתב כי "בגלל הסכנה החמורה של מגפה, החל ב-8 באוקטובר 1941 יהיה חיסול מוחלט של יהודי הגטו בוויטבסק. מספר היהודים שיש להעניק להם יחס מיוחד הוא בסביבות 3,000." ב-20 בפברואר 1942 כתב הימלר מהמשרד הראשי לביטחון הרייך בעניין הטיפול ב"עובדים אזרחיים זרים" ויעץ שבמקרים קשים במיוחד יש לפנות למשרד הראשי לביטחון הרייך בבקשה ל"טיפול מיוחד", ש"מתרחש בתלייה."[9] במכתב למשרד הראשי לביטחון הרייך קצין האס אס היינץ טריהה (Trühe) ביקש משאיות גז נוספות עבור "... הובלה של יהודים, שיש להתייחס אליו בצורה מיוחדת. . ."[10] טנדרי הגז הכילו תא אטום בו ננעלו הקורבנות וגז המפלט הוזרם והרג את הקורבנות בהרעלת פחמן חד-חמצני וחנק.
ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגרמנית, המילה 'Sonder-', כלומר "מיוחד", יכולה לשמש ליצירת שמות עצם מורכבים. בהתייחסות לפעולות, הנאצים השתמשו בלשון נקייה כדי להתייחס לציוד המשמש לביצוע הרג. במכתבו, טריהה התייחס לטנדרים כאל 'S-wagen', 'Sonderwagen', ובקיצור S-vans: "טנדרים מיוחדים". שימושים מתועדים אחרים כוללים 'Sonderfahrzeug' ("רכב מיוחד"), 'Spezialwagen' ("טנדר מיוחד"), ו-'Hilfsmittel' ("ציוד עזר").[11]
בשפה לא ספציפית זו נעשה שימוש בהתייחסות לציוד במסמכי מחנה ההשמדה אושוויץ. מכתב מיום 21 באוגוסט 1942 התייחס ל'בונקר 1' ו'בונקר 2' (בתי חווה ממערב לבירקנאו שהוסבו לתאי גזים) כ 'Badeanstalten für Sonderaktionen' - "מתקני רחצה לפעולות מיוחדות".[12] במכתב זה מובא הביטוי במירכאות, מה שמצביע על השימוש בלשון נקייה, אירונית, סגי נהור. שרטוטים, תאי גזים במרתף של קרמטוריום 2 ו-3 סומנו כ-'Leichenkeller 1' ("חדר מתים 1 במרתף"), וחדרי ההתפשטות במרתף סומנו כ-'Leichenkeller 2'. במכתב מ-27 בנובמבר 1942 לאדריכל הראשי של אושוויץ, קצין האס אס קרל בישוף הייתה התייחסות לחדר מתים של קרמטוריום 2 כ"זונדרקלר "Sonderkeller" - "מרתף מיוחד".[13] מכתב מקצין האס אס רודולף ירלינג (Jährling) בנוגע למשרפות 2 ו-3, מכתב לבוני התנורים טופף ובניו מ-6 במרץ 1943, מתייחס לחדר המתים 2 כ "Auskleideraum" ('חדר התפשטות').[14] יחידות האסירים שנאלצו לרוקן תאי גזים ולהעמיס גופות לתנורים היו ידועות בשם "זונדרקומנדו" ("חוליות מיוחדות"). מסמך מ-26 באוגוסט 1942 קבע שעל שלטונות המחנה לשלוח משאית "... לדסאו כדי לאסוף חומר לטיפול מיוחד. . ." דסאו היה אחד משני המקומות שבהם יוצר ציקלון בה.[15] שימוש סטנדרטי במונח להרג באושוויץ נעשה במכתב מ-13 באוקטובר 1942, בחתימת פקיד בשם בישוף (Bischoff), שכתב כי בניית מתקני משרפות חדשים "... היה צריך להתחיל מיד ביולי 1942 בגלל המצב שנגרם עקב הפעולות המיוחדות".[16] ב-8 בספטמבר 1943 הועברו מטרזינשטט לאושוויץ 5,006 יהודים תחת הכינוי "SB שישה חודשים".[17] שישה חודשים לאחר מכן, ב-9 במרץ 1944, נרצחו בגז אלה שעדיין היו בחיים.[17]
במכתב מ-29 בינואר 1943 מאת הקצין בישוף להנס קאמלר, התייחס בישוף לחדר המתים 1 במרתף של קרמטוריום 2 באושוויץ כאל 'Vergasungskeller' - "מרתף גז".[18] במכתב הודגשה המילה בקו תחתון, ובראש המסמך כתוב: "Kirschnek!"[19] במשרד האדריכלות הייתה מדיניות ברורה שאסרה להשתמש במילים כמו "תא גזים". היה צורך ליידע את הקצין קירשנק על המעידה הזו.[19] בצטטו מכתב ייחודי זה, רוברט יאן ואן פלט קבע כי בשימוש בביטוי "פעולה מיוחדת" או "טיפול מיוחד" במקום השמדה והרג, מכחישי השואה הראשונים היו הנאצים עצמם, בכך שניסו להכחיש את מעשיהם בפני עצמם.[19]
רגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הימלר דאג לגבי הסודיות בתיעוד השמדת היהודים.[20] ב-9 באפריל 1943 כתב מכתב סודי למחליפו של היידריך כראש הגסטפו והאס דה, ארנסט קלטנברונר, בנוגע לדו"ח קורהר.[20] הימלר ראה שהדו"ח "בוצע היטב למטרות הסוואה ועלול להיות שימושי מאוחר יותר".[20] למחרת, קצין האס אס רודולף ברנדט העביר הודעה למחבר הדו"ח, ריכרד קורהר, ובה נאמר:
"הרייכספיהרר אס אס קיבל את הדו"ח שלך על "הפתרון הסופי של שאלת יהודי אירופה". הוא מבקש ש"יחס מיוחד ליהודים" לא יוזכר בשום מקום."
הימלר היה בטוח שכמעט כולם ידעו מה פירוש "טיפול מיוחד", והורה להחליף ביטוי זה בביטוי 'durchgeschleust' המעורפל עוד יותר. ("מעבר דרך"), למרות שהמסמך היה סודי ביותר.[21] המחנות המדוברים בגנרלגוברנמן היו מחנות ההשמדה טרבלינקה, סוביבור, בלז'ץ ומיידנק. המחנה היחיד בוורתגאו היה מחנה ההשמדה חלמנו.
השקפות נאציות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך חקירות והליכים פליליים בגין פשעי מלחמה נאצים, הוכח כי בקרב המעורבים לא היה ספק לגבי הכוונה במונח זה. במשפטו, אדולף אייכמן הצהיר ש"כולם ידעו" ש"יחס מיוחד" פירושו הרג.[22]
בספר הזיכרונות שלו, שנכתב בכלא, העיר על המשמעויות של "טיפול מיוחד", והסביר שיש לביטוי משמעות קטלנית ברורה, כמו גם משמעויות אפשריות אחרות. הוא סיפק דוגמאות תיעודיות לכל משמעות.[23]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Henry Friedlander, (1997). The Origins of Nazi Genocide: From Euthanasia to the Final Solution. University of North Carolina Preאס אס. ISBN 978-0-8078-4675-9ISBN 978-0-8078-4675-9
- Gutman, Yisrael; Berenbaum, Michael (editors). (1994) Anatomy of the Auschwitz Death Camp. Indiana University Preאס אס. ISBN 978-0-253-32684-3ISBN 978-0-253-32684-3
- Kogon, Eugen; Langbein, Hermann. (1994) Nazi maאס אס murder. Yale University Preאס אס מסת"ב 978-0-300-05441-5
- Lang, Berel (2003). Act and idea in the Nazi genocide. Syracuse University Preאס אס. ISBN 978-0-8156-2993-1ISBN 978-0-8156-2993-1
- Langbein, Hermann (2004). People in Auschwitz. University of North Carolina Preאס אס. ISBN 978-0-8078-2816-8ISBN 978-0-8078-2816-8
- Preאס אסac, Jean-Claude (1989). Auschwitz: Technique and operation of the gas chambers. New York: Beate Klarsfeld Foundation
- Shermer, Michael; Grobman, Alex (2009). Denying history: who says the Holocaust never happened and why do they say it? University of California Preאס אס מסת"ב 978-0-520-26098-6
- Zimmerman, John C. (2000). Holocaust denial: demographics, testimonies, and ideologies. University Preאס אס of America. ISBN 978-0-7618-1821-2ISBN 978-0-7618-1821-2
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Lang, Berel (2003). Act and Idea in the Nazi Genocide (באנגלית). Syracuse University Press. ISBN 9780815629931.
- ^ Lang (2003), p. 93
- ^ Friedlander (1997), p. 111
- ^ "Myth/Fact Sheet: Hitler never ordered the Holocaust". Emory University. ארכיון מ-12 בספטמבר 2013. נבדק ב-10 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Friedlander (1997), p. 231
- ^ 1 2 3 4 5 6 Lang (2003), p. 92
- ^ 1 2 3 4 "Heinrich Himmler's Speech at Poznan". The Holocaust History Project. ארכיון מ-2 באוקטובר 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kogon et al (1994), p. 6
- ^ "Special treatment" (Sonderbehandlung)". The Holocaust History Project. ארכיון מ-16 בספטמבר 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zimmerman, John C. (2000), p. 22
- ^ "The Development of the Gas-Van in the Murdering of the Jews". Jewish Virtual Library. ארכיון מ-12 במרץ 2012. נבדק ב-13 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bathing Installations for Special Actions". The Holocaust History Project. ארכיון מ-2 באוקטובר 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pressac, Jean-Claude; van Pelt, Robert-Jan. "The Machinery of Mass Murder at Auschwitz" in Anatomy of the Auschwitz Death Camp, p. 223
- ^ Pressac (1989), p. 221
- ^ "Material for Special Treatment". The Holocaust History Project. ארכיון מ-16 בספטמבר 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pressac (1989), p. 198
- ^ 1 2 Langbein (2004), p. 47
- ^ "Vergasungskeller". The Holocaust History Project. ארכיון מ-18 ביולי 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Morris, Errol. "Mr. Death: Transcript". ארכיון מ-30 במאי 2015. נבדק ב-14 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Shermer et al (2009), p. 223
- ^ "Special treatment" (Sonderbehandlung)". The Holocaust History Project. ארכיון מ-16 בספטמבר 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Office of Chief of Counsel for the Prosecution of Axis Criminality, OCCPAC: Nazi Conspiracy and Aggression, Volume I, p. 1001
- ^ "Götzen". ארכיון מ-2013-12-03. נבדק ב-2017-02-19.
