טראווניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טראווניק
Travnik
Coat of Arms of Travnik.png
סמל טראווניק
Flag of Travnik.jpg
דגל טראווניק
BiH 2012 - Travnik (8144162598).jpg
טראווניק, 2012
מדינה בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה
קנטון מרכז בוסניהמרכז בוסניה  מרכז בוסניה
שטח 14.25 קמ"ר
גובה 514 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 16,534 (2013)
 ‑ במטרופולין 57,543
 ‑ צפיפות 109 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 44°14′N 17°40′E / 44.233°N 17.667°E / 44.233; 17.667קואורדינטות: 44°14′N 17°40′E / 44.233°N 17.667°E / 44.233; 17.667
אזור זמן UTC +1
www.opcinatravnik.com.ba

טראווניקבוסנית: Travnik) היא עיר במרכז בוסניה והרצגובינה, בירת קנטון מרכז בוסניה השוכנת 90 קילומטרים מערבית לבירת המדינה סרייבו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי יישוב מאורגן במקום מתוארכים לתקופת האימפריה הרומית. בהמשך, נשלט היישוב על ידי ממלכת בוסניה וממלכת הונגריה. באמצע המאה ה-15, בתקופת שלטונו של מהמט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית הוכרע ממלכת בוסניה והאזור עבר לשליטת העות'מאנים. כדי לבסס את שלטונם ביצעו העות'מאנים טרנספר אוכלוסיות בכל רחבי הבלקן. במסגרת זו התיישבו באזור תושבים מוסלמים והועתקו ממנו תושבים נוצרים. ב-1697, במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) כבשו האוסטרים את סרייבו בירת איילט בוסניה והעלו אותה באש. וכך, הפכה טראווניק לבירת האיילט. בתקופה זו התפתחה העיר והפכה למרכז כלכלי ותרבותי אזורי. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1878-1877) קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית חסות על חבל בוסניה וסיפחה אותו בפועל.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה טראווניק בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. האזור הועבר לחזקת הבובות של מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה בהנהגת אנטה פאבליץ'. לאחר המלחמה נכללה טראווניק בשטחי יוגוסלביה. החל מ-1992, לאחר התפרקותה של יוגוסלביה נכללת טראווניק בשטחה של בוסניה והרצגובינה.

עלילת הספר "ימי הקונסולים",[1] פרי עטו של הסופר היוגוסלבי איוו אנדריץ', מתרחשת בעיר על רקע ימי המלחמות הנפוליאוניות, עת הייתה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטראווניק השוכנת בגובה של 514 מטרים מעל פני הים שורר אקלים ממוזג יבשתי. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 9.6oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-19.5oc ביולי ועד 1oc- בינואר.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי המאה ה-17, לאחר כיבוש סרייבו והעלאתה באש על ידי האוסטרים הגיעו פליטים יהודים לטראווניק והקימו בה קהילה ספרדית קטנה. במחצית השנייה של המאה ה-19 הוקם בית כנסת מרכזי לקהילה. חלק מבני הקהילה עסקו בסחר בבדים, פירות וירקות ובייצוא תוצרת חקלאית. מקצתם עסקו במלאכה זעירה והיו אומנים. בשלהי המאה ה-19, לאחר סיפוח האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית התיישבו בעיר גם משפחות של יהודים אשכנזים שהיו בעלי מעמד כלכלי איתן, חלקם עסקו במקצועות חופשיים וחלקם נשאו תפקידים פקידותיים במנגנון השלטון המקומי. לאחר מלחמת העולם הראשונה עזבו מרבית בני הקהילה האשכנזית את העיר. המשבר הכלכלי שפקד את ממלכת יוגוסלביה לאחר מלחמת העולם הראשונה לא פסח על יהודי טראווניק והייתה הגירה פנימית מהעיר לקהילות מבוססות יותר בסרייבו ובזאגרב. מספר בני הקהילה הלך וקטן בהדרגה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בטראווניק 261 יהודים. בין אוקטובר 1941 למרץ 1942 גורשו בני הקהילה בשלושה טרנספורטים למחנות הריכוז יאסנובאץ, קרושצ'יצה וסטארה גרדישקה. כמה עשרות מיהודי טראווניק שרדו את השואה, אך הפעילות הקהילתית בעיר לא חודשה.[2] בן הקהילה מוני לוי לחם בשורות הפרטיזנים של טיטו ובהמשך שרת כגנרל בחיל הרפואה של צבא יוגוסלביה. בעיר התגוררה משפחת גאון ומבין בניה ניתן לציין את משה דוד גאון והרב סולומון גאון.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טראווניק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ימי הקונסולים, תרגמה מסרבית קרואטית והוסיפה אחרית דבר - דינה קטן בן-ציון, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 1999.
  2. ^ הקהילה היהודית בטראווניק, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 165-162.