יהושע אברבאיה
 | |
| לידה |
1878 דרדנלה, דרדנלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 1934 (בגיל 56 בערך) כ"ח סיון תרצ"ד תל אביב, ישראל  |
| מקום קבורה | בית הקברות טרומפלדור |
| תאריך עלייה | 1904 |
| מקום מגורים | תל אביב-יפו |
| פעילות בולטת |
פקיד הברון רוטשילד פקיד יק"א פקיד פיק"א |
| בת זוג | אסתר בכר בת חיים מנחם בכר |
| צאצאים | חיים אברבאיה |
| מספר צאצאים | 3 |
יהושע אברבאיה (אברביה) (1878 – 11 ביוני 1934) היה מפקידי הברון רוטשילד בלבנון ובארץ ישראל ובהמשך היה בכיר בארגוני ההתיישבות יק"א ופיק"א.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השמונים של המאה ה-19 החל הברון רוטשילד לסייע למושבות העלייה הראשונה שסבלו ממצוקה כלכלית וחברתית. כדי להשגיח על הסיוע ולנתב את כספי התמיכה בצורה האופטימלית מינה רוטשילד פקידים מטעמו שניהלו, בפועל, את ההתנהלות של המושבות שתחת חסותם. פקידים אלו באו ממקומות שונים בארץ ובעולם ובמקרים רבים היו נתונים בין הפטיש והסדן כלומר בין לחץ בעל המאה (הברון) שניסה להכתיב לתושבי המושבות איך להתנהל כלכלית ובין הרצונות של האיכרים להתנהל לפי הבנתם. חלק מאותם פקידים לא הזדהה עם המפעל הציוני כך שהכוח הרב שניתן בידיהם נוצל לא פעם להתאנות לאיכרים דבר שגרם במקרים רבים לסכסוכים ומריבות ואף לנטישת איכרים את אדמתם.
ב-1900 העביר רוטשילד את האחריות לניהול המושבות ליק"א כשפקידיו המשיכו עבודתם בארגון זה. ב-1924, עם הקמת פיק"א, חזר רוטשילד למלא תפקיד מרכזי בבניין ארץ ישראל.
בין שאר הפקידים נמנה גם יהושע אברבאיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברבאיה נולד ה-1878 בעיירה דרדנלה שלחופי מיצר הדרדנלים שבטורקיה לחיים אברבאיה, אח לדניאל אברבאיה ולרוזה אברבאיה. בנעוריו למד בבית ספר של ארגון כי"ח ובבית ספר תיכון כללי. בבגרותו התקבל לעבודה כפקיד ממשלתי ובהמשך מונה למנהל בית ספר יהודי בעיר גליפולי (אנ') שבטורקיה. במקביל החל להתעניין בציונות ובמיוחד נמשך לחזון של חזרת היהודים לעבודת האדמה. אברבאיה התרשם מהפעילות של החברה היהודית להתיישבות (יק"א) בתחום ועבר לביירות שם הצטרף לסניף של הארגון אותו ניהל צבי הנרי פרנק[1] מטעמו של הברון רוטשילד.
ב-1904 מונה אברבאיה לסגנו של פרנק, נשלח לארץ ישראל ועסק בניהול מושבות הדרום (באר טוביה, גדרה, רחובות, מזכרת בתיה ואחרות) במסגרת יק"א.
מבין פקידי הברון נודע אברבאיה באהדתו את המפעל הציוני ואף רכש חלקת אדמה בראשון לציון שם נטע פרדס ומטע שקדים. כמו כן היה מעורב בפעילות ציבורית בקהילה היהודית ביפו.
מוצאו הטורקי והכרת השפה הטורקית הפכו אותו לאיש קשר לשלטונות המשטר העות'מאני בארץ. חשיבות תפקיד זה התגברה בתקופת מלחמת העולם הראשונה וכעוזרו של אברהם אלברט ענתבי שימש כאיש קשר מול השלטונות העות'מאנים ופעל לביטול גזרות שהוטלו על היישוב היהודי.
לאחר המלחמה הפך לבכיר בפיק"א וסייע רבות למושבות להסדיר את רישום הבעלות על הקרקעות שלהם. כמו כן היה שותף להקמת שכות בית וגן (שהפכה לימים לבת ים). ב-1923 היה בין מייסדי "בנק א"י למסחר ותעשייה" יחד עם אנשי עסקים נוספים כמו יוסף רוקח, שלום מאיר, יוסף אליהו שלוש, שמואל כהן יוחננוף ואחרים[2]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברבאיה נישא לאסתר (1982-1894) בת חיים מנחם בכר ורחל ולזוג נולדו 3 ילדים (חיים (1909), פאולינה (1911) וגאולה (1919)). נפטר ב-1934 והובא למנוחות בבית הקברות טרומפלדור שבתל אביב[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "יהושע אברבאיה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 218
- יהושע אברבאיה, באתר מוזיאון ראשון לציון
- הפרופיל של יהושע אברבאיה, באתר GENI
- רן אהרנסון, פקידי הבארון רוטשילד 1882–1890 האנשים שמאחורי מפעל ההתיישבות, הוצאת יד בן-צבי (אורכב)
- יהושע אבראביה ז"ל - 10 שנים למותו, הד-המזרח, 30 ביוני 1944
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הנרי צבי פרנק, באתר ראשון לציון
- ^ בנק א"י למסחר ותעשייה, דואר היום, 18 ביולי 1923
- ^ מודעת אבל על מותו של יהושע אברבאיה, הארץ, 12 ביוני 1934