יהושע ברטונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהושע ברטונוב
יהושע זאב ברטונוב
יהושע זאב ברטונוב
לידה 5 באפריל 1879
וילנה
פטירה 24 באוגוסט 1971 (בגיל 92)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע שחקן, שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1959) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יהושע ברטונוב, 1966
שלמה בר שביט (משמאל) עם יהושע ברטונוב, בתפקיד פרוצ'קין ומשה מחלק התה, בהצגה "שמו הולך לפניו" על פי אפרים קישון, "הבימה", 1953

יהושע ברטונוב (י"ב בניסן ה'תרל"ט, 5 באפריל 1879ג' באלול ה'תשל"א, 24 באוגוסט 1971) היה שחקן תיאטרון, מוותיקי תיאטרון "הבימה", וחתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1959.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושע זאב ברטונוב נולד בוילנה בי"ב בניסן ה'תרל"ט 1879, לאביו דב יהודה בריטון[1] ולאמו פרומא[2] בת החזן יהושע-זאב זאקון בוילנה. הוריו קראו לו יהושע זאב על שם סבו מאמו.[3] שנות ילדותו הראשונות, עד גיל שמונה, למד ב"חדר" ואחר כך ב"תלמוד תורה" המפורסם בוילנה (בו הלימודים היו ברוסית). נהג ללכת לשמוע "מגידים". ואת לבו לקחו הניגונים שלהם. בבית היה מנסה לחזור עליהם בהביאו את שומעיו לידי דמעות.

בתלמוד תורה, שהצטיין במוריו הטובים, הכירו בכשרונו שני מורים, זאראצקי (משחק מקצועי למחצה ובעל דיקציה נאה) ואקים ריביסמן (אחיו של סופר רוסי ומחנך ידוע), והם שנתנו לו את ההזדמנויות הראשונות להצטיין באמנותו. זמן קצר למד בבית-ספר למלאכה, ואחר כך התחיל להתכונן להיות מורה. התפרנס משיעורים פרטיים ומעבודה כלבלר ופקיד וכו'. שימש גם מורה בבתי-אמידים. בשיעוריו הפרטיים נהג לאסף את תלמידיו, להושיבם בחצי-עיגול ומשחק לפניהם מתוך דיוק של תנועה וקול. הנטייה לבמה הייתה נחלתם המשותפת של שני האחים בירטון. אחיו, חיים שלמה בירטון שחקן מוכשר, שמת בדמי ימיו, ב-1913, הקדים להיות משחק ממנו בתיאטרון העירוני בוילנה ועזר לו בצעדיו הראשונים לקראת התיאטרון.

יהושע ברטונוב היה שחקן בתיאטרון של וילנה בשנים 19021911. ברטונוב ייסד להקת חובבים יהודית ושיחק בתיאטרון היהודי על-שם שלום עליכם במוסקבה. לאורך שבע שנים השתתף במחזות קלאסיים ומודרניים רבים בשפה הרוסית, ביניהם אותלו, המלך ליר, המלט, הפעמון השקוע מאת האופטמן, היער מאת אוסטרובסקי, וכן שיחק את התפקידים של דה סילבה ורבי עקיבא במחזה אוריאל אקוסטה מאת קרל גוצקוב. ב-1913 היה ממייסדי תיאטרון הבימה. הוא היה הבמאי של המחזה הראשון שהציג התיאטרון, "הנודד הנצחי" מאת אוסיפ דימוב.

ברטונוב עלה לארץ ישראל עם התיאטרון בשנת 1928.

ב-28 באוגוסט 1950 כתב לו ראש הממשלה דוד בן-גוריון על התרשמותו העמוקה ממשחקו בתפקיד טוביה החולב: "גילמת ביכולת מופלאה כל סבלו ההיסטורי של יהודי וגאוותו...לא ראיתי ולא הרגשתי אף פעם ביטוי אדיר ומחונן כזה של גורלו הטרגי וההירואי של יהודי בגולה... משחקך המם ועידן, הרעיש והפעים, העלה והרהיב... זו הייתה בשבילי אחת החוויות העמוקות והמזעזעות בחיי".[4]

אולם ברטונוב בתיאטרון הבימה נושא את שמו.

נפטר ב-24 באוגוסט 1971 ונקבר בבית עלמין הדרום בחולון.

בתו הייתה הרקדנית והכוריאוגרפית דבורה ברטונוב, ובנו, שלמה ברטונוב, היה שחקן, קריין ואיש אקדמיה. נכדו הוא השחקן אייל ברטונוב.

לוחית זיכרון על בית ברטונוב ברחוב דב הוז 30 בתל אביב

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורות מבעד למסך (רשפים, 1969)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהושע ברטונוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן תנחום, שהיה כורך ספרים בוילנא
  2. ^ שמקצועה היה כורכת ספרים גם היא
  3. ^ ראה יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 127–128, וראה אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
  4. ^ אניטה שפירא, בן-גוריון: דמותו של מנהיג, עמ' 152.