יוהאן שטראוס (האב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוהן שטראוס (האב))
יוהאן שטראוס
Johann Strauss
לידה 14 במרץ 1804
וינה, ממלכת הבסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בספטמבר 1849 (בגיל 45)
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1819 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maria Anna Streim עריכת הנתון בוויקינתונים
Emilie Trampusch עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יוזף שטראוס, יוהאן שטראוס, אדוארד שטראוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן שטראוס (האב)גרמנית: Johann Strauss Vater;‏ 14 במרץ 180425 בספטמבר 1849) היה מלחין אוסטרי, שהיה אביו של יוהאן שטראוס (הבן), יוזף שטראוס ואדוארד שטראוס.[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן שטראוס נולד בלאופולדשטאדט לפרנץ-בורגיאס שטראוס (17641816) וברברה שטראוס לבית דולְמָאן (17701811) שהיו בעלי פונדק. הוא נולד שלישי. סבו, יוהאן מיכאל שטראוס, היה יהודי שהוטבל לנצרות וחי כקתולי.

כשהיה בן 7 נפטרה אמו מקדחת זיקה ואביו התחתן בשנית. אולם כעבור 5 שנים, טבע אביו בנהר הדנובה (יש מקורות שונים האומרים כי הוא ניסה להטביע את עצמו למוות).[2]

יוהאן שטראוס האב- ככל הנראה, התמונה שהופיע בשער חוברות התווים של יצירותיו, בשיתוף פעולה עם המו"ל טוביאס האסלינגר.
יוזף לאנר.
קברו של שטראוס האב עם פרופיל שלו.

האפוטרופוס של שטראוס, החייט אנטון מולר, העביר אותו תחת חסותו של יוהאן ליטשצ'דל ושטראוס עבד בחנות לכריכת ספרים של ליטשצ'דל בשנת 1816. בנוסף שטראוס למד לנגן בכינור ובוויולה. הוא סיים את העבודה ככורך ספרים בשנת 1822. הוא גם למד מוזיקה אצל יוהאן פולישנסקי במהלך חניכותו ובסופו של דבר הצליח להבטיח מקום בתזמורת מקומית, בראשותו של מיכאל פמר. בשנת 1819 שטראוס עזב את התזמורת כדי להצטרף לרביעיית המיתרים המכונה רביעיית לאנר, שהוקמה על ידי יוזף לאנר (אנ'), האחים דראנק ויוהאן שטראוס. רביעיית מיתרים זו ניגנה ואלס ונאי וריקודים גרמנים כפריים.[3] יחד עם יוזף לאנר הוא קידם את הואלס הוינאי ובכך הפך אותו לאחד הואלסים הפופולריים של התקופה.

שטראוס הפך לסגן מנצח התזמורת כדי לסייע ללאנר לאחר שהרביעייה שהפכה לפופולרית כל כך במהלך קרנבל כלשהו בשנת 1824. אחר כך שטראוס ניהל תזמורת קטנה יותר שהוקמה כתוצאה מהצלחתה של רביעיית לאנר. בשנת 1825, הוא החליט להקים תזמורת משלו והחל להלחין (בעיקר מוזיקת מחול) כדי שתוכל לנגן את יצירותיו. התזמורת הופיעה בכמה מסעדות. הקמת תזמורת קטנה זו שמה סוף למאבקים הכלכליים שלו. שטראוס היה איש עסקים מוצלח.[4]

עד מהרה הוא הפך לאחד המלחינים הידועים והאהובים בווינה על ידי הקהל. במהלך קרנבל שהתקיים בשנת 1826, הוא הגיע לשיא הצלחתו בעקבות ביצוע ביצירה שלו טאוברלן-וולצר (אנ'). בבת אחת, החל להיות מפורסם. הוא סייר עם תזמורתו בגרמניה, הולנד, בלגיה ובריטניה. הניצוח והניהול של תזמורת זו (בעתיד תזמורת שטראוס) יועברו בסופו של דבר על ידי בניו עד לפירוקה על ידי אדוארד שטראוס בשנת 1901.[5]

בטיול בצרפת בשנת 1837 הוא שמע את הריקוד הצרפתי: קוואדריל (אנ') והחל להלחין יצירות לריקוד זה. הוא אחראי במידה רבה לפרסום הריקוד ההוא באוסטריה בשנת 1840, שם הפך (הריקוד) לפופולרי מאוד. זה היה המסע הזה (בשנת 1837) שהוכיח את הפופולריות של שטראוס בקרב קהלים מרקעים חברתיים שונים וזה סלל את הדרך לגיבוש תוכנית שאפתנית לביצוע היצירות שלו באנגליה להכתרתה של המלכה ויקטוריה בשנת 1838. שטראוס גם עיבד יצירות שונות.

יחד עם המו"ל טוביאס האסלינגר פיתח דרכי פרסום ושיווק חדשות לתקופתו. העיקר היה על שטראוס עצמו שדיוקנו קישט את עמודי השער בחוברות של רבות מיצירותיו.

הוא ידוע במיוחד בעקבות יצירתו "מארש רדצקי" שהוקדשה למצביא האוסטרי המהולל יוזף רדצקי פון רדץ (1858-1766), יליד בוהמיה.[6]

פטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן שטראוס האב נפטר בשנת 1849 ממחלת השנית (מחיידק הסטרפטוקוקוס) בין הלילה של ה-24 בספטמבר ל-25 בספטמבר. ככל הנראה הוא נדבק במחלה בגלל אחד מילדיו או אשתו. הוא נקבר ליד שותפו בראשית ימיו המוזיקליים - יוזף לאנר, בבית הקברות דובלינגר. בשנת 1904, גופת 2 המלחינים הועברה לבית הקברות "צנטראל-פרידהוף".

המלחין הצרפתי הקטור ברליוז העיד על שטראוס האב כי "וינה ללא שטראוס שקוּלה לאוסטריה ללא נהר הדנובה".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטראוס התחתן עם מריה אננה שטריים בשנת 1825 בכנסיית ליכטננטל (אנ') הקתולית בווינה.[7] הנישואין היו אומללים יחסית בגלל היעדרותו הממושכת של שטראוס שנגרמה מסיורים תכופים בחו"ל שהובילו לניכור הדרגתי בין הזוג. נולדו להם שבעה ילדים: יוהאן שטראוס הבן (נולד ב-1825), יוזף שטראוס (נולד ב-1827), אנה שטראוס (נולדה ב-1829), תרזה שטראוס (נולדה ב-1831), פרדיננד שטראוס (נולד ב-1834 וחי רק עשרה חודשים) ואדוארד שטראוס (נולד ב-1835). בנו הראשון של אדוארד היה יוהאן שטראוס השלישי. לשטראוס היו 7 ילדים "לא חוקיים" מאישה אחרת: הטוחנת אמילי טרמפוש. סך הכל, היו לו 14 ילדים.

ילדיו הבלתי חוקיים של שטראוס הם:

  1. אמילי תרזיה ג'והנה, שחקנית, נולדה ב-18 במאי 1835 וינה, נפטרה לאחר 1870.
  2. יוהאן וילהלם, פקיד רכבת, יליד 28 במאי 1836 וינה, נפטר ב-30 באוגוסט 1864 וינה ליאופולדשטאדט.
  3. קלמנטינה אמיליה אליזבתה תרזיה, גננת (גידלה פרחים וכולי), נולדה ב-19 בנובמבר 1837 וינה, נפטרה לאחר 1878.
  4. קרל ג'וזף, נולד ב-20 ביולי 1840, וינה. נפטר ב-11 באוגוסט 1840, פריזרן.
  5. יוזף מוריץ, נולד ב-8 בינואר 1842, וינה, נפטר ב-18 בינואר 1842.
  6. מריה וילהלמין, נולדה ב-25 באפריל 1843, וינה, נפטרה ב-4 בנובמבר 1849 משנית.
  7. תרזיה קרולינה, נולדה ב-22 בספטמבר 1844 וינה, נפטרה ב-2 באוגוסט 1851 בית החולים הכללי של וינה, משנית.
  8. וילהלמין, נולדה ב־26 במאי 1846 וינה, נפטרה ב-8 ביוני 1846 בפריזרן.

בית המשפחה נקרא 'הירשנהאוס', אך היה ידוע יותר בווינה 'גולדן הירש' (איל הזהב). לשטראוס האב הייתה משמעת קפדנית והוא דרש שאף אחד מבניו לא ימשיך בקריירה מוזיקלית, למרות הפגנת הכישרון המוזיקלי שלהם. יוהאן שטראוס הבן, היה אמור ללמוד בנקאות, כמו כן אחיו יוזף שטראוס נועד לקריירה צבאית, ואילו אדוארד שטראוס הצעיר ביותר היה צפוי להצטרף לקונסוליה האוסטרית.

יצירות[8][עריכת קוד מקור | עריכה]

שטראוס הלחין למעלה מ-300 יצירות.[9]

ואלסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טאוברלן-וולצר, אופ. 1 "יונים קטנות" (1827).
  • טאוברלן-וולצר, אופ. 2 ואלס ראוניון דובלינג.
  • קרנבל, אופ. 3 "קרנבל וינאי" (1828).
  • קטנברוק וולצר, אופ. 4 "גשר תליה" (1828).
  • קטנברוק וולצר, אופ. 5 ואלס של האגודה.
  • וינר לאונן-וולצר, אופ. 6.
  • טיבולי ראטסץ' וולצר, אופ. 39. (1830).
  • וולצר, אופ. 49. "החיים הם ריקוד".
  • אליזבתן-וולצר, אופ. 71.
  • פילומלן-וולצר, אופ. 82.
  • פריז-וולצר, אופ. 101 (1838).
  • אופ. 103 מחווה למלכה ויקטוריה מבריטניה.
  • ווינר וולצר, אופ. 116 רגשות וינאיים (1840).[10]
  • לורלי-ריין-קלנגה, אופ. 154 הד של הריין לורלי (1843).

גאלופים ופולקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאלופים והפולקות של שטראוס כוללות את:

  • שמפניה-גאלופ, אופ. 8.
  • סאופזר-גאלופ, אופ. 9.
  • צ'יינסר- גאלופ, אופ. 20.
  • גאלופ, אופ. 35.
  • ספרל-גאלופ, אופ. 42.
  • פורטונה-גאלופ, אופ. 69.
  • גאלופ- רוח צעירה, אופ. 90.
  • סאצ'אצה- גאלופ, אופ. 97.
  • קרנבל בפריז, אופ. 100.
  • אינדיאנדר-גאלופ, אופ. 111.
  • ספרל-פולקה, אופ. 133.
  • אנן-פולקה, אופ. 137 (לא להתבלבל עם אנן-פולקה של בנו יוהאן שטראוס, אופ. 117 משנת 1852).
  • וינר קרויצר- פולקה, אופ. 220.
  • פולקה, אופ. 235.

מארשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהאן שטראוס בוויקישיתוף

אתר "צלילוגיה"- יוהאן שטראוס האב. מלווה ביצירות שלו. (בעברית).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]