יוחנן ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוחנן ברויאר
ברויאר לויקי.jpg
פרופ' יוחנן ברויאר באוניברסיטה העברית
לידה 1954 (בן 65 בערך)
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים ישראל
תרומות עיקריות
חקר לשון חז"ל, העברית שבתלמוד הבבלי והארמית הגלילית

פרופ' יוחנן בְּרוֹיֶאר (Breuer; נולד ב-1954) הוא בלשן ישראלי, עוסק בחקר הלשון העברית והלשונות השמיות הקרובות אליה. עיקר מחקרו מוקדש לחקר לשון חז"ל. שימש בעבר כראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן ברויאר נולד ברחובות לרב מרדכי ברויאר, בתקופה ששימש כמורה בישיבת הדרום ברחובות. הוא למד בישיבת הר עציון, ולאחר מכן בישיבת נצח ישראל בירושלים אצל הרב ישראל זאב גוסטמן. את השכלתו האקדמית רכש בחוגים לתלמוד וללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הורה במכינה לתלמוד של החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית.

ברויאר הוא פרופסור חבר בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעבר שימש כראש החוג. הוא שימש גם ראש היחידה להוראת עברית בבית הספר לתלמידי חוץ לארץ. כמו כן היה חוקר אורח באוניברסיטת קולומביה ומרצה אורח בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

פרופ' ברויאר הוא חבר יועץ של האקדמיה ללשון העברית מאז שנת 2000 ובשנת 2009 נבחר לחבר האקדמיה. שימש יושב-ראש הוועדה למילים בשימוש כללי וחבר ועדת הדקדוק.

ברויאר הוא יהודי דתי המתוגרר בירושלים.

נשוי לשירה ברויאר, מנהלת התיכון לבנות פלך בירושלים, ואב לארבע בנות.

תחום התמחות ומתודולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של פרופ' ברויאר עוסקים בלשון ספרות חז"ל, לשון התנאים ולשון האמוראים, בעברית של התלמוד הבבלי ובשפה הארמית. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בנושא "העברית בתלמוד הבבלי לפי כתבי היד של מסכת פסחים".

ברויאר הוא מרבה להתפלמס ולהציג גישות חדשות בכל תחום. מורו ורבו המובהק הוא פרופסור משה בר אשר, אשר עודד ופיתח את תחום חקר לשון חז"ל באוניברסיטה העברית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס קוטשר (1980)
  • פרס גולדה מאיר (1986)
  • פרס ורבורג (1990)
  • פרס רוזנטל (1992)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העברית בתלמוד הבבלי: לפי כתבי היד של מסכת פסחים, ירושלים תשס"ב
  • עיונים בעברית בארמית ובלשונות היהודים (בעריכתו), ירושלים תשס"ג
  • עיונים בעברית לדורותיה (בעריכתו), ירושלים תשס"ג

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעל ובינוני בתיאורי טקס במשנה', תרביץ נו (תשמ"ז), 326-299.
  • על גלגולי לשון חז"ל בתלמוד הבבלי, מחקרי תלמוד, ב, קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, ירושלים תשנ"ג, עמ' 126-91
  • גדול מרב רבי, גדול מרבי רבן, גדול מרבן שמו, תרביץ סו (תשנ"ז), עמ' 59-41
  • תפקיד המילית 'קא' בארמית הבבלית, לשוננו ס (תשנ"ז), עמ' 94-73
  • הרכיב העברי בארמית של התלמוד הבבלי, לשוננו סב (תשנ"ט), עמ' 80-23
  • מוצאו והוראתו של הביטוי ממלא מקום, לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 260-249

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]