רפאל ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפאל ברויאר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 בפברואר 1881
פאפה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בינואר 1932 (בגיל 50)
אשאפנבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 בינואר 1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב שלמה זלמן ברויאר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב רפאל ברויאר (בכתיב יידי: ברייער; בכתב לטיני: Breuer; י"ב באדר א' ה'תרמ"א, 11 בפברואר 1881, פאפהא' בשבט ה'תרצ"ב, 9 בינואר 1932, אשפנבורג) היה רב קהילה בגרמניה ופרשן תנ"ך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנם של הרב שלמה זלמן ברויאר רבה של פרנקפורט, וציפורה, בתו של הרב שמשון רפאל הירש. אחיהם הגדול של יוסף ברויאר ויצחק ברויאר ואחרים.

בצעירותו למד בישיבתו של אביו בפרנקפורט, ובמקביל למד בגימנסיה. באוניברסיטאות גיסן מאיינץ ושטרסבורג הוא למד היסטוריה, ואת עבודת הדוקטורט שלו כתב על גזרות ההוגנוטים במאה ה-16 בצרפת.

בשנת 1909 החל לשמש כרבה של אשפנבורג. בשנת 1924, ביקש אביו למנותו כרב-עוזר שלו בתפקידו כרבה של קהל עדת ישורון בפרנקפורט. בקשה זו סורבה על ידי ועד הקהילה. לאחר שנפטר אביו ביולי 1926 התעורר פולמוס קשה על ירושתו את משרת אביו. פולמוס זה נמשך כשלוש שנים עד שהפסיד הרב רפאל בבחירות שנערכו בתוך הקהילה, ולאחר מכן התמנה הרב יוסף יונה צבי הורוביץ לרבה של הקהילה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רפאל תרגם ופירש חלקים מהתנ"ך בשפה הגרמנית. חיבוריו על חמשת המגילות נדפסו בין השנים 1912-1908 וחיבורו על ספר יהושע נדפס בשנת 1913 (ושוב בגרמנית בשנת 2014) וספר שופטים בשנת 1922. תרגום ופירוש של הספרים עזרא ונחמיה פורסמו לאחר פטירתו, בשנים 1938-1933. למגילת שיר השירים כתב הרב רפאל שני פירושים, אחד על דרך הפשט (נדפס בשנת 1912) ואחד על דרך הדרש (בשנת 1923). פירושו על דרך הפשט עורר ביקורת רבה, אשר הייתה אחד מהגורמים להתנגדות למינויו לרבה של פרנקפורט. פירושיו למגילות תורגמו לעברית וראו אור בשנים תשנ"ה-תשנ"ו בהוצאת 'קורן'. תרגומם לאנגלית ראה אור בשנת 2021 בהוצאת פלדהיים. פירושיו לספרים יהושע ושופטים תורגמו לאנגלית ונדפסו בשנת 2022 בהוצאת פלדהיים.

בנוסף, במהלך השנים פרסם חיבורים קצרים בתחומים שונים, תאולוגיים, פוליטיים והלכתיים. בין השאר הביע בחיבורים אלו את התנגדותו לציונות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רפאל נשא לאישה את מינה לבית גולדברגר ובשנת 1915 נולד בנם היחיד, יעקב ברויאר, שלימים היה מורה לאנגלית ותנ"ך במספר מוסדות תיכוניים ועל-תיכוניים בישראל[1], ובנוסף היה ממייסדי הישיבה התיכונית שעלבים ומנהלה החינוכי הראשון. בניו הוציאו ספר של דברי תורה שמסר לנכדיו בהזדמנויות שונות[2].


עץ משפחת ברויאר


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רש"ר הירש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן ברויאר
 
ציפורה ברויאר (הירש)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רפאל ברויאר
 
שמשון ברויאר
 
יוסף ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק ברויאר
 
ג'ני ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ציפורה הנשקה
 
חיה שטרנפלד
 
 
 
מרדכי ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי ברויאר (היסטוריון)
 
 
 
 
 
 
 
יעקב בר-אור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודית הנשקה
 
דוד הנשקה
 
נתן שטרנפלד
 
יוחנן ברויאר
 
אלישבע הכהן
 
אביה הכהן
 
שלמה ברויאר (משגיח)
 
צפורה ברונר
 
שמואל ברונר
 
ישעיהו בר-אור
 
נעמי גפני
 
ישעיהו גפני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעל לוינשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראובן גפני (חוקר)


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב ברויאר, אמת ליעקב, ירושלים תש"ף, עמ' 3
  2. ^ יעקב ברויאר, אמת ליעקב, ירושלים תש"ף