זיגפריד לנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זיגפריד לנץ
Siegfried Lenz
זיגפריד לנץ בשנת 1969
זיגפריד לנץ בשנת 1969
לידה 17 במרץ 1926
אלק, פרוסיה המזרחית, הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 2014 (בגיל 88)
המבורג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאי, סופר, עיתונאי, סופר ילדים, מחזאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת המבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות השיעור בגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • נוצת הזהב (2006)
  • פרס גתה (1999)
  • פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (1988)
  • פרס סמואל בוגומיל לינדה (1998)
  • פרס גרהרט האופטמן (1970)
  • Georg Mackensen Literary Prize (1962)
  • פרס אנדריאס גריפיוס (1979)
  • פרס ז'אן פול (1995)
  • פרס הספרות של ויילהיים (2001)
  • פרס מאנס שפרבר (1985)
  • פרס נונינו (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.siegfried-lenz.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זיגפריד לֶנץגרמנית: Siegfried Lenz; ‏17 במרץ 19267 באוקטובר 2014) היה סופר גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנץ נולד בעיר ליק (Lyck) שבפרוסיה המזרחית. כתב שנים-עשר רומנים והוציא כמה קבצים של סיפורים קצרים, מסות ומחזות לרדיו ולתיאטרון.

זיגפריד לנץ קיבל את פרס גתה בפרנקפורט ביום השנה ה-250 להולדת יוהאן וולפגנג פון גתה. לנץ ואשתו האנה התכתבו עם המשורר פאול צלאן ואשתו ז'יזל לטרנז' והחליפו ביניהם למעלה מ-100 מכתבים בין 1952 ל-1961.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיחת העיר; תרגם מגרמנית צבי ארד, תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תשל"ו 1975. (רומן) ‬(Stadtgespräch,‏ 1963)
  • המופת; מגרמנית: אברהם קדימה, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשל"ז. (רומן) (Das Vorbild,‏ 1973)
  • השיעור בגרמנית; מגרמנית: חיים איזק, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשל"ח 1978. (Deutschstunde,‏ 1968)
  • מוזיאון המולדת; מגרמנית: חיים איזק, 2 כרכים, תל אביב: זמורה, ביתן ('ספרית מעריב'), תשמ"ב 1982. (Heimatmuseum,‏ 1978)
  • אלם; מגרמנית: צבי ארד,‫ תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ד 1984. (רומן)
  • איינטשיין חוצה את האלבה ליד האמבורג; מגרמנית: מרים די-נור,‫ תל אביב: זמורה-ביתן, (תשמ"ד 1984). ‬(קובץ סיפורים) (Einstein überquert die Elbe bei Hamburg)
  • מגרש האימונים; מגרמנית: צבי ארד,‫ תל אביב: זמורה-ביתן, תש"ן 1990. (Exerzierplatz,‏ 1985)
  • מבחן הצליל; מגרמנית: צבי ארד,‫ תל אביב: זמורה-ביתן, תשנ"ד 1993. (Die Klangprobe,‏ 1990)
  • הפלגה אחרונה; תרגם מגרמנית: יונתן ניראד, תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), 2002.
  • מחלקת אבדות; מגרמנית: גלעד גינבר, בני ברק: ספרית פועלים, 2008. (רומן) ‬(Fundbüro,‏ 2003)
  • אוניית המגדלור; תרגמה מגרמנית והוסיפה אחרית דבר טלי קונס; עורכת: יערה שחורי,‫ ירושלים: כתר ('סדרת נובלה'); המפעל לתרגום ספרי מופת, מרכז ההדרכה לספריות בישראל, משרד המדע, התרבות והספורט – מינהל התרבות – המחלקה לספרות, 2009. (Das Feuerschiff,‏ 1960)
  • דקה דומייה; מגרמנית: רחל בר-חיים, אור יהודה: מחברות לספרות, תש"ע 2010. ‬(Schweigeminute,‏ 2008)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 זכה לנץ בפרס נונינו הבינלאומי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיגפריד לנץ בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.