יום העבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהלוכת יום העבודה, כיכר יוניון, ניו יורק, 1882

יום העבודהאנגלית: Labor Day) הוא חג חילוני פדרלי בארצות הברית. החג נחוג מדי שנה ביום שני הראשון של חודש ספטמבר.

מקור החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של החג במאבק של תנועת העבודה בקנדה בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה להנהיג יום עבודה בן 8 שעות. תוצאותיו של מאבק זה בחקיקת חוק איגודי המסחר (Trade Union Act) משנת 1872. הצלחת המאבק ותמיכת הפועלים בתנועת המאבק באה לידי ביטוי בהפגנות ועצרות שנערכו מדי שנה. בשנת 1882 נכח באחת העצרות השנתיות שנערכה בעיר טורונטו מנהיג הפועלים האמריקאי פיטר מקגוויר (אנ'). בשובו לניו יורק ארגן מקגוויר מצעד דומה ב-5 בספטמבר באותה שנה.

בשנת 1894, במהלך הפגנת עובדים (שלימים כונתה שביתת פולמן) נהרגו מספר עובדים בעקבות ירי של חיילי צבא ארצות הברית ושירות המרשלים של ארצות הברית לעבר הפועלים השובתים. על מנת להרגיע את הרוחות, הורה נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד על חקיקה ההופכת את יום העבודה לחג לאומי. חוק זה עבר במהירות בקונגרס ארצות הברית, בהליך מזורז והתקבל פה אחד על ידי חברי שני בתי הקונגרס. החוק נחתם על ידי הנשיא וקיבל תוקף שישה ימים לאחר אירועי השביתה.[1]

כל חמישים מדינות ארצות הברית הפכו את יום העבודה לחג מדינתי.

בראשיתו שימש החג לצורך תהלוכות פועלים שנועדו להראות את כוחם של איגודי הפועלים. לימים הפך החג לחג חילוני המסמל את תום הקיץ, ונחוג בעיקר במפגשי חברים בהם צולים בשר (ברביקיו) או בפיקניקים משפחתיים.

מסורתית, נהוג שלא ללבוש בגדים בצבע לבן לאחר יום העבודה עד הקיץ הבא, אך יש המטילים ספק במסורת זו.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יום העבודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיסטוריה של יום העבודה, באתר PBS (הקישור אינו פעיל, 7 בספטמבר 2020)
  2. ^ Benjamin, Kathy (29 באוגוסט 2019). "Why Can’t You Wear White After Labor Day?". Mental Floss (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2020.