יוסף אולמרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יוסף (יוסי) אולמרט (נולד ב-10 באוגוסט 1950), הוא מזרחן ופרשן ספורט ישראלי. כיהן כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית. אחיהם של אהוד אולמרט, ירמי אולמרט ועמרם אולמרט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למרדכי ובלה אולמרט. אולמרט שירת בצה"ל בשנים 1968 - 1971 . בשנים 1971 - 1978 למד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי האיסלאם ולימודי המזרח התיכון וסיים תואר ראשון ושני בהצטיינות. הוא סיים לימודיו לתואר שלישי בבית הספר לכלכלה של לונדון והגיש את עבודת הדוקטורט שלו על הנושא " מדיניות בריטניה בלבנט בשנים 1940 - 1945 ". בשנים 1981 - 1989 הוא היה ראש המחלקה לסוריה ולבנון במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה השייך לאוניברסיטת תל אביב. במקביל, הוא גם לימד מזרחנות באוניברסיטת תל אביב [1].הוא כתב שני ספרים בנושא, שהתפרסמו בהוצאת משרד הביטחון, המבוססים על סדרות הרצאות שנתן בגלי צה"ל במסגרת הסדרה "אוניברסיטה משודרת". בנוסף, כתב טורי דעה רבים ב"ידיעות אחרונות". שימש גם במכון שילוח לחקר המזרח התיכון כיועץ לענייני סוריה ולבנון.

בין השנים 1990 - 1993 כיהן כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

בשנות ה-90 ניסה באופן כושל להיכנס לפוליטיקה, תחילה בהתמודדות בבחירות המקדימות במרכז הליכוד, אז התמודד על מחוז מישור החוף, הגיע ראשון עם כ-5,000 קולות, שובץ במקום ה-43 ברשימת הליכוד-גשר-צומת לכנסת ה-14[2], ולא נבחר לכנסת. לאחר מכן התמודד על ראשות עיריית רעננה, ולא ניצח. בעקבות ניסיונות אלו הסתבך בחובות כבדים למלווים בשוק האפור. בעקבות זאת עזב את ישראל בשנת 2004[3]. כיום הוא חי בארצות הברית ומתפרנס ממתן הרצאות בנושאי מזרחנות.

היה נשוי ללינדה, יהודייה ילידת קנדה, חברת הנהלת יד ושם ולהם שלוש בנות. הזוג התגרש לאחר שאולמרט עזב את הארץ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מירית גל-עד, "איש אקדמיה יכהן כראש לשכת העיתונות הממשלתית - התחלה חדשה", דיפלומטיק סירקל מס' 7, אביב 1990 (בשפה האנגלית)
  2. ^ רשימת הליכוד-גשר-צומת לכנסת הארבע עשרה, 1996, מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  3. ^ רענן בן צור, המזרחן יוסי אולמרט עזב לארה"ב מאימת הנושים, באתר ynet, 17 באוגוסט 2004