יוסף אוריון
 | |
| לידה |
4 בדצמבר 1917 ביטום, באותה העת הקיסרות הגרמנית |
|---|---|
| פטירה | ספטמבר 2020 (בגיל 102) |
| מידע כללי | |
| מדינה |
 ישראל |
| ספורט | |
| ענף ספורט | אתלטיקה |
  | |
יוסף (לוכסי) אוריון (לוכסנבורג) (4 בדצמבר 1917 – ספטמבר 2020) היה רץ למרחקים ארוכים ומאמן אתלטיקה ישראלי יליד גרמניה. אלוף ארץ-ישראל (1941) בריצת 5000 מטר ושיאן ארץ-ישראל בריצת 10,000 מטר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוריון נולד בבויטן שבגרמניה, באזור השייך היום לפולין. בתור נער בגרמניה עסק בריצה והתחרה במסגרת איגוד "הכח בויטן", ובמסגרתו אף זכה בתואר סגן-אלוף שלזיה של אגודת מכבי לריצת 3,000 מטר.[1] בשנת 1936 עלה לישראל מטעמי ציונות.[2] בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שכל את אחיו, שהיה גם הוא ספורטאי, באירוע בחיפה.[3]
לאחר ארבע שנים בארץ שב להתחרות בריצה, במסגרת אגודת מכבי רחובות. באליפות ארץ ישראל שנערכה באצטדיון המכביה בתל אביב במאי 1940 זכה אוריון במדליית כסף בריצת 5000 מטר בתוצאה של 17:38.4 דקות, אחרי ולטר פרנקל (17:33.6 דקות) ולפני חברו לאגודה כהן (18:07.2 דקות).[4]
בשנת 1941 שבר את השיא הארץ-ישראלי בריצת 10,000 מטר בתוצאה של 38:18.3 דקות, שיפור לשיאו של ולטר פרנקל. באפריל אותה שנה באליפות ארץ ישראל כחבר בקבוצת משטרת לוד הוא זכה במדליית זהב בריצת 5,000 מטר בתוצאה של 17:38.2 דקות, לפני מק לאוד ממשטרת ירושלים (17:54.6 דקות) וליש מהצבא הבריטי (17:54.6 דקות).[5]
בשנים אלו ביישוב, השתייך לקבוצת שיבולת והיה ממקימי כפר המכבי. הוא עסק בשמירה וב-1940 הצטרף כנוטר למשטרת היישובים. ב-1942 הצטרף למחלקה הגרמנית של הפלמ"ח. במסגרת הגדוד השלישי של הפלמ"ח השתתף בקרבות שחרור הגליל, והשתתף במבצע יואב. הוא נפצע בקרבות לשחרור המצור מעל קיבוץ להבות הבשן, אבל המשיך ללחום במסגרת הגדוד. ב-1951 עבר קורס קצינים, וב-1956 היה מפקד פלוגה במבצע סיני.[3]
בשנת 1944 סיים את המחזור הראשון להכשרת מורים לחינוך גופני בבית המדרש. לאחר מכן עסק באימון אתלטיקה באגודות הפועל עמק חפר, הפועל כפר סבא והפועל פתח תקווה.[3] עם הספורטאים הבולטים שאימן נמנים חנה שזיפי, אילן שזיפי, אביבה בלס ומרים סידרנסקי. כמו כן עסק בחינוך גופני בבתי ספר, והיה מורה לחינוך גופני מעל 20 שנה בבית הספר אוסטרובסקי ברעננה. כמו כן שימש חבר בוועדת האתלטיקה שליד ההתאחדות לספורט ואף ניהל את המשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968).[1]
בשנת 1995 זכה באות יקיר העיר הוד השרון.[6]
כמו כן, התנדב לארגון בני ברית והיה לנשיא הסניף בהוד השרון. בשנת 2011 קיבל את מגן סגנית השר לאזרחים ותיקים על תרומתו המיוחדת לחברה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו, אמו ואחיו הקטן של אוריון נספו בשואה. הוא התחתן בגיל 37 בשנת 1954 עם ג'ינט, שעלתה ממצרים. הם התגוררו ברמתיים ולזוג נולדו שלוש בנות. נפטר בספטמבר 2020.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף אוריון (לוכסי), באתר איגוד האתלטיקה בישראל
- נצחיה יעקב, רץ עם המדינה, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2017
- אורי גולדבורט וקובי בכמן, יוסף אוריון (לוכסי) בן 90 ספורטאי, נוטר, לוחם ומחלוצי החינוך הגופני בישראל, באתר SportWeb, גיליון מס' 135, 1 בפברואר 2008
- יוסף אוריון, באתר הפלמ"ח
- שיא ישראלי חדש לעלמיה
- בני קימרון, מורה, אלוף הארץ בריצה ומתנדב: נפטר יוסף אוריון פצצת האנרגיה של השרון, באתר mynet הוד השרון, 2 באוקטובר 2020
עופר אדרת, הספורטאי הוותיק התעייף, חודשיים לפני גיל 103, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יוסף אוריון (לוכסי), באתר איגוד האתלטיקה בישראל
- ^ נצחיה יעקב, רץ עם המדינה, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 3 ד"ר אורי גולדבורט וקובי בכמן, יוסף אוריון (לוכסי) בן 90 ספורטאי, נוטר, לוחם ומחלוצי החינוך הגופני בישראל, באתר SportWeb, גיליון מס' 135, 1 בפברואר 2008
- ^ התוצאות המפורטות של תחרויות הרבנאות, הַבֹּקֶר, 12 במאי 1940
- ^ ספורט - התחרות הגמר באתלטיקה קלה לרבנאות ארץ ישראל, המשקיף, 27 באפריל 1941
- ^ יוסף אוריון, באתר שורשים הוד השרון
