פרשת משפטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד פסוק י"ח. רוב הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המשפטי. בסוף הפרשה מסופר על טקס כריתת ברית של בני ישראל עם אלוהים ועל עליית משה להר סיני.

בחלק מהשנים קוראים את פרשת משפטים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשיה הראשונה מ"ארבע פרשיות" - פרשת שקלים.

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס כריתת הברית על המצוות והדינים שבפרשה, איור של ג'ון סטיפל דייויס

בהמשך למעמד הר סיני, ה' מוסר למשה רשימה ארוכה של מצוות ודינים עבור בני ישראל.‏[1] רוב המצוות עוסקות במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו. בין השאר מפורטים הדינים הבאים:

לקראת סוף הרשימה מפורטים גם מצוות שבין אדם למקום, כגון:

לאחר שמשה מוסר לעם את המצוות שנאמרו לו,‏[2] נערך טקס של כריתת ברית בין אלוהים ובין עם ישראל. משה בונה מזבח ומקריב קרבנות למרגלות הר סיני יחד עם אהרן וזקני ישראל. אחר כך הוא עולה אל הר סיני לקבלת לוחות הברית, ושוהה שם "ארבעים יום וארבעים לילה".

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בספר ירמיהו, פרק ל"ד, שם מתאר ירמיהו את דיני העבד העברי, ונוזף בעם על שאינם מקיימים אותם. הפטרת משפטים נקראת רק בכרבע מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. בשאר השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים, ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש או "מחר חודש".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים במשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך על פי סדר הכתובים. אמנם יש מפרשני המקרא המייחסים את הדינים שבפרשה למשפטים שנאמרו במי מרה, וכמו כן יש הגורסים שמדובר באסופת חוקים שונים שנקבצו לכאן, ואשר נאמרו במקומות שונים.[דרוש מקור]
  2. ^ כך על פי סדר הכתובים, אך לפי פירוש רש"י לתורה הסיפור הבא התרחש באמת עוד קודם לכן, לפני מעמד הר סיני