יוסף חזן
| לידה |
1618 האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1698 (בגיל 80 בערך) ירושלים |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | אזמיר, קושטא, ירושלים |
| רבותיו | מהרי"ט |
| חיבוריו |
עין יוסף - דרשות על התורה עין יהוסף - חידושים על מסכת בבא מציעא |
| אב | הרב אליהו חזן |
| צאצאים | הרב חיים חזן (הראשון), הרב כלב חזן. |
  | |
הרב יוסף חזן (1618–1698) היה ר"מ, מו"צ, אב"ד ופרשן באזמיר ובירושלים במאה ה-17.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקושטא[1] או בשאלוניקי[2] או באזמיר[3] בסביבות שנת שע"ה[4] (1615) לרבי אליהו חזן. גדל בקושטא, וייתכן שלמד בנערותו למד אצל המהרי"ט.[5] על ילדותו מעיד:”מבן י"ב שנים הייתי מתאבק בעפר רגלי החכמים השלמים המעמיקים בהלכה ולא מנעתי עצמי מלקבוע ישיבה בכל יום זולת אם אירע אונס ואחר שגדלתי בין החכמים הרבצתי תורה בתלמידים והרחבתי גבולי בתלמידים” (עין יהוסף, הקדמה). בנו מעיד עליו כי הנהגתו זו התחיל כבר מגיל תשע.[6]
אזמיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות שנת ה'ת' עבר לאזמיר וכיהן כרב קהילת קודש וישיבת נוה שלום בעיר, שרובה היו יוצאי פורטוגל. שם התקין לראשונה לימוד הלכה קבוע אחרי התפילה תמורת פרס קבוע. מנהג זה התקבע בקהילה והתרחב בהמשך לקהילות נוספות עד שבזמן הרב חיים פאלאג'י היה זה המנהג הרווח בבתי הכנסיות באזמיר[7]. לימד בישיבת ק"ק שלום: ”ומסכת שבועות אשר אני עומד עליה היום בפרק שבועת העדות עם חברת החכמים השלמים העומדים בישיבה של ק"ק שלום יע"א חברים מקשיבים לקולי ואני לקולם” (עין יוסף (דרושים) הקדמה). כיהן כמו"ץ וכן כדיין יחד עם הרב חיים בן יוסף בנבנישתי והשניים חתומים יחד על פסק בנושא היתר עגונה על ידי גוי המשיח לפי תומו, בשנת תכ"א[8]. בני דורו משבחים אותו, וביניהם מרן החבי"ב[9] והרב חסדאי הכהן פרחיה בספרו תורת חסד[10]: ”החכם השלם בחכמה ובבינה ובדעת ובכל מלאכה מלאכת שמים”. התכתב גם עם מהר"ם בן חביב[11].
בשלב מסוים התעוור לתקופה של שנה וחצי: ”אשר באתי בתכלית העורון וסמיות עינים ואור עיני אין איתי והייתי ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפילה ואמרתי אבד נצחי ותוחלתי מה' אותי נהג וילך כשנה וחצי חשך ולא אור אך כי שב ידו מבלע יד החסד והרחמים בעבור שמו הגדול קו לקו זעיר שם זעיר שם עד שהייתי יכול לקרוא באותיות, באותיות רש"י וכיוצא וכ"ש לכתוב בספר...” (עין יוסף, דרושים, הקדמת המחבר נר"ו). בעקבות חזרת מאור עיניו קרא לספריו עין יוסף ועין יהוסף, כפי שמכנה אותם הרב חיד"א, "שתי העיניים"[12].
ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'ת"ן בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם התקבל בשמחה רבה: ”וישמח כל העם מאד, בא ברוך ה' קדוש יאמר לו, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו בישישים חכמה”[6], שם כיהן כאב"ד, חתם על פסק להתרת עגונה יחד עם רבני ירושלים[13]. בשנת התנ"ד חתם שם על תקנת פרעון האלמנות יחד עם רבני העיר[14]. חתום יחד עם רבני ירושלים על אגרת השליחות לרבי משה ששפורטש[15]. והשתתף בפולמוס אודות רבי משה חאגיז, כאשר בשנת ה'תנ"ד חתם על אגרת המדברת בשבחו, ובשנת ה'תנ"ח חתם על מכתב תקיף כנגדו לקהילת ליוורנו.[16]
נפטר בסביבות שנת 1700 בירושלים, שם נקבר.[17]
תלמידיו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו היו:
- הרב כלב חזן, שכיהן כדיין באזמיר יחד עם רבי חיים בנבנישתי, ומימן את הוצאת ספרי אביו[18] כמו כן הבטיח פרס למי שימצא את חידושי אביו על מסכתות בבא קמא ושבועות.[19]
- הרב חיים חזן (הראשון), אביו של הרב דוד חזן, שהיה סבו של הרב רפאל יוסף חזן - מחבר שו"ת חקרי לב, אביו של הרב רחמים אליהו חזן, הרב אליעזר חזן, הרב חיים דוד חזן, וסבו של הרב חיים פאלאג'י ושל הרב ישראל משה חזן.
חתניו של הרב היו: הרב יעקב קרודו, מו"ץ באזמיר וייתכן שחיבר פירוש על התנ"ך[20]. והרב אברהם אלגאזי השני, בנו של רבי נסים שלמה אלגאזי. נינו של הרב יוסף היה הרב ישראל יעקב אלגאזי, ונכד נכדו היה המהרי"ט אלגאזי
מתלמידיו נמנה רבי אברהם בן יצחק אזובי, שגם הגיה את ספר עין יוסף
| תקופת חייו של הרב הרב יוסף חזן על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עין יוסף (אזמיר ת"מ) חלק ראשון - דרושים על סדר התורה עד פרשת משפטים. החלק השני נכתב כמתואר בהקדמה, אך לא נדפס.
- עין יהוסף (אזמיר ד'ת"צ) - חידושים על מסכת בבא מציעא. בשנת ה'תשפ"ב יצא לאור במהדורה חדשה על ידי מכון זכרון אהרן יחד עם הערותיו על הרא"ם ותשובות שלוקטו מספרי רבני דורו.
כתב חידושים גם על מסכת בבא קמא ומסכת שבועות (דיהנפורט תס"ח), אך בעקבות שריפה בבית הדפוס אבדו כל העותקים. כתב גם פירוש על עין יעקב וכן שו"ת וחידושים על מסכתות נוספות (סנהדרין וכתובות) וכן קונטרס בענייני נדר ונזירות שמשון.
תשובות ממנו נדפסו בספר בעי חיי, ספר תורת חסד[21], בספר חקרי לב ובשו"ת רבינו יצחק אלגאזי[22].
בשנת התשנ"א נדפסו הערותיו מכתב יד על ספר הרא"ם שנמצא בספריית האדמו"ר מקארלין בקובץ בית אהרן וישראל[23]
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עץ משפחת חזן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובץ בית אהרן וישראל - לב (שנה ו' גיליון ב), ירושלים תשנ"א
- ספר עין יהוסף, מהדורת זיכרון אהרן ה'תשפ"ב, מבוא ותולדות.
- אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, עמוד 323
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי אליהו בכור חזן, נוה שלום, מהדורה חדשה, הקדמה, וספר עין יהוסף, מהדורת זיכרון אהרן ה'תשפ"ב, מבוא ותולדות.
- ^ כך כתב רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה חלק ד, עמוד 287.
- ^ כך כתב בסוף שו"ת נדיב לב, ובתולדות חכמי ירושלים חלק ב' עמוד 71
- ^ יש המאחרים את שנת לידתו לה'ש"פ, כמו רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה חלק ד, עמוד 287.
- ^ תולדות חכמי ירושלים חלק א' עמ' 71
- ^ 1 2 הקדמת בן המחבר לספר עין יהוסף
- ^ רבי חיים פאלאג'י, כף החיים, סימן כ' אות יג
- ^ בעי חיי, חלק אבן העזר הלכות עיגונא סימן ח'
- ^ בעי חיי, חושן משפט סימן י"ז
- ^ סימן ח'
- ^ שו"ת חקרי לב, חו"מ ח"ב סימן ז, שו"ת מהרמב"ח, הוצאת מכון חכמת שלמה, סימן רמ"ד ורמ"ה,ספר עין יהוסף, מהדורת זיכרון אהרן ה'תשפ"ב, נספח התשובות, סימן יא-יג
- ^ שם הגדולים בערכו
- ^ גנת וורדים, אה"ע, ג, ח
- ^ רבי יהודה ב"ר עמרם דיוואן, חוט המשולש (קושטא התצ"ט) סימן כו דף מ"ט ע"ד.
- ^ ריבקינד, אגרות י-ם, שי לישעיהו, תל אביב התשט"ז עמ' 226-228
- ^ מהר"ם חאגיז, שבר פושעים, (אמסטרדם ה'תע"ד), עלזי בכל לב בת ירושלים עמוד א-ב. הבלין, רבי אברהם הלוי בעל גינת ורדים ובני דורו, חיבור לשם קבלת התואר 'דוקטור לפילוסופיה', שבט התשמ"ג, הערה 287.
- ^ שם הגדולים, י, קכט. מקום קבורתו לא נודע כיום.
- ^ עין יהוסף, שער הספר
- ^ עין יהוסף, הקדמת רבי דוד חזן
- ^ ספר עין יהוסף, מהדורת זיכרון אהרן ה'תשפ"ב, מבוא ותולדות. ע"פ עין יוסף פרשת בראשית דף ה' עמוד ב'
- ^ סימן ז'
- ^ סימן נ"ה
- ^ קובץ לב