יוסף יעב"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב יוסף יעב"ץ הידוע בכינויו החסיד יעב"ץ (בסביבות ה'ר' 1440ח' באדר רס"ח 1508) היה אחד מגדולי הרבנים בתקופת גירוש ספרד, מחבר הספר "אור החיים" על ענייני האמונה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסיד יעב"ץ נולד בסביבות שנת ה'ר' בעיר ליסבון שבפורטוגל. שם למד אצל כמה מגדולי הרבנים באותה תקופה, ביניהם גם אצל הרב דון יצחק אברבנל[1]. כעבור מספר שנים נשא לאישה את אחותו של הרב יצחק עראמה (מחבר הספר עקידת יצחק). ולאחר מכן נולד לו בן בשם יצחק, שהפך לרב חשוב.

לאחר גירוש ספרד בשנת רנ"ב הוא התחיל במסע נדודים עם בנו: תחילה נסע לעיר נאפולי שבאיטליה ומשם, לצפון איטליה, לעיר פירארה. כעבור שנה נסע לעיר מנטובה שם כתב את ספרו "חסדי ה'". במשך נדודיו וגם בהמשך חייו עסק הרבה בסיוע למגורשים מספרד גם מבחינה פיזית אך בעיקר מבחינה נפשית – הוא היה נותן דרשות על אמונה ועל השגחת ה' בעולם והיה מפיח תקווה בלבם של הפליטים.

החסיד יעב"ץ נפטר בח' באדר רס"ח.

מדברי תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמרתו המפורסמת היא שבגירוש ספרד עמדו בניסיון פשוטי העם שהאמינו אמונה פשוטה ואילו החכמים שחקרו באמונה לא עמדו בניסיונות והתנצרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמופיע בספרו אור החיים, פרק יב.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.