אמונה באלוהים (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עשרת הדיברות
אנוכי ה'
לא תעשה  
לא תשא
זכור את
כבד את
לא תרצח
לא תנאף
לא תגנוב
לא תענה
לא תחמוד

בהלכה ובהגות היהודית, המצווה הראשונה מבין עשרת הדיברות והעיקר הראשון מבין עיקרי האמונה היהודית של הרמב"ם היא האמונה באלוהים - סיבה ראשונית לעולם.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המצווה הוא בתחילת עשרת הדיברות בספר שמות:

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ

ספר שמות, פרק כ', פסוק ב'

במסורת היהודית מתפרשות מילים אלה כצו המורה על אמונה בקיום האל. עם זאת, קיימות גם פרשנויות חלופיות.

המחלוקת על הגדרת המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם,‏[1] הרמב"ן,‏[2] ספר החינוך[3] ועוד, רואים באמונה אחת מתרי"ג מצוות. מאידך, בה"ג לא מנה אותה בספר המצוות שלו. על כך כתב הרמב"ן: "והנראה מדעתו שלבעל ההלכות שאין מנין תרי"ג מצות אלא גזירותיו יתעלה שגזר עלינו לעשות או מנענו שלא נעשה, אבל האמונה במציאותו [...] הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצוות לא ימנה בחשבונן."

גם אופי האמונה הנדרשת שנוי במחלוקת. לדעת הרמב"ם, המצווה היא בידיעה.‏[4]

פרשנות המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפרשנות צריך לקבוע אמונה זו בתודעה ולדעת שאין אפשרות אחרת לעובדות אלו. המצווה מחייבת פעולות המחזקות את האמונה והמונעות מעיסוקים הפוגעים בה.

על פי הפרשנות פירושה של המילה "אמונה" היא משורש אמון, שפירושה לסמוך על הבורא, ולהאמין שכל מעשיו הם אך ורק על מנת להיטיב לברואיו. לפיכך האמונה בו כוללת כמה חלקים.

א. הידיעה שהוא קיים.
ב. הידיעה שהוא אינו מוגבל, ושהוא היחיד בעל הכוחות.
ג. הידיעה שכל שרצונו להיטיב.
ד. הידיעה שבחר בעם ישראל להיות הם תכלית הבריאה ולהיטיב להם באחריתם.

כלל הידיעות הללו הם הנקראים "אמונה" ואם יחסר אחד מהם הרי זה חסרון באמונה כולה.

לפי ההבנה הזאת זהו פירושו של הפסוק "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך וכו'" שנאמר בתחילת מתן התורה, דע שאני אחד, שאני בעל הכוחות כולם, ושאני הוצאתיך כדי להיטיב לך.

טעם המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצווה זו היא היסוד הבסיסי ביותר ביהדות, כי האמונה נותנת תוקף לכל שאר המצוות.

חשיבות האמונה למוסר והאתיקה האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי היהדות, האמונה היא היסוד הבסיסי ביותר לעשיית הטוב ולהימנעות מרע שכן אמונה באלוהים משמעותה אמונה בחוקותיו כפי שנמסרו בתורה כגון האיסור לשקר, האיסור לרכל (להלן רכילות), האיסור לדבר לשון הרע, האיסור לגזול, האיסור לגרום צער לזולת באמצעות הדיבור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוני המצוות:

ספרי אמונה:

פוסקים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר דעות, הלכות יסודי התורה, פרק א'
  2. ^ בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה ראשונה
  3. ^ מצוות עשה כה')
  4. ^ ידעאל ולדמן, "מצוות ידיעת ה' על פי הרמב"ם", מאמר בדף הקשר של ישיבת הר עציון

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.