יוסף כרמל (קצין)
 | |
| לידה |
1 באוגוסט 1924 אודסה |
|---|---|
| פטירה |
24 בפברואר 2004 (בגיל 79) ג' באדר תשס"ד  תל אביב |
| תאריך עלייה | 1925 |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1947 – 17 בספטמבר 1963 (כ־16 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש | |
יוסף ("יוסי") כרמל (קרמר) (1 באוגוסט 1924 - 24 בפברואר 2004) היה השליש הצבאי לנשיא המדינה יצחק בן-צבי ובראשית כהונתו של זלמן שזר.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם יוסף קרמר למשה קרמר ולזהבה בת אליהו ברך (ממשפחתו של חיים נחמן ביאליק) באודסה למשפחה בת חמישה ילדים. ב-1925 עלה עם הוריו לישראל והתגוררו בירושלים. שירת בהגנה, ולחם במצור על ירושלים במלחמת העצמאות. עם הקמת צה"ל הצטרף לחיל המודיעין.
ב-15 בדצמבר 1952, התמנה כרמל לשלישו הצבאי של הנשיא יצחק בן-צבי, במקום נתנאל לורך, שכיהן כשבועיים כממלא מקום זמני. בין היתר מילא כרמל תפקיד מכריע בעיצוב דפוסי הנשיאות, ומיסד מסורת של טקסים וביקורים, שהשתמרה עד היום.[1]
ב-1957 יצא יוסף בשליחות קרן היסוד לביקור ותיעוד קהילות יהודיות במזרח אסיה, כאחד הנציגים הראשונים של המדינה היהודית. הוא ביקר בקהילות תאילנד, סינגפור, יפן, קוצ'ין, כלכותה ועוד. רשמיו ממסע זה תועדו בספרו "מסע אל אחים נידחים".
כרמל ליווה את יצחק בן-צבי ורעייתו, רחל ינאית בן-צבי, בכל ביקוריהם בחו"ל. בין היתר, ליווה אותם במסעם למרכז אפריקה באוגוסט 1962.
לאחר פטירתו של בן-צבי, ב-23 באפריל 1963, המשיך כרמל לכהן כשלישו של מחליפו, זלמן שזר, עד שפרש ב-17 בספטמבר 1963.[2] לאחר מות יצחק בן-צבי המשיך כרמל ללוות את רחל ינאית במסעות לחו"ל.[3]
עם שחרורו מצה"ל בתום תפקידו, גויס כרמל על ידי ג'ורג' וייז, נשיאה הראשון של אוניברסיטת תל אביב, למסע גיוס כספים עבור האוניברסיטה בחו"ל, כעוזר לנשיא האוניברסיטה לעניין יחסי ציבור.
ב-1968 נתמנה לסגן יושב ראש חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. ב-1987 פרש כרמל מתפקידו כראש האגף לקשרי חוץ באוניברסיטה, ופעל כמגייס תרומות בהתנדבות עבור המועצה לארץ ישראל יפה, ארגון נכי צה"ל וחטיבת השריון "ברק".
בשנת 1950 נישא לשולמית בת ישעיהו ומאשה זלצר מלונדון. לשניים נולד הבן שי. רעייתו נפטרה ב-1985, בגיל 59.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף כרמל, מסע אל אחים נידחים, ירושלים, 1957
- יוסף כרמל, יצחק בן צבי: מתוך יומן בית הנשיא, רמת גן, 1967
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי דרומי, כשבן צבי התלונן שהוא "לא בעניינים": אל"מ יוסף כרמל, שליש צבאי של נשיאי ישראל, 2004-1924, באתר הארץ, 23 במרץ 2004
- יוסי - ספרא וסייפא, מעריב, 27 בדצמבר 1957
- דוד תדהר (עורך), "יוסף כרמל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5710
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי דרומי, כשבן צבי התלונן שהוא "לא בעניינים": אל"מ יוסף כרמל, שליש צבאי של נשיאי ישראל, 2004-1924, באתר הארץ, 23 במרץ 2004
- ^ מסיבת פרידה לאל"מ יוסף כרמל, הַבֹּקֶר, 17 בספטמבר 1963
- ^ בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 7 בדצמבר 1964
- ^ כרמל שולמית באתר חברה קדישא ת"א–יפו
