יוסף כרמל (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף כרמל
YosefCarmel1962.jpg
לידה 1924
ברית המועצותברית המועצות אודסה
פטירה 24 בפברואר 2004 (בגיל 80 בערך)
ג' באדר תשס"ד
ישראלישראל תל אביב
תאריך עלייה 1925
השתייכות Hahaganah.png  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 194717 בספטמבר 1963
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש

יוסף ("יוסי") כרמל (קרמר) (1924 - 24 בפברואר 2004) היה השליש הצבאי לנשיא המדינה יצחק בן-צבי ובראשית כהונתו של זלמן שזר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם יוסף קרמר למשה קרמר ולזהבה בת אליהו ברך (ממשפחתו של חיים נחמן ביאליק) באודסה למשפחה בת חמישה ילדים. ב-1925 עלה עם הוריו לישראל והתגוררו בירושלים. שירת בהגנה, ולחם במצור על ירושלים במלחמת העצמאות. עם הקמת צה"ל הצטרף לחיל המודיעין.

ב-15 בדצמבר 1952, התמנה כרמל לשלישו הצבאי של הנשיא יצחק בן-צבי, במקום נתנאל לורך, שכיהן כשבועיים כממלא מקום זמני. בין היתר מילא כרמל תפקיד מכריע בעיצוב דפוסי הנשיאות, ומיסד מסורת של טקסים וביקורים, שהשתמרה עד היום.[1]

ב-1957 יצא יוסף בשליחות קרן היסוד לביקור ותיעוד קהילות יהודיות במזרח אסיה, כאחד הנציגים הראשונים של המדינה היהודית. הוא ביקר בקהילות תאילנד, סינגפור, יפן, קוצ'ין, כלכותה ועוד. רשמיו ממסע זה תועדו בספרו "מסע אל אחים נידחים".

כרמל ליווה את יצחק בן-צבי ורעייתו, רחל ינאית בן-צבי, בכל ביקוריהם בחו"ל. בין היתר, ליווה אותם במסעם למרכז אפריקה באוגוסט 1962.

בן-צבי נפטר ב-23 באפריל 1963, והנשיא זלמן שזר החליפו. כרמל המשיך להיות שלישו גם של שזר עד לפרישתו ב-17 בספטמבר 1963.[2] לאחר מות יצחק בן-צבי המשיך כרמל ללוות את רחל ינאית במסעות לחו"ל.[3]

עם שחרורו מצה"ל בתום תפקידו, גויס כרמל על ידי ג'ורג' וייז, נשיאה הראשון של אוניברסיטת תל אביב, למסע גיוס כספים עבור האוניברסיטה בחו"ל, כעוזר לנשיא האוניברסיטה לעניין יחסי ציבור.

ב-1968 נתמנה לסגן יושב ראש חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. ב-1987 פרש כרמל מתפקידו כראש האגף לקשרי חוץ באוניברסיטה, ופעל כמגייס תרומות בהתנדבות עבור המועצה לארץ ישראל יפה, ארגון נכי צה"ל וחטיבת השריון "ברק".

בשנת 1950 נישא לשולמית בת ישעיהו ומאשה זלצר מלונדון. לשניים נולד הבן שי. רעייתו נפטרה ב-1985, בגיל 59.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף כרמל, מסע אל אחים נידחים, ירושלים, 1957
  • יוסף כרמל, יצחק בן צבי: מתוך יומן בית הנשיא, רמת גן, 1967

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]