יוסף פרידלנדר

**יוסף פרידלנדר**
	ליתוגרפיה של הרב יוסף פרידלנדר, לייפציג
לידה	1753; קולין, צ'כיה
פטירה	26 בנובמבר 1852 (בגיל 99 בערך); ט"ו בכסלו ה'תרי"ג; ברילון, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
השכלה	ישיבת פרשבורג
תקופת הפעילות	? – 26 בנובמבר 1852
רבותיו	יחזקאל לנדא
חיבוריו	שרש יוסף
אב	Abraham Friedländer

יוסף פרידלנדר (בוהמיה 1753 – וסטפאליה 26 בנובמבר 1852) היה רבה של דוכסות וסטפאליה, ואחד מהרבנים הראשונים שתמכו ביהדות הרפורמית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר קולין (אנ') ב-1753. אביו היה אברהם פרידלנדר אחיו של דוד פרידלנדר. עוד לפני היותו בן 17 הגיע לפראג ולמד בישיבתו של הרב יחזקאל לנדא בעל נודע ביהודה. לאחר מכן למד גם בישיבת פרשבורג. מאוחר יותר עבר לדוכסות וסטפאליה ושימש כשוחט ומורה בעיר פדברג (גר'). בסביבות 1815 עבר להתגורר בברילון (אנ') שם ניהל את בית הספר היהודי ועבד כפקיד אצל עורך הדין יוהאן זייברץ (אנ'). ב-26 באפריל 1833 מונה בטקס רשמי על ידי ממשלת פרוסיה לרב אזורי של דוכסות וסטפאליה ונסיכות ויטגנשטיין (גר'), בתפקיד זה שימש כ-20 שנה עד למותו.

פרידלנדר תמך בשינויים ביהדות אך לא הגדיר את עצמו כ"רפורמי" במלא המובן. הוא הנהיג בבית הכנסת בברילון תפילה בגרמנית ונגינת עוגב, הורה לבטל את יום טוב שני של גלויות והכריז כי ההלכות שבמשנה ובתלמוד אינן מחייבות בהכרח בכל התקופות. הוראתו לגבי יום טוב שני התפרסמה בעיתונות ובקונטרס "שרש יוסף" ועוררה התנגדות רבה בקרב רבנים שמרנים. יהודה לייב קארלבורג פרסם נגדו את הקונטרס "אגרת מלחמת חובה",^[1] ופנה לצבי הירש להרן ולאישים נוספים שיפעלו נגדו ונגד הפרנס לוי הלוביץ (גר') שתמך בו. הרב שמואל לנדא והרב אברהם זוטרא (גר') התנגדו גם הם להוראתו של פרידלנדר אך העדיפו שלא לתקוף אותו בגלוי. פרידלנדר הוציא "מהדורא בתרא" ל"שורש יוסף" ובה הגיב למתקפה נגדו ופרסם גם התכתבות עם אהרן חורין בעניין.^[2]

מת בערב שבת ט"ו בכסלו ה'תרי"ג בגיל 99 ותשעה חודשים. הותיר אחריו שלוש בנות, בן ועשרות נכדים ונינים.

תקופת חייו של הרב יוסף פרידלנדר על ציר הזמן
ציר הזמן

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרש יוסף: בו מבוארים כל דיני י"ט שני ש"ג בשרשים וענפים ובקל ימצאו המעיינים בו תשובה נצחת על טענות המתנגדים ברילאן 1834. (עותק דיגיטלי: בעברית, בגרמנית)
מהדורא בתרא 1835 (עותק דיגיטלי)