יורם בק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יורם בק (נולד ב-19 במאי 1945, ז' בסיוון ה'תש"ה) הוא היסטוריון, משורר ומסאי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בק נולד בעיר סרטוב אשר בברית המועצות. כאשר היה בן תשעה חודשים נאסר אביו יוליוס בק בגלל פעילות ציונית. יוליוס, שהיה עו"ד במקצועו, נידון למאסר ולגלות במחנה העבודה של גולאג באזור וורקוטה. עובדה זו הטילה חותם כבד על חייו של בק הצעיר. הוא עלה לארץ ישראל עם אמו בשנת 1949 וגר ביפו בתנאי דיור קשים עם סבתו מצד אביו. אב המשפחה יצר עמם קשר בשנת 1953, אחרי מות סטלין. לאחר ההפשרה החלקית ברוסיה בשלהי 1956, שוחרר יוליוס באביב 1957 והתאחד עם משפחתו בישראל. עד האיחוד עם אביו חונך בק באופן חלקי על ידי שכן וידיד דתי שהשפיע רבות על עיצובו הרוחני, אך עם הגעתו של אביו עבר בק שינוי קיצוני ונעשה חילוני. הוא החל כותב שירים בגיל צעיר מאוד ופרסם בעיתונות הילדים של התקופה, "דבר לילדים" ו"הצופה לילדים".

בק למד לימודים גבוהים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים תואר שלישי באוניברסיטת פריס בהיסטוריה כללית. היה עורך "כיוונים", רבעון ליהדות וציונות, בשנים 1978-1988, וכן שימש כעורך בהוצאת "מוסד ביאליק" בשנים 1993-1994.

בק היה במשך כמה שנים מורה להיסטוריה ולימודים קלאסיים בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים. כיום, הוא מעביר בבית הספר שיעורי אורח לעתים קרובות.

נשוי למלכה, בתו של המשורר שמשון מלצר, ואב לחמישה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של בק כוללת בעיקר שירה, והוא פרסם 18 ספרים בהוצאות שונות ביניהן "מוסד ביאליק" ו"הוצאת כרמל". שיריו פורסמו במוספים שונים בעיתונות היומית, וכן בכתבי עת כמו "מאזנים", "משיב הרוח" ו"האומה".

השירה הלירית של בק מתאפיינת בניסיון להקיף את תחומי ההגות והקיום. היא יונקת רבות ממקורות יהודיים, אך אינה יכולה להיחשב כשירה דתית במובן הצר של המילה. נושאי שירתו הם בדידות האדם ואימת הקיום, האהבה וכוחה האינסופי, חלופיות הזמן, געגועים לנעורים, והגדולה הנשקפת מתופעות הטבע. נושא מיוחד בטרילוגיה שראשיתה "אבן השתייה" (שיא יצירתו), המשכה ב"אהבת יעקב" וסיומה ב"ספר הנתיבות", הוא יכולתה של השירה לברוא עולם ולהעניק משמעות לחיי האדם.

שירתו של בק מתאפיינת בשמירה על צורות מסורתיות, כמו גם בכתיבה חופשית ללא משקל. שפתו אינה שפה יומיומית והיא מנסה לשמור על רוממות ההבעה. חביבה עליו מאוד צורת הסונטה שלה הקדיש את הספרים "מאה סונטות" (1982) ו"טור הטוהר" (2013). "טור הטוהר" מהווה שלב חדש ביצירתו: ספר זה מורכב ממכלול של 123 סונטות המאוגדות לכדי יצירה אחת שלמה, שנושאה מסעו הרוחני של האדם אל גאולת עצמו.

בצד כתיבתו הספרותית פרסם בק מאמרים רבים על ענייני דיומא וכן מאמרי הגות היסטורית בעיתונות היומית והפריודית. בעמדותיו הפוליטיות הוא מקורב לחוגים הלאומיים אך אינו נוטל חלק בפעילות ציבורית. עובדה זו וכן התרחקותו המכוונת מקבוצות ספרותיות גרמו לשירתו להיות בלתי ידועה לקהל הרחב ולאור הזרקורים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירים וסונטות, הוצאת יזרעאל, 1976
  • ישראל והעתיד - מסה ציונית, הוצאת בן-הר, 1976
  • שער הגיא, הוצאת טרקלין-עקד, 1978
  • ספר החורף, הוצאת הדר, 1979
  • קציר חטים, הוצאת רשפים, 1980
  • מקולות מים רבים, הוצאת רשפים, 1981
  • מאה סונטות, הוצאת רשפים, 1982
  • נדבות הלב, הוצאת רשפים, 1983
  • ארץ המוריה, הוצאת רשפים, 1984
  • העוז והמשרה, הוצאת רשפים, 1985
  • אבן השתייה, הוצאת מוסד ביאליק, 1989
  • אהבת יעקב, הוצאת כרמל, 1990
  • ספר הנתיבות, הוצאת כרמל, 1991
  • משך הזרע, הוצאת כרמל, 1995
  • באור ירח, הוצאת מודן, 1996
  • הר העברים, הוצאת כרמל, 1999
  • אב ואלול, הוצאת עקד, 2010
  • גיזת הטל, הוצאת עיתון 77, 2011
  • טור הטוהר, סונטות, הוצאת עיתון 77, 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]