התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הספר התיכון הישראלי
למדעים ולאמנויות
מיקום בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות
בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות
בית הספר התיכון הישראלי
למדעים ולאמנויות
מבנה בית הספר

בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויותאנגלית: Israel Arts and Science Academy או IASA, נהגה יא-סא. בערבית: المدرسة الثانوية للعلوم والفنون) הוא בית ספר תיכון פנימייתי, המיועד לתלמידים מצטיינים במדעים, אמנות, מוזיקה ומדעי הרוח, השוכן בשכונת קריית היובל בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר נוסד ב-1990 על ידי בוב אשר ורפי עמרם, מנהלו הראשון של בית הספר ומייסדו של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך השוכן באותו מבנה. מטרת מקימיו הייתה לתת מענה לתלמידים מוכשרים ובעלי מוטיבציה שלא מצאו מענה בבתי הספר המקומיים, ומעוניינים להרחיב את ידיעותיהם והשכלתם. בשנתו הראשונה של בית הספר היו בו שני מחזורים במקביל, אחד שהחל את לימודיו בכיתה י' ושני שהחל בכיתה יא', בעוד שביתר השנים ועד היום רק תלמידי כיתות י' יכולים להתחיל את לימודיהם בבית הספר.

בשנת 2009 דווח כי בית הספר נקלע לקשיים עקב התמוטטותה של קרן צ'ייס שתמכה בבית הספר,‏‏‏[1] בעקבות הונאת הענק של ברני מיידוף. באותה השנה, הוכר בית הספר על ידי משרד החינוך כזוכה במקום הראשון באחוזי הצטיינות בבחינות הבגרות‏‏‏[2].

רוב תלמידי בית הספר מתגוררים במסגרת הפנימייה של בית הספר, דרישה אשר עד לשנת הלימודים תשע"ב הייתה תנאי סף לקבלה לבית הספר. החל מאותה שנה החל התיכון לקלוט לשורותיו גם תלמידים אשר מתגוררים מחוץ לפנימייה, בעיקר ירושלמים. החלטה זו של בית הספר ספגה ביקורות רבות, לרבות של בוגרי בית הספר, שכן הפנימייה מהווה חלק ניכר מתהליך החינוך של התלמידים המצטיינים.

מסלולי לימוד ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הפנימייה

תהליך הקבלה מתחיל אצל כל התלמידים בכיתה ט'. התהליך כולל מבחני מיון פסיכוטכניים, ראיון אישי וסדנה בת 3 ימים שבה התלמידים גרים ולומדים בתנאי בית הספר. בכל שנה מתקבלים כ- 100 תלמידים לבית הספר מבין מאות מועמדים התחלתיים, ובפועל מתחילים את הלימודים כ- 90 תלמידים. הלימוד בבית הספר הוא במסלול של שלוש שנים באחת מארבע מגמות ההצטיינות אותה המועמד בוחר לפני תהליך הקבלה לבית הספר. ניתן לנסות להתקבל לשתי מגמות הצטיינות אך בסוף תהליך הקבלה נדרש המועמד לבחור באחת מהן.

אי לכך שהתלמידים יכולים להתקבל לבית הספר רק בכיתה י׳, ישנם תלמידים אשר חוזרים על כיתה י' בבית הספר בנוסף לשנה שלמדו בבית הספר הקודם.

בית הספר שם דגש על התנסות במחקר, על סקרנות ופתיחות ועל לימוד אישי. בנוסף ללימודי העשרה ברמה גבוהה, מחויבים כל התלמידים בבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד במקצוע האנגלית.

ההוראה בבית הספר מתאפיינת בכיתות קטנות, הנחיה אישית, שעות הוראה רבות וצוות הוראה ברמה גבוהה - רבים מהמורים הינם או היו מרצים באוניברסיטאות. שעות הלימוד פרוסות על כל היום ובכך מתאפשרת הרחבה והעמקה במקצועות שבתי ספר אחרים לא לומדים.

מגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות ההצטיינות של בית הספר הן:

  • מגמת המוזיקה הינה מגמה למוזיקה קלאסית. המגמה מיועדת למבצעים ויוצרים מוזיקליים בעלי מוטיבציה גבוהה להעמקה לימודית בתחום. תוכנית הלימודים עשירה במיוחד ונבנתה על ידי מורי המגמה - מוזיקאים פעילים – מלחינים ונגנים מהשורה הראשונה בעולם המוזיקה הקלאסית בישראל. התוכנית עוסקת בארבעה תחומי לימוד עיקריים; תחום הקניית הידע (תולדות וספרות המוזיקה מימה"ב ועד למאה ה-21), תחום רכישת המיומנויות התאורטיות, (פיתוח שמיעה, הרמוניה, ניתוח), תחום היצירה – קומפוזיציה ותזמור ותחום מיומנויות הביצוע. כל אלה רתומים יחדיו למטרה אחת – לאפשר לכל תלמיד לממש את כישרונו המיוחד במהלך שנות לימודיו בביה"ס ולהעמיד אותו בעמדת זינוק טובה לקראת עתיד מקצועי במוזיקה אם יבחר בו.

המגמה פועלת בשיתוף עם מגמת המוזיקה של התיכון לאמנויות "אדלברט שטיפטר" מלינץ, אוסטריה עילית. מדי שנה ישנו מפגש באחד מבתי הספר שכולל ביצוע של יצירות שהולחנו ותזומרו על ידי תלמידי המגמות.

בין המורים שלימדו או מלמדים בבית הספר: אנדרה היידו, בת-שבע רובינשטיין, מיכאל וולפה, דן יוהס, ישראל שרון, יונתן קרן ואריאל הלוי.

  • מגמת האמנות מבוססת על תוכנית לימודים, שהוכנה בהתייעצות עם צוות מרצים מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל". הלימודים המעשיים במגמה כוללים לימוד רישום, פיסול,אמנות בין תחומית, ציור, צילום ושימושי מחשב. הלימודים העיוניים כוללים קורסים באמנות עתיקה, ימי הביניים, רנסאנס, אמנות מודרנית והתפתחויות עכשוויות. סדנת האמנות וציודה מאפשרים לתלמידים לעסוק במגוון של טכניקות ושל מדיה, במסגרת השיעורים ובאופן עצמאי. רוב תלמידי מגמת האומנות כותבים עבודת גמר בהיקף של 5 יח"ל בנושא לבחירתם בתחום האומנות. העבודה מונחת על ידי איש אקדמיה או מורה מסגל בית הספר.
  • מגמת מדעי הרוח נפתחה בשנת הלימודים תשס"ח (2007 - 2008). מגמה זו נפתחה באופן מצומצם וניסויי כבר בשנת הלימודים תשס"ז (2006 - 2007). תלמידי המגמה לומדים בסגנון תוכנית "Great books", תוך מתן דגש על קריאת מקורות ראשוניים ודיון בקבוצות, כמו גם על פיתוח מיומנויות פרשנות וכתיבה. במסגרת התוכנית הייחודית של המגמה (שהיקפה 5 יח"ל), משתתפים התלמידים בקורסים הסדורים לפי היגיון היסטורי-כרונולוגי (יון ורומא, עלייתן של שלוש הדתות המונותאיסטיות בעת העתיקה המאוחרת, ימי הביניים וכן הלאה), כאשר לכל קורס דגש דיסיפלינארי אחר ומרצה שונה. במסגרת הקורסים מגישים התלמידים תרגילי כתיבה בהיקפים משתנים. מלבד הלימוד בתוכנית הייחודית, מחויבים תלמידי המגמה גם בדרישות הבאות:
  1. למידת שפה זרה שנייה (בנוסף לאנגלית) - השפות המוצעות לתלמידים כיום הן ערבית בהיקף 5 יח"ל או לטינית, אולם תלמידים בעלי ידע מוקדם בשפות אחרות יכולים לבחור בהן.
  2. הרחבה ל-5 יח"ל במקצוע הומאני אחד לפחות - האפשרויות המוצעות לתלמידים הן: היסטוריה, תנ"ך, ספרות, מחשבת ישראל ופילוסופיה. כמו כן, תלמיד המעוניין להרחיב מקצוע ריאלי מוזמן לעשות זאת במסגרת לימודי "מדע שני" של מגמת המדעים.
  3. כתיבת עבודת גמר - רובם המוחלט של תלמידי המגמה כותבים עבודת גמר בהיקף 5 יח"ל, בכל אחד מתחומי הדעת של מדעי הרוח. כל תלמיד עובד בהנחיית איש אקדמיה או מורה מסגל ביה"ס. העבודות הנכתבות על ידי תלמידי המגמה, עומדות בסטנדרטים אקדמיים נוקשים ורבים מתלמידי משתתפים ואף זוכים בתחרויות לעבודות גמר מצטיינות (הן מטעם משרד החינוך והן מטעם מכוני מחקר, כגון מרכז שזר.

תלמידי מגמת הרוח יוצאים לסיורים לעתים קרובות, בעיקר למקומות הרלוונטיים ללימודי התוכנית הייחודית (כגון מדבר יהודה, העיר העתיקה בירושלים, נמל קיסריה ועוד). החל משנת הלימודים ה'תשע"ג נערך על ידי תלמידי ומורי המגמה "מועדון קריאה". החברים בו קוראים יצירה ספרותית עליה ממליץ אחד החברים ומקדישים לה מפגש בהנחייתו. במהלך המפגש דנים ביצירה, מנתחים אותה ומחליפים עליה רשמים.

שבוע פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבוע הפרויקטים מושבתים כל הלימודים הפורמלים והתלמידים עובדים על פרויקטים אישיים משלהם. הימים הראשונים של שבוע הפרויקטים מוקדשים לפעילויות של מגמה, בהם התלמידים יוצאים לטיולים ועוברים סדנאות שונות במסגרת המגמה שלהם. נוסף על כך, בשנת הלימודים תשע"ד (2014) נוסף לשבוע פרויקטים יום בין-תחומי בו מורים מסגל בית הספר מעבירים הרצאות וסדנאות בנושא שנבחר על ידי הנהלת בית הספר.

תלמידי שכבת י' חופשיים לבחור את הפרויקטים שלהם בכל הנושאים (החל במדעי הטבע וכלה במדעי הרוח); תלמידי שכבת י"א הכותבים עבודת גמר מקדמים לרוב את עבודתם; תלמידי שכבת י"א וי"ב עוסקים בפרויקטים השנתיים שלהם, במקצועות המגמה. בימים האחרונים מוצגים התוצרים שהשיגו התלמידים במהלך השבוע.

פעילות פנימייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעם בשבוע, במסגרת הפנימייה, עוברים התלמידים פעילות חברתית במסגרת הכיתה בהדרכת המדריך/ה האישי/ת שלה. במהלך השנה התלמידים עוברים מערכים חינוכיים שונים המועברים בשיתוף פעולה בין צוות הכיתה - המדריך/ה והמחנך/ת.

במסגרת הפנימייה פועלות מספר ועדות האחראיות על פעילויות שונות. הוועדות מאורגנות ומופעלות על ידי תלמידי כל השכבות ובראש כל ועדה ישנם שני תלמידי שכבת י"ב. כל ועדה מלווה על ידי מדריך פנימייה. הוועדות עוסקות בתחומים שונים כגון: טיולים, סרטים, מזון, ספרייה, תרבות, ספורט, דתות, איכות הסביבה ואיכות הפנים בפנימייה. בנוסף, קיימת ועדה המוציאה לאור עיתון בית ספרי מדי שבועיים. קיים גם צוות תלמידים האחראי על מערכת ההגברה בבית הספר. התלמידים נשארים לשבת בפנימיה פעם בשבועיים ובשבתות אלה הוועדות פעילות במיוחד.

בבית הספר פועלת מועצת תלמידים בה ישנם שלושה נציגים מכל שכבה. לכל נציג תפקיד שונה בבית הספר הכוללים בין היתר קשר עם מנהל הפנימייה וקשר עם מנהל בית הספר.

הפנימייה מפעילה חוגים שונים, שנסגרים ונפתחים מדי שנה לפי ביקוש . כמו כן, כל כיתה מעלה פעם בשנה "ערב כיתה". ערב זה הוא ערב שתכננה הכיתה ומועבר לכל קהילת בית הספר. בערבים אלו כיתות רבות בוחרות להעלות הצגה מקורית שנכתבה על ידי תלמידי הכיתה, או עיבוד למחזה קיים.

חינוך חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמידים פועלים באופן שבועי במסגרות שונות על מנת לעזור לכלל. התלמידים ביאסא פעילים במשך שלוש שנות הלימודים שלהם (לפי חוק החינוך החדש). הפעילות הקהילתית הינה פעילות חובה על פי עקרונות בית הספר. בין המסגרות בהם ניתנת לתלמידים האפשרות לבחור נמנות מסגרות של עזרה לתלמידים מתקשים מהשכונה בה שוכן בית הספר, הדרכה בתנועת נוער, השכלת קשישים, חניכת ילדים בעלי מוגבלויות ועוד.

תלמידי שכבת י"ב מרכזים את כל הפעילויות הקהילתיות המתקיימות בבית הספר ונמצאים בקשר רציף עם רכז הפעילות הקהילתית בבית הספר, עובד סוציאלי במקצועו.

לאחר תום הלימודים, מתנדבים רבים מבוגרי בית הספר לשנת שירות.‏[3]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' חיים אדלר, מתח ביקורת על הישגי בית הספר ומוסדות דומים לו ואמר: "אלו מוסדות פרטיים על חשבון המדינה, שבונה את הבניינים ומשתתפת במימון שכר המורה"‏[4]. ביקורת גם נמתחה על קיומם של מבחני קבלה בתשלום אליהם ניתן לרכוש ערכות הכנה‏[5], ועל ההומוגניות התרבותית של התלמידים וסגל ההוראה.

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°45′05″N 35°10′37″E / 31.7515253°N 35.1769567°E / 31.7515253; 35.1769567

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]