נסים קרליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נסים קרליץ
נסים קרליץ
הרב נסים קרליץ
לידה 29 ביולי 1926
י"ח באב ה'תרפ"ו
וילנה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוקטובר 2019 (בגיל 93)
כ"ג בתשרי ה'תש"ף
בית החולים מעייני הישועה, בני ברק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל- בני ברק
השתייכות יהדות חרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה דיינות תלמוד בבלי
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים
רבותיו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קניבסקי
חיבוריו חוט שני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ניסים קרליץ בכתיבת אות בספר תורה

נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ[1] ולבתיה, אחותו של החזון איש. עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו, לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש. בתשי"א נישא ללאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בתשט"ו מונה לר"מ בישיבת חוג חתם סופר ובתשי"ח עבר לישיבת ויז'ניץ בבני ברק שם לימד עד שנת תשכ"ב.

בשנת ה'תשע"ה נפטרה אשתו.

במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019, נפטר בגיל 93 בבית החולים מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בוועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בתשמ"ט עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת 1992.

בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן[2]. בשנת תש"ם חתם עם הרב שך והרב יעקב ישראל קניבסקי על מכתב נגד השבועון החרדי "צופר"[3]. בסיוון תשע"ג כתב מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים[4].

בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' הוא מונה כבורר מוסכם ובבית דינו התקיימו מספר דיונים, שלאחריהם בעקבות טענות מצידו של הרב מרקוביץ פרש מהתיק ופירסם פסק ביניים עליו חתמו הרב שטינמן והרב אלישיב. בהמשך תמך וגיבה את מהלכיו של הרב אליעזר כהנמן.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב נסים וללאה קרליץ היו אחד עשר ילדים. מבניו:

  • מרדכי היה ראש עיריית בני ברק בין השנים 19982003 מטעם מפלגת דגל התורה.
  • הרב אברהם ישעיהו – ממלא מקום אביו ברבנות בית הכנסת הליגמן בבני ברק
  • הרב שאול – ממלא מקום אביו בראשות כולל חזון איש
  • הרב נחום מאיר – רב קהילה בבאר שבע
  • הרב שמואל הלל – מנהל בית דין צדק בני ברק

מחתניו:

  • הרב שריאל רוזנברג (היה נשוי בזיווג ראשון לבתו ציפורה עד לפטירתה) – ממלא את מקומו בראשות בית דין צדק בני ברק משנת 2012
  • הרב מנחם מנדל לובין – דיין ומו"צ בבית הדין; לאחר פטירת הרב קרליץ מונה במקומו לרב שכונת רמת אהרן.
  • הרב אהרן אוסטרן – ר"מ בישיבת ארחות תורה ורב בית כנסת צא"י יד אהרן בשכונת רמת אהרן בבני-ברק

בית הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית דין צדק בני ברק
בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק

את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קניבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, והוא אף עורך גיורים. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם[5]. בין הדיינים הבולטים שכיהנו בבית הדין: הרב פנחס שרייבר, הרב יוסף רוט, הרב יעקב אדלשטיין והרב יעקב ישראל פוזן. בית הדין עוסק גם בעניינים ציבוריים חרדיים. הוא מורה דרכה של משמרת הקודש והחינוך (בניהול מרדכי בלוי) שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות בציבור החרדי והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן[6]. בית הדין מעניק כשרות לחברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, מעניק כשרות לאתרוגים לנטילה בחג הסוכות ומפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש.

הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג[7].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת תשע"ד מוציאים תלמידיו עלון שבת בשם נשיח בחוקיך ובו מדברי תורתו.[דרושה הבהרה]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נסים קרליץ בוויקישיתוף

ספר חוט שני

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.
  2. ^ הפרדס - No. 47 Vol. 4 1973 January -, באתר HebrewBooks
    הנאום מובא ב"השקפתינו" כרך א-ב עמ' 181
  3. ^ צילום המכתב באתר המכירות קדם(הקישור אינו פעיל, 22.10.2019)
  4. ^ חיים ברקוביץ', הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה אתר לדעת.נט
  5. ^ צופיה הירשפלד, שמורת היהודייה, באתר ynet, 15 ביולי 2011
  6. ^ קשר כשר של חברת פלאפון
  7. ^ אלי כהן, הגר"נ קרליץ פורש מבית הדין - היורש: חתנו, הגר"ש רוזנברג, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2012(הקישור אינו פעיל, 22.10.2019)
  8. ^ ביקורת על הסדרה: הרב יהושע ענבל, ביקורת על הספר חוט שני, מתוך המעיין תמוז תשע"ח