משה יהושע לנדא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה יהושע לנדא
אין תמונה חופשית
לידה 1 בינואר 1921
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בפברואר 1980 (בגיל 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 23 בפברואר 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות העדה החרדית, חוג חזון איש עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אברהם ישעיהו קרליץ, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי משה יהושע לנדא (כא בטבת התרפ"א[1]ה' באדר התש"מ) היה מרבני חוג חזון איש, וראש ישיבת שאגת אריה. חיבר ספר בשם ישעות משה, וכן ספר 'דת משה ויהודית' על ענייני פאה נכרית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה יהושע נולד בירושלים לרבי לוי יצחק חסיד צאנז. בצעירותו למד בישיבת עץ חיים, ונישא למלכה דינה לבית פרוש (בתו של רבי עקיבה פרוש). לאחר נישואיו התגורר בשכונת שערי חסד, כשהוא נמנה עם תלמידיו של הרב מטשעבין, וכן התיידד עם רבי שלמה זלמן אוירבך. כמו כן היה מקורב לרבי יצחק זאב סולובייצ'יק, כשלאחר פטירת החזון איש, הרבה לפקוד אותו.

לנדא היה מתלמידיו הקרובים של החזון איש, והיה מקפיד לפקוד את ביתו אחת לשבוע, יחד עם תלמידים קרובים נוספים, דוגמת רבי חיים ברים, ורבי יהודה שפירא, תלמידים אלו נחשבו בעיני החזון איש שלא זכה לבנים, כבניו.

היה נוהג לחזור לביתו בשבת, כשבמשך כל השבוע היה לומד מחוץ לביתו. תקופה מסוימת קבע לימודו בישיבת מיר, כשסביבו נוצרה חבורת לימוד.

נפטר ביום ה' באדר ה'תש"מ ונקבר בהר הזיתים.

כך תיאר רבי חיים ברים את יום פטירתו:

"בעיקר מה שברצוני לספר להרבי הוא, שבליל פטירתו כבר לא היה יכול לדבר ל"ע, והוא נעשה מאוד סהרורי ושבור. ראו עליו שהוא רוצה משהו ואינו יכול לבטאו. רצו לתת לו לשתות והראה שאינו רוצה מה שרצו להציע לו. עד שעלה בדעת אחד לשואלו אולי הוא רוצה לחדש את הלבנה, והראה בנענוע ראשו שאכן זוהי כוונתו. ממש לא יאומן כי יסופר איך שהוציאו אותו על גבי מיטתו והחל לחדש את הלבנה, אמר מהחל ועד סוף הברכה 'מחדש חודשים', וכשהכניסוהו לביתו פרחה נשמתו ונסתלק, כאילו רצה לקבל פני אביהם שבשמים"…

'המבשר תורני' ויקרא תשע"א במאמרו של י' הלר[2]

תפקידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש כראש הכולל שבישיבת "שאגת אריה" בשכונת שערי חסד. נבחר כאחד מחברי מועצת השבעים של העדה החרדית, ואף שימש כיו"ר נאמני העדה החרדית.

פרסם מעת לעת מאמרים ושירים בעיתון קול ישראל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו, הוא הסופר בצלאל לנדוי.

בנו, רבי יעקב אהרן לנדא (נפטר בי' בטבת ה'תשע"ט).

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו יצאו לאור כתביו וחידושיו בספר שנקרא "ישועות משה".

קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו ומאמריו
אודותיו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]