יחיאל מיכל אשכנזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחיאל אשכנזי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יחיאל מיכל אשכנזי מטולצ'ין (? - לפני ה'תקל"ב 1772[1]) היה חתנו של הבעל שם טוב, בעלה של בתו היחידה אדל, ומרבותיהם של בנו רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי שניאור זלמן מליאדי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי ברוך. תולדותיו לוטות בערפל. מקובל שמוצאו מגרמניה (ומכאן כינויו "אשכנזי", וביידיש: "דער דייטשל") ממנה עבר לפודוליה ושם נמשך לחסידות, אך יש מפקפקים בהשערה זו, ומשערים שמוצאו מאזור מז'יבוז' או טולצ'ין[2]. את הכינוי "דער דייטשל" הם תולים בלבושו המערב-אירופאי.

האגדה החסידית מספרת שהבעל שם טוב שלח את אחד מתלמידיו[3] לבחון אותו בתורה, כדי לדעת אם הוא ראוי לשאת את בתו, אך תגובתו הייתה: לא ידעתי, איני יודע ולא אדע. התשובה נשאה חן מאוד בעיני הבעל שם טוב, שלקח אותו כחתן לבתו אדל. חתונתם נערכה בערך בשנת תצ"ה (1735)[4].

על פי ההשערה התגורר בעיירה טולצ'ין ושימש כשוחט, אך גם ידיעה זו אינה ודאית.

על פי המסופר בספר "בית רבי"[5] (תולדות בית חב"ד), הוא היה במזריטש וערך "טיש" בסעודת פורים. המגיד ממזריטש שלח את תלמידו רבי שניאור זלמן מליאדי להשתתף ב"טיש". דבריו באותו "טיש" שימשו יסוד לאחת מתורותיו[6] של רבי שניאור זלמן. גם בנו של רבי יחיאל, בעל "דגל מחנה אפרים", ורבי ישראל מקוז'ניץ מביאים בספריהם דברי תורה בשמו. הרב יוסף יצחק שניאורסון כותב שהוא היה הדמות הבולטת בין "זקני התלמידים הקדושים" שמהם קיבל רבי שניאור זלמן תורה[7].

נותרו ממנו כמה סיפורים חסידיים[8].

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי שרגא באומינגר, אגרות רבנו ישראל בעל שם טוב וחתנו רבי יחיאל מיכל לרבי אברהם גרשון מקיטוב, בתוך: סיני, כרך עא, ניסן-אייר תשל"ב, עמ' רמח-רסט.
  • מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, פריט מס. 886, "רבי יחיאל מיכל אשכנזי ממזבוז".
  • הרב שלמה אבי"ש, הרבנית אדל ובעלה הרה"ק רבי יחיאל מיכל זי"ע, בתוך: היכל הבעש"ט: מאסף למשנת החסידות, גיליון ד, ניו יורק: היכל מנחם, תשס"ד. עמ' קכב-קכו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור חלק א', פרק "מייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב", נוקט בתאריך ה'תקמ"ד לערך, (1784), כתאריך פטירתו המשוער. ואולם, אבי"ש, הרבנית אדל, ובעלה (להלן בפרק "לקריאה נוספת"), הערה 28, מעלה שבוודאי כבר לא היה בין החיים בשנת תקל"ב.
  2. ^ אבי"ש, הרבנית אדל, ובעלה, מצטט את המפקפקים בהשערת מוצאו של אשכנזי. הם גם מצביעים על כך שבנו החורג של הבעל שם טוב, ר' יוסף, נקרא גם הוא אשכנזי וכנראה גם כונה "דער דייטשל" וייתכן שחל בלבול ביניהם בנקודה זו, ולכן מפקפקים גם בעצם יחוס הכינוי "דער דייטשל" לחתנו של הבעל שם טוב.
  3. ^ המסורת המקורית מדברת על "המגיד מפולנאה", דמות עלומה שהוצעו מספר פתרונות לזהותה: א. רבי יעקב יוסף מפולנאה, ב. "המוכיח מפולנאה", ג. המגיד ממזריטש; אבי"ש, הרבנית אדל, ובעלה, הערה 14, שולל את היתכנות האפשרות השלישית, ולדעתו האפשרות הסבירה ביותר היא כי מדובר במוכיח מפולנאה.
  4. ^ אבי"ש, הרבנית אדל, ובעלה, עמ' קכד והערה 18.
  5. ^ פרק ב'. דף ג' עמוד א'.
  6. ^ תורה זו מכונה "יביאו לבוש מלכות", והיא מודפסת בספרו של בעל התניא, "תורה אור".
  7. ^ הרב יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ח, עמ' 198.
  8. ^ סיפורי חסידים - מועדים, ראש השנה. שמועות וסיפורים חלק א'.
  9. ^ על שם האגדה החסידית המספרת כי מת בילדותו, וסבו הבעל שם טוב החיה אותו.