יחסי אוסטריה–הוותיקן
| יחסי אוסטריה–הוותיקן | |
|---|---|
|
|
| |
| אוסטריה | הוותיקן |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת |
יחסי אוסטריה–הוותיקן הם יחסי החוץ המתקיימים בין רפובליקת אוסטריה לכס הקדוש. מבחינה היסטורית הוותיקן קיים יחסי חוץ דרך נונציוס, והחזיק נונציו אפוסטולי לאוסטריה, עוד מתקופת ממלכת הבסבורג.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 באוגוסט 1855, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה כינס קונקורדט עם האפיפיור פיוס התשיעי. אוסטריה החזיקה בזכות הטלת וטו על בחירת האפיפיור, אולם זכות זו בוטלה על ידי פיוס העשירי בשנת 1903, לאחר שאוסטריה הטילה וטו על בחירתו של מריאנו רמפולה כאפיפיור.
ב-5 ביוני 1933, חתמה הממשלה הפדרלית תחת הקנצלר אנגלברט דולפוס עם האפיפיור פיוס האחד עשר על קונקורדט חדש, אשר חיזק שוב את כוחה של הכנסייה הקתולית באוסטריה ואף קיבל מעמד חוקתי חלקי במהלך האשרור הרשמי בשנת 1934. המשך קיומו לאחר 1945 היה שנוי במחלוקת בתחילה, אך בשנת 1957 הוכר על ידי הממשלה הפדרלית, כך שהוא באופן רשמי עדיין בתוקף כיום. עם זאת הקונקורדטים הבאים (1960 ו-1962) תיקנו הוראות חשובות ביחס לנישואין אזרחיים והלאמת הקרן הדתית.
מכיוון שבאוסטריה הפרדה קפדנית בענייני דת ומדינה, כמו גם חופש אמונה והגדרה עצמית מלאה בענייני אמונה (אם הם נשארים בגבולות החוק) קיימים הסכמים עם כנסיות וחברות דתיות - פרט לפיקוח העקרוני של משרד התרבות והכלכלה - רק בענייני משפט ציבורי כמו חינוך דתי, סובסידיות לצדקה, ייצוג בתקשורת לשירותים ציבוריים וכדומה.
הקונקורדט של שנת 1933 לא הוביל בטווח הארוך לחזוק כוחה של הקתוליות, אלא לסובלנות ביחסי הרפובליקה של אוסטריה כלפי הדתות והזרמים השונים, על ידי השפעה מודאלית.
