יחסי אוסטרליה – מזרח טימור
| יחסי אוסטרליה – מזרח טימור | |
|---|---|
|
|
| |
| אוסטרליה | מזרח טימור |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 7,741,228 | 14,874 |
| אוכלוסייה | |
| 26,634,324 | 1,375,026 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,675,419 | 3,163 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 62,904 | 2,301 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית פדרלית | רפובליקה |
יחסי אוסטרליה–מזרח טימור הם יחסי החוץ בין אוסטרליה ומזרח טימור. שתי המדינות הן שכנות קרובות עם קשרים פוליטיים ומסחריים הדוקים. מזרח טימור, הצעירה ואחת המדינות העניות באסיה, שוכנת כ-610 קילומטר צפונית מערבית לעיר דרווין באוסטרליה ואוסטרליה מילאה תפקיד בולט בהיסטוריה של מזרח טימור.
אוסטרליה הובילה תמיכה בינלאומית במזרח טימור במהלך עשר שנות העצמאות הראשונות שלה, לא רק כתורמת הדו-צדדית הגדולה ביותר של סיוע בפיתוח, אלא גם על ידי מתן תפקיד מנהיגות להבטחת הביטחון והיציבות במדינה.
אוסטרליה הובילה את הכוח הצבאי שסייע בייצוב המדינה לאחר שקיבלה עצמאות מאינדונזיה בשנת 1999 ומהווה מקור סיוע מרכזי מאז. בשנים האחרונות היחסים בין שתי המדינות התדרדרו בעקבות שערוריית הריגול אוסטרליה – מזרח טימור.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש ממשלת אוסטרליה גוף ויטלם אמר לאינדונזיה כי ממשלתו לא תתנגד לסיפוח מזרח טימור בשנת 1975,[1] החלטה שהתבררה במהרה כשנויה במחלוקת בבית. באוקטובר 1975 זרמו כוחות אינדונזיים על גבול מזרח טימור עם מערב טימור האינדונזית בעיירה באליבו. בין ההרוגים בידי הכוחות האינדונזיים המתקדמים היו חמישה עיתונאים מאוסטרליה, שכונו חמישיית באליבו. רבים באוסטרליה ובמקומות אחרים[2] היו משוכנעים שרצח העיתונאים הלא חמושים היה מכוון.[3] לעיתים נמתחה ביקורת על תמיכת אוסטרליה. אוסטרליה ואינדונזיה סיכמו כמה חוזים בנוגע לגבול בין מזרח טימור לאוסטרליה בזמן הכיבוש, מה שגורם לכמה מריבות בין מזרח טימור העצמאית לשכנה הגדולה יותר.[4]
מזרח טימור השיגה את עצמאותה ב-20 במאי 2002, לאחר כיבוש של 24 שנה על ידי אינדונזיה ושלוש שנות ממשל של האו"ם. תהליך עצמאות מזרח טימור החל במשאל עם שערכו האומות המאוחדות, אינדונזיה והמעצמה הקולוניאלית לשעבר פורטוגל לבחירה בין אוטונומיה בתוך אינדונזיה או עצמאות. בסופו של דבר מזרח טימור הצביעה באופן גורף בעד עצמאות.[5] אוסטרליה הובילה את ה-INTERFET במהלך המשבר במזרח טימור 1999, כדי לעצור את המיליציות האינדונזיות והצבא שתקף את אזרחי מזרח טימור, ולהקים את ממשל האו"ם.
מאז 2002, מזרח טימור החלה כאומה הריבונית הראשונה במאה ה-21. מעורבותה של אוסטרליה במזרח טימור העמיקה מאז העצמאות, במיוחד לאחר הסכסוך הפנימי בשנת 2006 ושליחתם של שומרי שלום אוסטרלים.
ביקורים רמי דרג[עריכת קוד מקור | עריכה]
נערכו ביקורים רבים רמי דרג בין אוסטרליה למזרח טימור:
- דצמבר 2018 – ראש הממשלה קסננה גוסמאו ביקרה בסידני.
- אוגוסט 2013 – שרת הפיתוח הבינלאומי מליסה פארק ביקרה במזרח טימור.
- יולי 2013 – הנשיא טאור מתן רואק ביקר באוסטרליה.
- פברואר 2013 – שר האנרגיה והמשאבים והשר לתיירות מרטין פרגוסון ביקר במזרח טימור.
- דצמבר 2012 – שר החוץ בוב קאר ביקר במזרח טימור.
- מאי 2012 – המושל הכללי גב' קוונטין ברייס והשר לענייני ותיקים, וורן סנודון, ביקרו במזרח טימור כדי להשתתף בחגיגות העשור לעצמאותה של מזרח טימור.
- פברואר 2012 – ראש הממשלה קסננה גוסמאו ביקרה באוסטרליה.
- יולי 2011 – שר החוץ קווין ראד ביקר במזרח טימור.
- אפריל 2011 – שר ההגנה סטיבן סמית' ביקר במזרח טימור.
- דצמבר 2010 – שר השר לענייני פנים ברנדן אוקונור ביקר במזרח טימור.
- אוקטובר 2010 – השר להגירה ואזרחות כריס ביון ביקר במזרח טימור.
- יוני 2010 – הנשיא ראמוס-הורטה ביקר באוסטרליה בליווי שלושה שרים.
שיתוף פעולה צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוחות ההגנה של אוסטרליה הגיעו למזרח טימור בשנת 1999 כדי לדכא את ההתפרעות, האי סדר והלחימה ברמה נמוכה שנוצרו על ידי מסע האדמה החרוכה של צבא אינדונזיה כשעזב בשנת 1999.[6] אוסטרליה הובילה את מבצע ה-INTERFET בשנת 1999, וסיפקה כוחות משמעותיים לממשל המעבר של האו"ם במזרח טימור. אוסטרליה הנחיתה גם כוחות קרב במדינה בשנת 2006 כדי להפסיק את הלחימה האתנית שכללה שוטרים וחיילים במזרח טימור.[7] כוחות שמירת השלום האוסטרלים האחרונים עזבו את מזרח טימור בדצמבר 2012.
צבא מזרח טימור קיבל סיוע בהכשרה, ייעוץ וצורות תמיכה אחרות מכוח ההגנה האוסטרלי מאז 2001 כחלק מתוכנית שיתוף הפעולה הביטחונית של אוסטרליה. נכון לשנת 2015, 25 אנשי צבא אוסטרלים הוצבו במזרח טימור כדי לספק סיוע זה.[8][9]
יחסים כלכליים ומסחריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2013–2014 מזרח טימור דורגה כשותפת הסחר ה-118 בגודלה באוסטרליה, עם סך המסחר בסחורות בשווי של 24 מיליון דולר.[10] אוסטרליה ומזרח טימור עסקו בשיתוף פעולה בינלאומי בחקלאות כאשר היצוא החקלאי הגדול ביותר של מזרח טימור הוא קפה. גידולים חקלאיים פוטנציאליים אחרים הם וניל, תבלינים, אגוז השמן ושמן דקלים.
סכסוכי נפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
עתודות נפט וגז גדולות שוכנות בים בין שתי המדינות באזור המכונה פער טימור. מחלוקות טריטוריאליות על השליטה במשאב זה, שלדעת חלק מהגאולוגים יכולות לשאוב יותר מ-10 מיליארד דולר נפט וגז, גרמו לסכסוכים עם מזרח טימור, גם כאשר הייתה זו נחלה אינדונזית וגם מאז. אוסטרליה פרצה עם רבים מבעלות בריתה והכירה בסיפוח אינדונזיה של מזרח טימור בשנת 1976, במה שנראה אז על ידי אנליסטים כיצירת מצב שהיה חיובי לאוסטרליה הכרוכה בחיפוש נפט וגז באזור. מאז עצמאותה של מזרח טימור, סכסוכים על החלק שדילי תקבל עם פיתוח של המשאב היוו גורם לסכסוך מדי פעם ביחסים בין המדינות.[11]
בעקבות פרשת הריגול בין אוסטרליה למזרח טימור בשנת 2013, מזרח טימור פתחה בתיק בבית הדין הקבוע לבוררות בהאג כדי לחלץ את חוזה הגז עליו חתמה עם אוסטרליה והאשימה את שירות הביון החשאי האוסטרלי (ASIS), בהטרדת הממשלה במזרח טימור בדילי בשנת 2004.[12]
ב-3 במרץ 2014, בתגובה לבקשת מזרח טימור לאינדיקציה של צעדים זמניים, הורה בית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) לאוסטרליה לא להתערב בתקשורת בין מזרח טימור ליועציה המשפטיים בהליך הבוררות ובנושאים קשורים.[13]
משא ומתן חדש אודות הגבול הימי החל בשנת 2014.[14] שני הצדדים חתמו על הסכם מתוקן במרץ 2018, ובכך הסתיימה המחלוקת ארוכת השנים. בנוסף לתחום הגבולות הימיים, ההסכם מבטיח 70–80% מההכנסות למזרח טימור ו-20–30% מההכנסות לאוסטרליה.[15]
הסדרים ימיים של ים טימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לעכשיו לאוסטרליה ומזרח טימור קיימים שלושה הסכמים בנוגע להסדרים ימיים בים טימור. אמנת ים טימור בין ממשלת מזרח טימור לממשלת אוסטרליה שהתקיימה בדילי, 20 במאי 2001, ונכנסה לתוקף ב-2 באפריל 2003. אמנה זו נועדה לחיפוש, פיתוח וניצול משותף של משאבי הנפט מהאזור לפיתוח נפט משותף (JPDA).
האמנה על הסדר ימי בים טימור בין אוסטרליה להסדר הדמוקרטי בים טימור נחתמה בסידני ב-12 בינואר 2006 ונכנסה לתוקף ב-23 בפברואר 2007. אמנה זו מספקת הכנסות חלקיות באותה מידה שמקורן בייצור נפט.[16]
סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטרליה הייתה השותפה הגדולה ביותר לפיתוח עם מזרח טימור, בה מזרח טימור היא אחת המדינות העניות ביותר, ומדורגת 147 מתוך 187 מדינות במדד ההתפתחות האנושית של האו"ם.[17] בעשור הראשון של המאה ה-21 אמורה הייתה אוסטרליה לספק סיוע ישיר בסך 760 מיליון דולר למזרח טימור. בשנת 2010, נשיא מזרח טימור, ז'וזה רמוס הורטה, אמר כי ל-10 שנים של סיוע זר, כולל מאוסטרליה, "לא הייתה כל השפעה על שינוי בחיי העם"[18] בשנים 2013–2014, תקציב הסיוע השנתי המשוער מאוסטרליה. למזרח טימור היה 106 מיליון דולר.[19]
שתי המדינות חלקו את הסכם התכנון האסטרטגי לפיתוח מזרח טימור – אוסטרליה (2011), שם שתי המדינות פועלות יחד, בשיתוף פעולה הדוק, לשיפור חייהם של כל אזרחי מזרח טימור, ובכך לחזק את הקשרים בין שתי המדינות.[17] הסכם זה מבוסס על סדרי עדיפויות שנלקחו ישירות מתוכנית הפיתוח האסטרטגי של מזרח טימור 2012–2030, הכוללים פיתוח כלכלי, פיתוח תשתיות, הון חברתי ומסגרת מוסדות.[20]
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסטרליה מחזיקה במזרח טימור שגרירות בדילי.
- מזרח טימור מחזיקה באוסטרליה שגרירות בקנברה[21] וקונסוליות כבוד בכל מדינות אוסטרליה.[22]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Whitlam reveals his East Timor policy". Australian Broadcasting Corporation. 6 בדצמבר 1999. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "IPI seeks fresh investigation into 1975 and 1999 cases of killed journalists – IFEX". אורכב מ-המקור ב-9 במרץ 2007. נבדק ב-15 באפריל 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nurbati, Ati (9 בפברואר 2001). "Balibo killings: Beginnings of impunity?". The Jakarta Post. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Timor Sea Justice Campaign – Introduction". אורכב מ-המקור ב-6 בספטמבר 2014. נבדק ב-28 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Frédéric Durand: Three centuries of violence and struggle in East Timor (1726–2008), Online Encyclopedia of Mass Violence
- ^ Scorched Earth, Far Eastern Economic Review, John McBeth and Dan Murphy, 16 September 1999, pp. 10–14
- ^ Australian forces intervene to halt fighting in East Timor | New York Times, Jane Perlez, 26 May 2006
- ^ "Defence Cooperation Program (DCP): Timor-Leste". Nautilus Institute. 19 בדצמבר 2011. נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ McPhedran, Ian (25 ביוני 2015). "Australian troops in East Timor unable to travel more than an hour by road from Dili". news.com.au. News Corp Australia. אורכב מ-המקור ב-13 בדצמבר 2015. נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Department of Foreign Affair and Trade – Australia Government http://www.dfat.gov.au/geo/timor-leste/timor-leste-brief.html
- ^ Marks, Kathy (3 ביוני 2004). "Australia casts a shadow over East Timor's future". The Independent. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Australian Broadcasting Corporation (5 בדצמבר 2013). "East Timor spying case: PM Xanana Gusmao calls for Australia to explain itself over ASIO raids". Australian Broadcasting Corporation. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Questions relating to the Seizure and Detention of Certain Documents and Data (Timor-Leste v. Australia), Request for the Indication of Provisional Measures, 3 March 2014, para 55, part 3 of the operative part.
- ^ Allard, Tom (28 באוקטובר 2014). "Australia and East Timor restart talks on maritime boundary". The Sydney Morning Herald. Fairfax Media. אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Burton, Melanie (29 ביולי 2019). "Australia ratifies maritime boundaries with East Timor". Reuters. נבדק ב-16 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "TREATY BETWEEN AUSTRALIA AND THE DEMOCRATIC REPUBLIC OF TIMOR-LESTE ON CERTAIN MARITIME ARRANGEMENTS IN THE TIMOR SEA (Sydney, 12 January 2006) [2007] ATS 12".
- ^ 1 2 Department of Foreign Affair and Trade – Australia Government
"Archived copy". אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2014. נבדק ב-8 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ Oakes, Dan (24 ביוני 2010). "New aid strategy to help East Timor". The Age. Fairfax Media. אורכב מ-המקור ב-27 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Department of Foreign Affairs and Trade, Timor-Leste:Overview of Australia's aid program to Timor-Leste, Australian Government, אורכב מ-המקור ב-10 בינואר 2015
{{citation}}: (עזרה) - ^ Timor-Leste – Australia Strategic Planning Agreement
- ^ "Timor-Leste". Department of Foreign Affairs and Trade. נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Timor-Leste". Foreign embassies and consulates in Australia. Department of Foreign Affairs and Trade. אורכב מ-המקור ב-2 ביוני 2016. נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
