יחסי בחריין–ערב הסעודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי בחריין–ערב הסעודית
בחרייןבחריין ערב הסעודיתערב הסעודית
Bahrain Saudi Arabia Locator.svg
בחריין ערב הסעודית
שטחקילומטר רבוע)
760 2,149,690
אוכלוסייה
1,701,575 34,813,871
תמ"ג (במיליוני דולרים)
71,170 1,775,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
41,826 50,985
משטר
מונרכיה חוקתית מונרכיה

יחסי בחריין–ערב הסעודית הם היחסים הדיפלומטיים בין ממלכת בחריין ובין הממלכה הערבית הסעודית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעודיה ובחריין שתיהן מדינות מוסלמיות בעלות משטר מונרכי. המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתיהן אף חברות בליגה הערבית, בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ובמועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. היחסים ביניהן התחזקו במהלך האביב הערבי, כאשר שתיהן היו מדינות מרכזיות במזרח התיכון שלא עברו הפיכה, ועל רקע המתיחות בין שתיהן לבין איראן.

עם זאת על אף יחסי האיבה בין האיראנים לבחריין, האופוזיציה לממשל בבחריין (בבחריין הרוב שיעי נשלט על ידי המיעוט הסוני, דבר אשר נקרא לעיתים "שלטון המיעוט") בעלת אופי שיעי מובהק שמקבל תמיכה מצד האיראנים. על מנת לסייע לממשל בבחריין, גורמים ביטחוניים סעודיים מסייעים לממשל בבחריין למנוע הפיכה או התמקמויות במדינה[1],כך נעצרו ההפגנות בבחריין בימי האביב הערבי) כאשר סעודיה שלח סיוע צבאי להרגיע את הרוחות באי השכן[2].

בחריין לאורך השנים נחשבה בחריים ל"שער הכניסה המזרחי" לסעודיה בגלל התלות של הכלכלה הבחריינית בכלכלה הסעודית וגם בגלל היותה מושפעת כלכלית מהמצב הכלכלי של חברתה[3].

לאחר הוצאתו להורג של איש הדת השיעי, נימר א-נימר על ידי הממשל הסעודי וניתוק היחסים בין איראן לסעודיה החליטה ממלכת בחריין ללכת בעקיבותה וניתק גם היא את יחסיה עם איראן[4], מקרה זה לא היה היחיד בו ניתקו שתי המדינות את יחסיהן עם מדינות אחרות, כך למשל קרה כאשר גם סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות ובהמשך גם בחריין ועומאן החליטו לנתק את יחסיהן עם קטאר בעקבות המשבר הדיפלומטי הקטרי[5], מלבד הסיוע העצמאי של הצבא הסעודי, שלחה סעודיה כוחות מטעמה שהיו חלק ממועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ[6].

עוד אירוע אשר מציין את הזיקה בין המדינות היה כאשר ח'אליד בן חמאד אל ח'ליפה, בנו החמישי של חמד בן עיסא אָאל ח'ליפה, מלך בחריין התחתן עם סאהאב בינט עבדאללה אל סעוד, בתו של עבדאללה בן עבד אל-עזיז אאל סעוד שהיה עד מותו מלך ערב הסעודית[7]. עם זאת הנישואים לא החזיקו מעמד והשתיים התגרשו כמה שנים לאחר מכן.

בספטמבר 2019 מספר גורמים בכירים בממשל הסעודי וכן בממשל הבחרייני תמכו בממשלת ישראל וצה"ל על רקע מתיחות בגבול ישראל-לבנון ואף הודיעו כי הם מתנגדים לפעולות הטרור שחזבאללה מבצעים[8].

בספטמבר 2020 נעשה צעד נוסף של שתי המדינות כאשר הותר לטיסות ישראליות שטסות למזרח הרחוק וכן לאיחוד האמירויות הערביות לעבור בשטחן ולקצר את זמני הטיסה מישראל למספר יעדים בעולם[9].

בין המדינות מחבר גשר המלך פהד שבעזרתו ניתן להגיע ממדינה למדינה בתוך פחות מחצי שעה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]