יחסי בחריין–קטר
| יחסי בחריין–קטר | |
|---|---|
|
|
| |
| בחריין | קטר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 760 | 11,586 |
| אוכלוסייה | |
| 1,495,413 | 2,731,905 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 44,391 | 237,296 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 29,685 | 86,861 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | מונרכיה אבסולוטית |
יחסי בחריין–קטר (בערבית: العلاقات البحرينية القطرية) הם היחסים בין מדינת קטר ובין ממלכת בחריין, אשר כוננו כאשר שתי המדינות קיבלו את עצמאותן בשנת 1971. היחסים בין שתי המדינות נותקו ביוני 2017 כחלק מהמשבר הדיפלומטי הקטרי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סכסוכים טריטוריאליים (1867–2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1936, קטר ובחריין היו מעורבות בסכסוכים טריטוריאליים על מגוון שטחים כדוגמת איי חוואר, פאשת אל-עזאם, פאשת דיבאל, אל-ג'ארדה וא-זובארה. בשנת 1996, בחריין החרימה את פסגת מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ שקטר אירחה, בטענה כי הפסגה האחרונה שהתקיימה בקטר בשנת 1990 שמשה כפלטפורמה לשוב ולהזכיר תביעותיה הטריטוריאליות של קטר למדינות מועצת שיתוף הפעולה האחרות. עוד תירוץ לאי ההשתתפות הייתה הפלישה הקטרית לפאשת דיבאל בשנת 1986.[1]
בחודש דצמבר 1996, שני האזרחים הקטרים, סלווה פח'רי ופהאד אאל בייקר, נעצרו באשמת ריגול לטובת בחריין. במהלך המשפט בחריין הטיחה האשמות בשניים כי הם "ריגלו עבור קטר לפני שריגלו עבורנו" ו"יש להעניש את הקטרים בחומרה". בחריין טענה כי הם הבינו שהשניים מרגלים לטובת קטר בשנת 1987.
בשנת 1997 חבר בית ח'ליפה ערק לקטר במטוס פרטי שנחת בנמל התעופה אל-ח'ור.[2]
הסכסוכים הטריטוריאליים כולם נפתרו בשנת 2001 בהתערבותו של בית הדין הבינלאומי לצדק, כאשר הפשרה הייתה הענקת שטח שווה לשני הצדדים, אף על פי שלפני הכיבושים של שתי המדינות, קטר שלטה ביותר שטח. בחריין קיבלה את איי חוואר, אל-ג'ארדה ופאשת אל-עזאם, וקטר קיבלה את א-זובארה, פאשת דיבאל והאי ג'נאן.[3]
א-זובארה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מן המאה ה-19 ואילך, שתי המדינות טענו מעת לעת בעלות על א-זובארה, עיירה נטושה על החוף הצפון מערבי של קטר.[4] הייתה כוננות מוגברת למלחמה, כאשר קטר בנתה מבצר באופן מחשיד, מעשה שנחשב בלתי חוקי בבחריין.[5]
בשנת 1944 הושג הסדר במהלך פגישה בתיווך של הסעודים, שבו הוסכם כי קטר היא הבעלים הריבוניים והחוקיים של האזור.[6]
המשבר הדיפלומטי הקטרי (2017–הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2017 הודיעה בחריין על ניתוק היחסים עם קטר בעקבות ניתוק היחסים בין קטר לערב הסעודית. העילה הרשמית לניתוק היחסים הייתה טענה לתמיכה של קטר בטרור איסלאמיסטי קיצוני.[7]
שגרירויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקטר היה שגרירות בבחריין, שמוקמה במנאמה, ואילו לבחריין היה שגרירות בקטר, שמוקמה בדוחה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dispute overshadows Gulf Arabs meeting
- ^ BAHRAIN-QATAR RELATIONS AT LOWEST EBB
- ^ Bahrain, Qatar, and the Hawar Islands: Resolution of a Gulf Territorial Dispute
- ^ 'Persian Gulf Gazetteer, Part I Historical and Political Materials, Précis of Bahrein [Bahrain Affairs, 1854-1904' [36] (55/204)]
- ^ 'File 19/243 III (C 95) Zubarah' [78r (166/462)]
- ^ Crystal, Jill, Oil And Politics In The Gulf
- ^ קטר: "ניתוק הקשרים מצער; ההאשמות על תמיכה בטרור חסרות בסיס"
