ייצור והברחת נפט במדינה האסלאמית
ייצור נפט והברחתו היו מקורות ההכנסה העיקריים של המדינה האסלאמית ומהווים חלק חשוב בכלכלת המדינה האסלאמית[1][2]. נפט שהופק בשדות נפט בשליטת המדינה האסלאמית הופץ בעיקר בתחומי הטריטוריה שלה, אך גם מוברח למדינות אחרות במחיר מוזל יותר ממחיר השוק. ב-2014 העריכו אנליסטים מדובאי את ההכנסה ב-3 מיליון דולר ליום[3]. אומדן מאוקטובר 2015 העריך שהארגון מרוויח מכך 1.5 מיליון דולר ליום, כשהוא מוכר באופן יומי בין 34,000 ל-40,000 חביות[4][2]. אומדן אחר מאותה שנה קבע שההכנסה החודשית היא 40 מיליון דולר. עם זאת, ייתכן כי הערכות אלו השתנו בהמשך עקב הרחבת תקיפות הקואליציה על מקורות הייצור וההפצה של הנפט בסוף 2015.
בעוד מוצרי נפט, כגון בנזין ומזוט, הם עמוד השדרה של כלכלת האזורים שבשליטת הארגון, כשמזוט הוא מקור הכוח של גנרטורים של חשמל[2], לא כל ייצור האנרגיה מופק על ידי נפט. כמה תחנות כוח הידרואלקטריות נתפסו בצפון סוריה. מספר מתחנות הכוח נמכרו בחזרה לממשלה הסורית. דווח שהממשלה הסורית שולחת טכנאים לתחזק תחנות כוח מונעות בגז בשליטת הארגון, ובתמורה לקבל חשמל.
המדינה האסלאמית מכרה את רוב הנפט שהיא מפיקה למבריחים בשדות הנפט. משאיות הברחה חיכו לעיתים שבועות בתורים ליד השדות כדי לקנות נפט גולמי[2]. בדצמבר 2015 פרסם משרד ההגנה של רוסיה תמונות לוויין המראות משאיות הברחה העומדות לצד גבול טורקיה[5]. לאחר תקיפות אוויריות רוסיות על משאיות ההברחה, שינה הארגון את האופן בו הן מגיעות כדי למנוע תורים ארוכים ליד שדות הנפט[2].
קצב הייצור והמחיר בשדות נפט בשליטת המדינה האסלאמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבלה זו מראה את כמות ייצור הנפט ומחיר החביות בשדות הנפט העיקריים בשליטת המדינה האסלאמית, נכון לפברואר 2016[2]:
| שדה הנפט | קצב ייצור החביות ליום | מחיר חבית |
|---|---|---|
| אל-עומר | 6,000-9,000 | 45$ |
| א-תנכ | 11,000-12,000 | 40$ |
| א-תיים | 400-600 | 40$ |
| אל-ג'ביסה | 2,500-3,000 | 30$ |
| אל-ח'ראטה | 1,000 | 30$ |
| א-שולה | 650-800 | 30$ |
| א-ד'רו | 600-1,000 | 30$ |
| א-רשיד | 200-300 | 25$ |
| א-טבקה | 1,500-1,800 | 20$ |
הברחת נפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הברחות נפט נעשו אל אזורים שמחוץ לסוריה, כמו טורקיה, ירדן, עיראק ואיראן. נפט הוברח מעיראק עוד משנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר משטר סדאם חוסיין הבריח נפט כדי לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליו בעקבות מלחמת המפרץ.
ב-2014 דווח כי ממשלת ארצות הברית הפעילה לחץ דיפלומטי על טורקיה לנקוט צעדים אל מול ההברחות. בנובמבר 2015 האשים ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב גורמים בטורקיה שיש להם אינטרס כלכלי בסחר נפט עם המדינה האסלאמית, טענות שנדחו על ידי נשיא טורקיה ארדואן. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ציין כי היקף הברחות הנפט הגיע לקנה מידה מסחרי של משאיות הפועלות יומם ולילה במה שהגדיר "צינור נפט חי". גורמים רשמיים בארצות הברית, לעומת זאת, אמרו כי לדעתם, מוברחת לטורקיה רק כמות קטנה של נפט, שאיננה משמעותית מבחינה כלכלית. גורם אחר אמר שרובו של הנפט שנשאר בשטח בשליטת הארגון מגיע לממשלת סוריה.
תפוקת הנפט של המדינה האסלאמית כמטרה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד תקיפת שדות הנפט של המדינה האסלאמית היא מטרה ברורה לפעולות צבאיות, דווח שארצות הברית נמנעה מלהשתמש בגישה זאת מחשש לפגיעה באזרחים חפים מפשע, וערעור חייה של האוכלוסייה המונה 10 מיליון אנשים, התלויים בתפוקת הנפט. כמו כן, המורדים, הנתמכים על ידי ארצות הברית, זקוקים לנפט של הארגון למחיה[2]. יתר על כן, פגיעה ישירה בשדות הנפט עלולה להביא לאסון טבע העלול להשפיע על האזור קשות בעתיד.
בסתיו 2014 דיווח ה"ביזנסוויק" שההתקפות האוויריות של ארצות הברית הפחיתו משמעותית את עסקי הנפט של הארגון. אולם בתחילת אוקטובר 2015 דיווח ה"פייננשל טיימס" שרק 196 מ-10,600 מתקיפות הקואליציה נערכו נגד תשתיות נפט מאז אוגוסט 2014, ושהמדינה האסלאמית ממשיכה להרווח סכומים גדולים מעסקי הנפט של כ-1.5 מיליון דולר ליום[2].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
נדן פלדמן, כלכלת עורפי הראשים: איך הפך דאעש לארגון הטרור העשיר בעולם - ומה פוגע בו עכשיו, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2015.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 בתוך המדינה האסלאמית Inc: המסע של חבית נפט, באתר Financial Times
- ^ המדינה האסלאמית עושה 3 מיליון דולר במכירת נפט יומית, אומרים אנליסטים, באתר ABC
- ^ פייננשל טיימס, דאעש בע"מ: כך מממן הנפט את הג'יהאד, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2015.
- ^ סוכנויות הידיעות, הוכחות הלוויין הרוסי: ארדואן סוחר עם דאעש בנפט, באתר ynet, 2 בדצמבר 2015.
