יניב זגורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יניב (ניבי) זגורי הוא עבריין מורשע שעומד על פי המשטרה בראש ארגון פשע יחד עם אחיו, חגי באזור באר שבע וברחבי הנגב. ניבי מקורב לשלום דומרני ועסקיו כוללים את תחום ההימורים הלא חוקיים ובמתן הלוואות למהמרים על ספינות נופש, בגביית דמי חסות, בהלוואות בשוק האפור ובניכיון צ'קים.

יניב נכנס לתמונה והשתלט על עסקי המשפחה בתקופה הארוכה שבה אחיו חגי שהה בכלא, עד 2006. פעילותו מוגדרת כנועזת וללא קווים אדומים, כולל זריקת רימון לבית עיתונאי, הנחת מטען ליד דלתו של קצין שב"ס, הצתה של משרדי עורכי דין, ועוד. סגנו, שבגד בו והעיד נגדו העיד עליו "ניבי לא משאיר בחיים את מי שיודע עליו. כל מי שהיה בסביבה שלו נעלם"[1].

יניב נשוי למיכל, אישה דומיננטית מאוד בחייו ובעסקיו. וביחד הביאו שלוש בנות. היא בעלת עסק למתנות לבית בבאר שבע, ולומדת משפטים. המשטרה זוקפת לזכותה את העובדה שהארגון המשיך לתפקד בתקופות שבהם שהו שני האחים זגורי בכלא.

משך כעשור היה זגורי היעד מספר 1 של מרחב הנגב של המשטרה, עד שנכלא ב-2009 לשבע שנים כתוצאה מבגידת עוזרו הקרוב, טל קורקוס, שהפך לעד מדינה. לאחר שחרורו ב- 2016 עזב את הארץ לתקופה ארוכה, בין היתר בשל החשש מנקמתו של קורקוס, על רציחת אשתו, דבורה, לעיני ילדיה, במרץ 2016. אולם ביוני 2017, נרצח גם קורקוס עצמו ובכך הוסר לכאורה המכשול לחזרתו.

את ארגון הפשע הקים אחיו חגי הגדול ממנו בשנתיים, אך זה נעצר ונשלח ב- 2010 ל- 15 שנות מאסר בגין ניסיון לרצח והלבנת כספים.

אישים בחייו והשפעתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות העשרים לחייו יניב זגורי הכיר את מיכל דבש, שהוכתרה בזמנו כמלכת היופי של המקומון 'שבע'. מיכל היא בתו של שחקן הכדורגל האגדי של הפועל באר שבע, אליהו עופר. אליהו ששיחק בעמדת קשר אחורי בהפועל באר שבע ולאחר מכן המשיך בקריירת אימון.

במאי 2012, טען אחד מעדי המדינה שגויס נגד יניב ואחיו חגי זגורי, יניב בובליל, כי אוים על ידי מיכל זגורי. עדות זו סייעה לשליחתו של יניב ל-7 שנות מאסר, ושל חגי ל-15 שנות מאסר בשנת 2010.

בהסתמך על החיזוק שהתקבל מעדות השוטר המאבטח, הוגש נגד מיכל זגורי כתב אישום. אבל, התיק קרס בבית המשפט, ובאוגוסט 2015 היא זוכתה.

אלי אוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי אוזן היה שחקן עבר בקבוצת הפועל באר שבע, ואף שיחק במדי נבחרת ישראל. אוזן היה נשוי לאחותם של האחים זגורי.

לאחר שפרש מכדור-רגל, החל אוזן לשמש כמלווה בשוק האפור ושימש, על פי החשד, כראש השלוחה בנגב של ראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל, שבחסותם פעלה משפחת הפשע של שלום דומרני, וגם זו של זגורי. כאשר פרש ארגון דומרני מחסות משפחת אברג'יל, הוא הפך למעשה למתחרה על הטריטוריה של ארגון זגורי; וכאשר התגרש אוזן מאחותם, הפך הסכסוך בין האחים זגורי לאוזן לעובדה מוגמרת.

במהלך נובמבר 2009 ניסה מאמן כדורגל ידוע בנגב לערוך סולחה בין אוזן לחגי זגורי. השניים נפגשו במקומות ציבוריים ופרטיים, אך ניסיונות הסולחה כשלו. ב-23 בנובמבר, סמוך לחצות, חוסל אוזן[2].

ארמנד סנקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמנד סנקר היה אחיו הבכור של העבריין ירון סנקר. הוא סחר בסמים והתמכר להרואין בעצמו. את יניב זגורי הכיר בכלא אשל. בכלא הסתכסכו השניים, וארמנד אף תקף את זגורי בכלא. סנקר לבסוף נורה מטווח אפס. גופתו הושלכה לקרקעית האגם, קשורה בחבלים ובאבנים גדולות.

טל קורקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יניב פגש לראשונה את טל קורקוס - עד המדינה שהביא לכליאתו במשך שבע שנים - בתחילת המילניום, כאשר דקר את אחיו של זגורי, שרון, כי הפליל אותו במשטרה. זגורי הזמין את קורקוס לפגישה בבית קפה כדי לשמוע את הסיבות לדקירה ובסיומה אף נזף באחיו. לאחר השיחה התהדק הקשר של השניים ביחסי אמון הדדי. וכך בגיל 23 הפך קורקוס להיות "יד ימינו" של ניבי.

טל קורקוס היה העבריין הראשון שאותו הצליחה היחידה המרכזית בנגב לשכנע להפוך לעד מדינה כאשר ב- 2006 נעצר קורקוס בחשד להחזקת נשק. בשל חוזק הראיות נגדו הציבו בפניו חוקרי המשטרה שתי אלטרנטיבות: להיכנס לכלא לעשר שנים, או להפוך לעד מדינה ולהפליל את זגורי.

על פי ההסכם, תמורת עדותו להפללת זגורי וארבעת 'חייליו' - אבנר חנוכוב, יוסי בוחבוט, מאור אלמקייס ומתי ממן - יקבל קורקוס 120 אלף דולר וכרטיסי טיסה לו ולמשפחתו לכל יעד שיבחר, ותישקל הכנסתו לפרויקט של הרשות להגנת עדים[3]. למרות הקשיים, המשטרה עמדה בהסכם במלואו.

במרץ 2016 ארב אלמוני לדבורה הירש בחניית ביתה. ולעיני שלושת ילדיה, יורה בה למוות 8-5 כדורים. הירש פונתה במצב אנוש לבית החולים סורוקה, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.

במאי 2016, לאחר שחרורו, לאחר חיסול דבורה, גרושתו של קורקוס, ומחשש לנקמה נמלט ניבי ונעלם מעיני המשטרה, כצעד חכם ועם עסקים יציבים בארץ.

ב-27 ביוני 2017 התפוצץ רכב בשדרות דרום אפריקה שבאשקלון. הוא עלה באש ונשרף כליל. בתוכו הייתה גופתו של קורקוס.

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חתימת ההסכם עם קורקוס, הגישה פרקליטות מחוז הדרום כתב אישום נגד זגורי, אשר ייחס לו ולחייליו שלוש עבירות עיקריות[4]:

  • הצתת משרדו של עו"ד איתי יצחק
  • הצתת פיצוצייה, הנחת רימון רסס מתחת לביתו של קצין המודיעין בכלא אוהלי קידר, אמיל צאלח, שלפי המידע המודיעיני, התנכל לידידו של זגורי.
  • קשירת קשר לביצוע רצח, על ששלח את העבריין האשקלוני המנוח יוסי בוחבוט, לפגוע באמצעות רימון רסס בארצי חלפון, עיתונאי קול נגב, כנקמה על דברים שכתב על זגורי.

אלישע סבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באפריל 2017 נורה ונהרג מטווח קצר על ידי רעול פנים במסעדה בנתניה, בעליה של המסעדה המוכרת "מסעדת הפיתה" בשם אלישע סבח. בן 50 במותו, נשוי ואב ל-5 ילדים.

עדותו של סבח, עשור לפני כן, סייעה להרשיע את אדם איטל ברצח שני נערים בפיצוציית "בון בון" בבאר שבע. איטל הורשע גם ברצח שני בדואים שאיימו על יניב זגורי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]