שלום דומרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום דומרני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 באוקטובר 1974 (בן 49)
אשקלון
מדינה ישראל
ידוע בשל ראש ארגון פשיעה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלום דומרני (נולד ב־1974) הוא פושע ישראלי המוגדר על ידי משטרת ישראל כראש ארגון פשיעה ארצי[1][2] שמרכזו בדרום ישראל, ונחשב יעד מרכזי של משטרת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דומרני נולד בשכונת שמשון, באשקלון לאיריס וזכריה. אביו ניהל את מרכז "טוהר" לגמילה מסמים. דומרני לא השלים את לימודי התיכון ולא שירת בצה"ל[3].

פעילות פלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 נידון דומרני ל־5 שנות מאסר לאחר שעבריין שנתפס עם כמות גדולה של הרואין הודה כי עשה זאת בשליחותו של דומרני[4]. במהלך מאסרו הואשם גם בניסיון סחיטה של קבלן מאשקלון על ידי אנשים שפעלו בשליחותו, ונידון ל־30 חודשי מאסר נוספים.

לאחר שחרורו מהכלא בסוף 2002 עסק דומרני בפעילות פלילית של גניבת חול יחד עם העבריין יגאל ז'אנו, סחר ברכבים גנובים יחד עם עבריינים פלסטיניים מרצועת עזה, הימורים, ובהשתלטות על עסקים חוקיים באזור אשקלון. בנוסף חבר לאחים יצחק אברג'ל ומאיר אברג'יל לשותפות בעסקי הימורי אינטרנט ברשת קפה אינטרנט, יחד עם משפחות אלפרון וגבריאלי. שותפות זו גררה מאבקים מול משפחות אוחנה ואבוטבול, להם הייתה רשת הימורי אינטרנט מקבילה בשותפות עם זאב רוזנשטיין.

לטענת המשטרה, ב־2003 היה דומרני מעורב ברציחתם של העבריינים מאיר גנון (על רקע סכסוך מקומי) וחנניה אוחנה (על רקע הסכסוך בנושא הימורי האינטרנט), אך לא נמצאו ראיות למעורבותו. באותה שנה נעצר דומרני יחד עם עבריין אחר בחשד להחזקת טיל לאו, אך לבסוף לא הוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו. באותה תקופה נורה נהגו של דומרני במהלך ניסיון חיסול של דומרני ונפצע קשה. ביולי אותה שנה במהלך ניסיון חיסול שכוון לדומרני נרצחה בשוגג הנערה שקד שלחוב, שנסעה יחד עם נהגו של דומרני ברכב בו נסע דומרני כמה דקות קודם. ניסיון החיסול תוכנן כנקמה על מעורבותו ברציחתם של גנון ואוחנה ומאבקי השליטה על ענף כריית החול הבלתי חוקית[5].

ב־2004 נרצח שותפו לגניבות החול, העבריין יגאל ז'אנו, מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן במכוניתו באשקלון. דומרני נחקר בחשד למעורבות ברצח, על רקע סכסוך שהתגלע בין השניים, אך לא נמצאו ראיות כנגדו[3]. לטענת המשטרה, בין השנים 2005–2007 היה מעורב לכאורה בעוד 3 מעשי רצח, אך גם לכך לא נמצאו הוכחות.

ב־2008 נטען כי דומרני שימש כבורר בין חיים רביבו לאדם אחר, וגזר על רביבו קנס כספי וגלות של שנתיים מהארץ[6]. ב־2009 נעצר באשמת חבלה חמורה וניסיון חטיפה של עבריין המזוהה עם משפחת אברג'יל[7][8], ונידון ל־10 חודשי מאסר[9]. באותה שנה נעצר שוב הואשם ב-הלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים[10].

ב־2010 היה מעורב בבוררות של מאיר אברג'יל בסכסוך בחברת רציו, ועל פי עדויות הופיע במשרדי החברה יחד עם קבוצת בריונים על מנת לכפות את קיום הבוררות בביתו של אברג'יל[11].

בראשית 2011 נעצר יחד עם ריקו שירזי ועיזאת חאמד בחשד שתכננו לרצוח את פרנסואה אבוטבול, כעבור חודש נעצר שוב בחשד לסחיטה באיומים של בעל עסק באשקלון. חודש לאחר מכן נעצר בשלישית יחד עם 7 מאנשיו באשמה כי יצר מונופול בשוק גז הבישול באזור שדרות באמצעות אלימות וסחיטה באיומים כלפי מתחרים עסקיים[12][13].

בספטמבר 2012 ניסו עבריינים יריבים לחסל את שלום דומרני וחברי כנופייתו. בסיוע עד מדינה הצליחה משטרת ישראל לסכל את ניסיון החיסול על ידי עיקור האקדח שבאמצעותו אמור היה להתבצע הרצח[14].

בנובמבר 2013 נעצר דומרני יחד עם 7 מאנשיו באשמת סחיטה באיומים על רקע מערכת הבחירות המקומית בנתיבות[15]. בכתב האישום כנגדו הואשם כי איים והטיל אימה כנגד הרב יעקב איפרגן ופעילים שתמכו במועמד אייל מסיקה לראשות העיר נתיבות. המעשים נעשו בשליחותו של עמנואל אלישע, עוזרו של הרב יורם אברג'ל, שתמך במועמד אחר לראשות העיר. כתב האישום הוגש גם כנגד מומי קסנטיני, מאנשיו של דומרני, וכנגד עמנואל אלישע, עוזרו של הרב אברג'ל[16].

דומרני נחשב ליעד מרכזי של משטרת ישראל, ובמהלך המעקב אחריו הציבה המשטרה בלון ובו ציוד צילום בסמוך לביתו[17].

עבריינים המזוהים על ידי משטרת ישראל כחברים בארגון הפשיעה של דומרני נעצרו באשמת השתלטות באלימות על מכירת גלידות באזור הדרום[18], חטיפה ותקיפה, גנבה ופריצה[17], והשתלטות על חברות שנקלעו לקשיים והוצאת חשבוניות פיקטיביות בישראל בהיקף של כמיליארד שקלים[19].

על פי המשטרה, דומרני הוא הבעלים הסמוי של פאב במרינה באשקלון, שבאופן רשמי נמצא בבעלות אחרת, כמו גם עסקים אחרים (כדוגמת פיצוציות) בהם הוא מחזיק בבעלות סמויה[20][4]. על פי המשטרה דומרני עוסק ברכישת נכסים מפשיטות רגל וכינוס נכסים, תוך ניצול מעמדו שגורם למתמודדים אחרים להימנע מלהשתתף במכרז. ארגון הפשע של דומרני נחשב לאלים וחסר רחמים, ומטיל אימה כלפי בעלי עסקים באזור הדרום. על פי הערכות המשטרה המחזור העסקי של ארגון הפשע של דומרני הוא כ־100 מיליון שקלים בשנה[2].

פרשת 8035 ("בלוק חוסם")[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע "בלוק חוסם" היה מבצע מיוחד של משטרת המחוז הדרומי ובלשי ימ"ר לכיש שהוביל לגל מעצרים בעולם התחתון, בהם גם ארגון הפשע של דומרני, במסגרתו נעצרו 29 מאנשיו, וארגוניהם של העבריין עמוס לביא (רחובות) והעבריין יוסי אדרי (אשדוד)[21].

ב-2015 הצליחה המשטרה לגייס עד מדינה נגד דומרני ששימש כמחסל מתוך צוותו הקרוב, והביא להגשת כתבי אישום נגד עשרות עבריינים בעבירות של רצח, ניסיון לרצח והחזקת אמצעי לחימה. נגד דומרני הוגש כתב אישום בגין שני ניסיונות רצח, אספקת אמצעי לחימה וקשירת קשר לביצוע פשע. במסגרת עסקת טיעון הוא הורשע, ונדון לשש שנות מאסר[22][23].

ב-4 באוקטובר 2021 שוחרר מהכלא, לאחר שריצה 6 שנות מאסר[24].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדומרני שישה ילדים מאשתו הראשונה, עופרה, ושני בנים מאשתו השנייה, יסמין.[25] עד למעצרו התגורר במושב עוצם, לאחר שחרורו באוקטובר 2021 חזר לגור באשקלון ובמאי 2022 עבר לגור בשדרות. בנו, ניסים "נינה", נורה ונפצע קשה במרץ 2022 במהלך ניסיון התנקשות בו, ונותר נכה לכל ימי חייו[26].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר זוהר, רביבו עוזב את ישראל בגלל "עונש הגליה" של בורר בעולם התחתון, באתר הארץ, 11 ביולי 2008
  2. ^ 1 2 אבי אשכנזי, אחרי שבועיים: העבריין שלום דומרני יסגיר עצמו, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2009
  3. ^ 1 2 אמיר זוהר, טוני דומרני, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
  4. ^ 1 2 אמיר זוהר, טוני דומרני, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
  5. ^ גלעד גרוסמן ורמי שני‏, העליון הרשיע את רוצחי שקד שלחוב, באתר וואלה!‏, 2 בדצמבר 2010
  6. ^ אמיר זוהר, נדון להגליה: רביבו עוזב את ישראל בעקבות החלטה של בורר שלום דומרני, ראש ארגון פשע מאשקלון, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2008
  7. ^ עפרה אידלמן, שלום דומרני, הנחשב אחד מראשי ארגוני הפשע בארץ, מואשם בחבלה חמורה ובניסיון חטיפה של אבנר הררי, באתר הארץ, 19 בפברואר 2009
  8. ^ החלטה על מעצר בית במסגרת תיק זה, אתר psika.net
  9. ^ הארץ, שירות "", הסדר טיעון לשלום דומרני: רק 10 חודשי מאסר, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
  10. ^ הארץ, תומר זרחין, שירות "", המשטרה עצרה את שלום דומרני ו-14 מאנשיו, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2009
  11. ^ רועי ברגמן, חן מענית, ‏מי ומי בפרשת רציו ובכירי העולם התחתון, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2010
  12. ^ תומר זרחין, 6 עצורים נוספים בפרשת הסחיטה בשוק הגז בדרום, באתר הארץ, 2 במרץ 2011
  13. ^ רועי ברגמן, חן מענית, ‏מי ומי בפרשת רציו ובכירי העולם התחתון, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2010
  14. ^ אלי סניור, מקורבי דומרני: "אף אחד לא ניסה לחסל אותו", באתר ynet, 9 באוקטובר 2012
  15. ^ המשטרה עצרה את ראש ארגון הפשע שלום דומרני באתר ישראל היום
  16. ^ כתב אישום ו-בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד דומרני, אתר Posta
  17. ^ 1 2 שמוליק חדד, נעצרו חמישה חברים בארגון הפשע של דומרני, באתר ynet, 18 בנובמבר 2008
  18. ^ שמוליק חדד, חשד: עבריינים השתלטו על מכירת קרטיבים, באתר ynet, 18 באוגוסט 2008
  19. ^ חן מעניתצמרת פרנט, ‏חשד: עבריינים זייפו חשבוניות פיקטיביות בישראל במיליארד שקל, באתר גלובס, 21 בפברואר 2011
  20. ^ אמיר זוהר, האיש של מופז ודומרני באשקלון, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2008
  21. ^ מתן צורי ואלי סניור, שלום דומרני ועשרות מאנשיו נעצרו בדרום, באתר ynet, 6 באוקטובר 2015
  22. ^ מתן צורי, המחסל התחרט והפך לעד: כך קרס ארגון דומרני, באתר ynet, 29 באוקטובר 2015
  23. ^ שמעון איפרגן, ‏הדרבי המדמם של הדרום: שלום דומרני נגד בני שלמה, באתר ‏מאקו‏, 27 בספטמבר 2019
  24. ^ מתן צורי, רועי רובינשטיין, הארגון נחלש, אך הפשיעה בדרום עלולה להתחדש: שלום דומרני שוחרר מהכלא, באתר ynet, 4 באוקטובר 2021
  25. ^ שמעון איפרגן, ‏פרופיל נמוך: החיים החדשים של נינה דומרני, באתר ‏מאקו‏, 24 בינואר 2020
  26. ^ שמעון איפרגן, ‏סיעודי ומשותק בשתי רגליים: החיים החדשים של ניסים "נינה" דומרני בבית החולים, באתר ‏מאקו‏, 8 במאי 2022