יעקב גונין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב גונין
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 3 באוגוסט 1952
ישראלישראל ישראל טבריה, ישראל
נהרג 8 באוקטובר 1973 (בגיל 21)
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19711973 (כשנתיים)
דרגה סמל סמל
תפקידים בשירות
חייל בפלוגת סיור בחטיבת חיל רגלים
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז

יעקב שלמה גונין (3 באוגוסט 19528 באוקטובר 1973) היה חייל בסיירת גולני, שלחם בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים ונפל בקרב. על פעולתו במלחמה עוטר גונין בעיטור העוז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב גונין נולד בטבריה. מעט אחר כך עברה משפחתו להתגורר באשקלון. הוא סיים את לימודיו בבית ספר תיכון שם. נחשב לנער פעיל מאוד ולספורטאי מעולה. היה פעיל בתנועת הצופים.

גונין התגייס לצה"ל בקיץ 1971. התחיל בקורס טיס, ולאחר מכן עבר לשרת בחטיבת גולני. הוא הוצב בפלוגת הסיור של החטיבה כמקלען. היה חייל מצטיין ובעל ידע צבאי רב וקלע מעולה.

במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השלישי למלחמה, 8 באוקטובר, השתתפה פלוגת הסיור של גולני בניסיון הראשון לכבוש את מוצב החרמון מידי הצבא הסורי, שכבש אותו ביום הראשון למלחמה. חיילי החטיבה ניהלו לחימה מרה עם הסורים שחסמו את דרכם. גונין פעל כמקלען בעמדה ובה חמישה חיילים, שעמדה בפני סכנת כיתור. במשך שעות אחדות לחמו החיילים בסורים בערפל סמיך ובטווחים קצרים. גונין לחם בגבורה וביעילות כשהוא מדלג מעמדה לעמדה ושבר את ההסתערויות הסוריות על החולייה. לבסוף נורה בראשו ונהרג. היה בין 23 חללי החטיבה בקרב זה.

יעקב גונין היה בן 21 במותו. הניח הורים ואחות. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בעירו אשקלון.

על פעולתו בקרב עוטר גונין לאחר המלחמה בעיטור העוז.[1]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של גונין הונצח על גבי האנדרטה לנופלים מבני אשקלון ועל גבי האנדרטה לחללי חטיבת גולני בצומת גולני. דברים לזכרו נכתבו בספר רעות שכזאת, שהוציאה החטיבה לזכר חייליה שנפלו במלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]