יעקב ידיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב ידיד
הרב יעקב ידיד (משמאל) עם הרב שלמה משה עמאר (מימין)
הרב יעקב ידיד (משמאל) עם הרב שלמה משה עמאר (מימין)
לידה 25 ביולי 1967 (בן 55)
י"ז בתמוז ה'תשכ"ז
קריית שמואל (חיפה), ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, גאולה, חשיבות הגרעינים התורניים
רבותיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אליקים לבנון, הרב אלישע וישליצקי.
תלמידיו הרב שילה בר ניצן, הרב דניאל שרשבסקי, הרב יחזקאל שטרן.

הרב יעקב ידיד (נולד בי"ז בתמוז ה'תשכ"ז, 25 ביולי 1967) הוא רב ישראלי, פוסק וראש ישיבה.

עומד בראש ישיבת כרמיאל, אותה יסד, ורב הגרעין התורני בכרמיאל. ממקימי ישיבת ברכת יוסף שבאלון מורה, בעל תואר יקיר העיר כרמיאל לשנת 2020[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשכונת קריית שמואל שבחיפה לרב אליהו ידיד, מרצה לתנ"ך ומחבר ספרים ובן למשפחה מיהדות מצרים ולאמו רחל, גננת. גדל בירושלים. בתקופת גיל התיכון, למד בישיבה התיכונית בקריית חינוך שעלבים ושנה אחת בישיבת אופקים. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. התגייס לצה"ל ושירת כחובש קרבי.

השתתף ביסודה של ישיבת ברכת יוסף באלון מורה, יחד עם הרב אליקים לבנון והרב שמעון פורטל שם שימש כר"מ מספר שנים. בתקופה זו העביר במקביל שיעורים בתנ"ך בישיבת קדומים ובבתי כנסת בישובי השומרון.

באלול ה'תשס"ג, עבר עם משפחתו לכרמיאל, להקים את ישיבת כרמיאל ולעמוד בראשותה, וכדי לכהן כרב הגרעין התורני בעיר, בתפקידים אלו משמש עד היום.

מלמד בישיבת כרמיאל, שם מעביר שיעורים בגמרא, תנ"ך, מדרש רבה ובנושאים נוספים. בנוסף, מלמד במדרשת עורי צפון בעיר עכו, בבתי כנסת בכרמיאל ובמקומות נוספים.

היה בקשר קרוב עם הרב אלישע וישליצקי שתמך בישיבה ובגרעין התורני והגיע להעביר שיעורים בישיבה בכרמיאל באופן תדיר.

בשנת 2020 הוענק לרב ידיד תואר יקיר העיר כרמיאל.[1]

נשוי לעידית, גר בכרמיאל, אב לשמונה. אחיו, הרב מתניה ידיד, הוא דוקטורנט לחינוך, מרצה ומגשר, מזכ"ל תנועת הבוגרים של בני עקיבא לשעבר. גיסו הוא הרב בן ציון אלגאזי, ראש ישיבת רמת גן.

הרב יעקב ידיד בעריכת חופה

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומך בחיזוק ההתיישבות היהודית בגליל, ובחיזוק הגרעינים התורניים באזור זה. במאמר שכתב לערוץ 7 ב-2021 כתב: ”בואו לצפון, בואו לטבריה, לנהריה, לכרמיאל, לעפולה, בואו לקריות, לחיפה, לשכונת הדר, לעיר התחתית בחיפה, בואו להציל את הערים המקוריות הללו, לחצור ולשלומי, ערים שהיו יסוד לתורה, שבהם נכתבה המשנה.“[2]

מכתביו ועריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ממגד גבעות עולם, (עורך: הרב יעקב ידיד), כתב עת תורני בהוצאת ישיבת ברכת יוסף, אלון מורה, מס' כרכים.
  • ממגד גבעות עולם, לזכרו של הרב בנימין הרלינג, (עורך: הרב יעקב ידיד), הוצאת ישיבת ברכת יוסף, אלון מורה, ה'תשס"א, 2001.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]