קריית שמואל (חיפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריית שמואל
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
קריית שמואל
קריית שמואל

קריית שמואל היא שכונה בפאתי חיפה, השוכנת בלב הקריות בעמק זבולון. קריית שמואל גובלת בקריית ים ממערב ומצפון, בקריית חיים מכיוון דרום ובקריית מוצקין ממזרח. השכונה רחוקה כקילומטר מחוף קריית חיים, ובגבולה עם קריית מוצקין, ממוקמת תחנת הרכבת קריית מוצקין.

קריית שמואל היא הקטנה בשטחה ובאוכלוסייתה שבין הקריות, והקריה היחידה שרוב תושביה דתיים. נכון לשנת 2007 גרו בשכונה כ־5,500 נפש בכ־1,600 בתי אב[1], בחתך גילים המאפיין חברה דתית בישראל, כלומר אחוז ניכר של אוכלוסייה צעירה (כשליש מהאוכלוסייה הם בגילאי 0–17) ורק 14.1% מעל גיל 65.

השכונה נקראת על שמו של שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי הפועל המזרחי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על הקמת הקריה התקבלה בשנת 1933 על ידי קבוצת חברי סניף הפועל המזרחי בחיפה, שהעדיפו הקמת שכונה עצמאית, על פני קבלת אזור מצומצם בין שני רחובות בקריית חיים. בניית התשתית לשכונה החלה ב-16 ביולי 1935 על קרקעות בעמק זבולון שרכשה הקרן הקיימת. לאחר קשיים שנבעו מפשיטת רגל של החברה שבנתה את הבתים, נחנכו הבתים הראשונים בל"ג בעומר תרצ"ח (1938). הבתים הראשונים, בני קומה אחת, על מגרש גדול, נבנו על הקרקע החולית ברחובות הנצי"ב, בר-אילן ותורה ועבודה של ימינו. השכונה נבנתה באזור שומם באותם הימים, מצידה המערבי של מסילת הרכבת חיפה - ביירות, ובסמוך למחנות צבאיים בריטים גדולים. בסמוך לשכונה שכן מאהל בדווי שישב על אדמות הקק"ל, אך תושביו גורשו לאזור עכו בראשית שנות ה־40. באמצע שנות הארבעים נבנו בקריה בתים לעולים מגורשי מאוריציוס בחלקה הדרומי של הקריה, ממערב לחלק הוותיק. אחרי קום המדינה הוקמו בשכונה שיכונים דו קומתיים לחיילים משוחררים בחלקה המערבי של הקריה, ובשנות ה-60, הוקמו שיכונים בעלי 4 קומות ומספר כניסות לבלוק לעולים בחלקה הצפוני. בתקופת העלייה ההמונית שכנה בחלקה הדרומי של השכונה מעברה, בשם מחנה העולים בקריית שמואל. בשנותיה הראשונות של הקריה יכלו להתקבל אליה אך ורק חברי תנועת הפועל המזרחי.

בשנותיה הראשונות היה לקריית שמואל מעמד מוניציפלי עצמאי עד שבשנת 1952 צורפה קריית שמואל כשכונה לעיר חיפה בעקבות הצטרפותה של שכנתה קריית חיים. מדי זמן עולות תוכניות לאחד את כל הקריות לגוש מוניציפלי אחד, ובכללם גם את קריית שמואל, אולם לעת עתה, לא הבשילו ניסיונות האיחוד לשלבים מעשיים.

האוכלוסייה בקריית שמואל היא דתית לאומית ברובה וקיימת בה תקנה האוסרת למכור דירות או מגרשים לאנשים שאינם נחשבים לדתיים. למרות זאת, בעקבות גל העלייה מארצות ברית המועצות לשעבר, גדל אחוז החילונים המתגוררים בקריית שמואל, בעיקר בחלקה הצפוני, בשל חוסר היכולת לאכוף תקנה זו.


בקריה פועל וועד מקומי בן 7 חברים, המשמש גם כאגודת לאספקת מים לשכונה.

רב השכונה בין השנים תשי"ג (1952) - תשע"ה (2015) היה הרב עקיבא הכרמי.

שמירת שבת בקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדוגמאות הבולטות לאורח החיים הדתי, היא העובדה שכבישי השכונה סגורים לתנועת כלי רכב, בשבתות ובימים טובים, מאז היווסדה של הקריה.

באמצע שנת 2005, לאחר מאבק משפטי, פתח משרד התחבורה את הציר המרכזי העובר בצד הקריה, שדרות ורבורג, לתנועה בשבת למשך שבת אחת, אך לאחר מאבק של תושבי הקריה, נסגר הכביש לתנועה שוב.

שכונות בקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה החדשה בקריית שמואל
מבט מקריית מוצקין

קריית שמואל חולקה במקור לחמישה אזורים והיום לארבעה:

  • קריית שמואל א' - האזור הוותיק בדרום הקריה הגובל עם קריית חיים שמורכב ברובו מבתים פרטיים.
  • קריית שמואל ב' - אזור מצפון לשכונה א' שנבנה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים ונועד בעיקר לקליטת העלייה מארצות צפון אפריקה, אך התרכזה בחלק זה העלייה מרומניה והונגריה, ובפרט מטרנסילבניה.
  • קריית שמואל ג' - אזור של שיכונים שנבנה בתחילת שנות השבעים, ויועד לזוגות צעירים ולעולים שהגיעו מברית המועצות בשנים אלו.
  • שכונת 104 - חלק מ"קריית שמואל א'"; שכונה ותיקה בקצה הדרומי של הקריה, מול שכונת "המעברה". השכונה כוללת את שביל תרי"ג ושביל האמונה. כשנוסדה, השכונה מנתה 104 משפחות שגרו בצפיפות, שתי משפחות לדירה, כשכל זוג משפחות חולק שירותים וחדר אמבטיה. במשך השנים התמזגו חצאי הדירות, ובשנות האלפיים, מונה השכונה 52 יחידות דיור.
  • "המעברה" - שכונה חדשה שנבנתה על ידי חברת משה"ב על שטח מעברה לשעבר, מדרום לקריית שמואל א'. באזור זה הבנייה כוללת בעיקר יחידות דו־משפחתיות ובתים משותפים באיכות גבוהה.
  • "השכונה החדשה" - נבנתה בשטח מחנה צבאי לשעבר מזרחית לקריית שמואל ב'. בשכונה זו נבנו מספר מבני ציבור וכן שיכונים לצד בתים פרטיים.

בשכונה קיימת מאז היווסדה קופת גמ"ח בשם אחיסמך המספקת הלוואות ללא ריבית לתושבי השכונה. הקופה הוקמה ונוהלה על ידי שמואל בר חמא, לאחר מכן במשך עשרות שנים נוהלה בידי בנו, שמעון בר חמא, ובשנים האחרונות עברה לניהולו של אריה ויזל.

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארון הקודש מרג'ו אמיליה
ארון הקודש בבית הכנסת המרכזי בשכונה - משנת 1756 (ה'תקט"ז) - הובא מרג'ו אמיליה (איטליה). ראו שלמה אומברטו נכון (התמונה נערכה גרפית והוסרו ממנה המנורות)
צילום מוגדל של כתובת ההקדשה בחלקו העליון של ארון הקודש

בקריית שמואל מצויים כשלושים בתי כנסת שהגדול בהם הוא בית הכנסת המרכזי, הנמצא בקריית שמואל א' ומכיל כ-400 מושבים בעזרת הגברים וכ-150 בעזרת הנשים. בית הכנסת שתוכנן על ידי האדריכל ישראל קומט, נחנך בראש השנה של שנת ה'תשט"ז (סתיו 1955), וזאת לאחר שבשנים הראשונות שימשו חדרים בבתים פרטיים למקום בית כנסת, ולאחריהם שימש אולם בית התרבות לכך. בבית כנסת זה ארון קודש משיש מפואר ומעוטר שהובא מבית הכנסת ברג'ו אמיליה שבאיטליה. גובהו של ארון הקודש כשישה מטרים ורוחבו כשלושה מטרים וחצי. יחד עם ארון הקודש, הובאה גם הבימה המשמשת לקריאה בתורה. ארון הקודש בבית כנסת זה נחשב לאחד היפים בארץ, ואף הונצח בבול בשנות השבעים.

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריה כארבע עשר גני ילדים, בית ספר יסודי בשם אהרון הרא"ה (הקרוי על שם הרמן שטרוק ועל שם הרב קוק), תלמוד תורה בשם "נתיבות משה" המשתייך לחינוך העצמאי, בית ספר לבנות של חב"ד "בית חיה", תלמוד תורה לבנים של חב"ד, בית הילד והילדה של רשת חב"ד בקריות, ישיבת בני עקיבא פרחי אהרן, ישיבה וכולל בשם 'הישיבה הרמה' בראשות רב הקריה וכן ישיבה קטנה "כרם עקיבא" שמיועדת בעיקר לבוגרי "נתיבות משה" ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד. כמו כן, נוער הקריה משתתף בפעילויות תנועות הנוער בסניף בני עקיבא ובסניף עזרא (הנמצא בשטחה של קריית מוצקין, אך רוב חניכיו הם תושבי קריית שמואל. עיריית חיפה פועלת להעברת מבנה הסניף לשטח קריית שמואל). בשנת 2005 עברה מכללת שאנן, מכללה אקדמית דתית לחינוך, מנווה שאנן לקריה. בשכונה גם ספרייה עירונית קטנה.

בקריה קיים גם מוזיאון קטן בשם 'המכון לאומנות דתית', השוכן במקום בו היה ביתו של האומן מאיר בן אורי, המציג את יצירותיו.

חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסוף שנות ה-80 החלו משפחות של חסידי חב"ד להיקלט בקריית שמואל מהקריות שבסביבה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרק 'ימים ראשונים' בתוך הספר 'איש האמונה והאמונות', (עמ' 62 - 71) בהוצאת ועד קריית שמואל והמשפחה, 1975.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריית שמואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°50′2.47″N 35°4′4.23″E / 32.8340194°N 35.0678417°E / 32.8340194; 35.0678417