יעקב לויצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב לויצקי
1904 –‏ 1956
יעקב לויצקי
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום אלגברה מודרנית.
נתונים נוספים
ענף מדעי מתמטיקה
נולד 17 באוגוסט 1904
נפטר 25 בפברואר 1956 (בגיל 51)
ארצות מגורים רוסיה, ישראל
פרסים והנצחה

חתן פרס ישראל לשנת 1953

הערות

פרס לויצקי לחוקר ישראלי בתחום האלגברה קרוי על שמו.

יעקב לויצקי (Levitzki;‏ 17 באוגוסט 190425 בפברואר 1956) היה מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים, ומחלוצי המחקר המתמטי בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויצקי נולד בחרסון שברוסיה (כיום באוקראינה) ב-1904, ועלה לארץ ישראל בשנת 1912. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה הרצליה נסע לאוניברסיטת גטינגן שבגרמניה, שם סיים את עבודת הדוקטורט במתמטיקה בהנחייתה של אמי נתר. בשנת 1931, לאחר שנתיים באוניברסיטת ייל שבניו הייבן, חזר לארץ ישראל והצטרף לסגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

לויצקי ידוע בתרומתו המשמעותית למחקר באלגברה מודרנית. יחד עם צ'ארלס הופקינס הוא הוכיח את משפט הופקינס-לויצקי, הקובע כי כל חוג ארטיני שמאלי הוא גם נתרי שמאלי. ב-1950 גילה עם תלמידו שמשון עמיצור את הזהויות הסטנדרטיות של אלגברות המטריצות. תוצאה זו, שהיא אבן הפינה בתאוריה של חוגים עם זהויות, זכתה מיד להערכה רבה, ועליה קיבלו לויצקי ועמיצור את פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1953.

בנו, פרופ' אלכסנדר לויצקי, ייסד על שם הוריו יעקב ושרלוטה את פרס לויצקי לחוקר ישראלי בתחום האלגברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.