יעקב רימון
לידה |
2 בינואר 1903 גולוב-דובז'ין, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה | 6 באפריל 1973 (בגיל 70) |
שם לידה | יעקב גראנאט |
מדינה | ישראל |
שפות היצירה | עברית |
יעקב רימון (2 בינואר 1903 – 6 באפריל 1973) היה משורר וסופר עברי דתי-לאומי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב (חיים) רימון נולד למשפחה חסידית בעיר דובז׳ין שבפולין. אביו, אפרים אליעזר גְרַנַט, היה רב וסופר. אחיו הבכור, המשורר יוסף צבי רימון, עלה לארץ ישראל ראשון, ויעקב עלה עם הוריו ואחיו האחרים בשנת 1909. התגורר במשך כל חייו בשכונת מונטיפיורי בתל אביב (אביו היה מרבניה של שכונת נווה שלום).
מצעירותו היה פעיל בתנועות תורה ועבודה, כתלמידו של הרב קוק. מראשוני תנועת הפועל המזרחי. היה מראשי המתנגדים להצטרפות להסתדרות הכללית. בעקבות זאת הוא הורחק בשנת 1935 מהפועל המזרחי, יחד עם מאיר שמעון גשורי ויחיאל דונקלרוט, והשתתף בניסיון להקים את תנועת "הפועל המזרחי המקורי"[1].
כתב וערך עשרות ספרים, ביניהם סיפורת, שירה וספרות ילדים. בגיל 40 לערך התעוור רימון, אך למרות זאת המשיך בפעילותו הספרותית הענפה, שכללה פרסום שירי ילדים רבים בעיתון "הצופה לילדים".
חתן פרס שפירא לספרות יפה דתית לשנת תשכ"ו, לזכר השר חיים משה שפירא.[2]
לא חדל לכתוב גם לאחר שהתעוור בגיל ארבעים. תיאר בשירו “זיכרון המראות” את הימים שלפני עיוורונו. בין שיריו הידועים – השיר “נרות שבת”, הנפוץ עד היום כחלק מהפסקול הישראלי של הכניסה לאווירת השבת, והשיר “אל הנגב” שנכתב על הפלוגה הדתית במלחמת העצמאות, שאיבדה 87 מחייליה בכיס פלוג’ה. כמה משיריו שהולחנו, הושרו על ידי ברכה צפירה, יהורם גאון, האחים והאחיות ועוד.
בשנות החמישים והשישים היה פעיל, לצד אנשי ספר ואקדמאים שונים, באגודת הסתרים "אחים נאמנים", שהייתה בעלת תפישה ציונית-דתית.
שימש כמנהל המחלקה הסוציאלית בעיריית תל אביב, והיה אחד העובדים הסוציאליים הראשונים בארץ.
בעקבות חוויותיו כתב את ספרו "ילדים בעוני: מיומנו של עובד סוציאלי" (1946).
רימון נפטר ב-1973 ונקבר בבית העלמין הדרום.[3]
לרימון היו ארבעה ילדים: אפרים, מרים, חווה ורבקה. בנו אפרים כתב אף הוא מספר שירים ופזמונים, כשהמפורסם שבהם הוא "בלדה ללוח שנה".
בשנת 2006 התחדש העניין בשירתו, לאחר שיצא לאור קובץ עם מיטב שיריו (מבחר שירים) בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בין נכדיו הפרופסור למשפטים דוד גליקסברג והעיתונאי רן רימון.
היה דודה של אימה של חוקרת הספרות פרופ. זיוה שמיר.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל: שרטוטים לדמותו הרוחנית (תל אביב: א' סטרוד, תרפ"ד)
- שולטנה (תל אביב: ר' תורג'מן, תרפ"ה) <סיפור>
- השתפכות (תל אביב: הוצאת ש"מ אנוש, תרפ"ו)
- ארצי: שירים (תל אביב: התחיה, תרפ"ח)
- ארצנו הקדושה!: ... ציורים, רשימות וקטעי זכרונות (תל אביב: תורה ועבודה, תרצ"ה)
- יהודי תימן בתל אביב (ירושלים: דפוס צוקרמן, תרצ"ה) <יצא לאור על ידי פנחס בן צבי גראייבסקי>
- הנציב היהודי (תל אביב: היסודי, תרצ"ו) <על הרברט סמואל>
- סנה: שירים (תל אביב: התאחדות בני-ציון בארץ ישראל, תש"ו)
- ילדים בעוני: מיומנו של עובד סוציאלי (תל אביב: הוצאת ספרים ראשונים (דוד תדהר), תש"ו)
- חוליות בשרשרת: ספורים ואגדות (תל אביב: נצח, תשי"ז)
- ירושלים העתיקה: לקט ספורים, אגדות ותאורי חיים (תל אביב: המכון לאיסוף סיפורי א"י ואגדותיה, תשי"ח) <בהשתתפות יוסף זונדל וסרמן>
- שמואל בדורו: רבי שמואל סלנט, זצ"ל, רבה של ירושלים תר"א-תרס"ט: חייו ופעלו (תל אביב: מסלול, תשכ"א) <בהשתתפות יוסף זונדל וסרמן>
- השחר רן: שירים לילד ולנער (תל אביב: מ' ניומן, תשכ"ג) <ציורים, בינה גבירץ>
- כלקט שבלים: שירים (תל אביב: מורשת, תשכ"ו)
- בשבילי העמל: שירים (תל אביב: הסתדרות הנער הדתי העובד בישראל - המרכז הארצי, תשכ"ח)
- אשר סיפרתי לנכדי: סיפורים לבני הנעורים (תל אביב: המנורה, תשכ"ט)
- דמויות מן העבר: סיפורים ורשימות (תל אביב: המנורה, תשל"ב)
- לאור הבהוב הנר: שירים (תל אביב: המנורה, תשל"ד) <עריכה, אפרים רימון>
- מבחר שירים: שירים (בני-ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ז) <עריכת המבחר, עוזי שביט> <אחרית דבר, מירון איזקסון>
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם בלאט, אמונה קודמת לשירה – יעקב רמון. בספרו "בנתיב סופרים", תל אביב : המנורה, תשכ"ז, ע' 175–183.
- יצחק גולדשלג, לדמותו הספרותית של יעקב רימון : ליובלו השישים, ב-"סיני" שנה כ"ז, כרך נ"ב חוב' ד-ה, טבת-שבט תשכ"ג, ע' רל"ח-רמ"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי יעקב רימון בפרויקט בן-יהודה
- מבחר שירים באתר "דעת"
- רשימת הפרסומים של יעקב רימון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יעקב רימון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מתוך הלקסיקון ההיסטורי "אורות ישראל"
- יעקב רימון, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- יובל גלעד "נופים מגוייסים: על שירת יעקב רימון ,אתר "יקום תרבות "[4]
- האחים הנאמנים - הפרוטוקולים[5] / אלי אשד
- דוד תדהר (עורך), "יעקב רמון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 103
- דוד תדהר (עורך), "יעקב רמון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4355
- יעקב רימון, דף שער בספרייה הלאומית
- יעקב רימון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ב"הפועל המזרחי" המקורי, דואר היום, 23 ביולי 1935
פילוג בהסתדרות "הפועל המזרחי", הַבֹּקֶר, 22 באוקטובר 1935 - ^ פרס התנועה לכבוד השר ח. מ. שפירא - תשכ״ו, הצופה, 22 באפריל 1966
- ^ יעקב רימון באתר GRAVEZ
- ^ יובל גלעד, נופים מגויסים – על שירת יעקב רימון, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, 2024-11-21
- ^ אלי אשד, הפרוטוקולים של "האחים הנאמנים", באתר המולטי יקום של אלי אשד, 2007-02-01
ֿֿ