יצחק בן-דור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסרים קישורים פנימיים מהותיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יצחק בן-דור

יצחק בן-דור (30 במאי 18939 ביוני 1948) היה עיתונאי ירושלמי, חבר מערכת דבר".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במאי 1893 לפייגה רבקה ואברהם אליעזר בעיירה סאד, מחוז טלז, פלך קובנה בליטא. בילדותו למד בחדר ובנעוריו למד בישיבה וכן למד צילום. כבר בגיל 12 נתפרסמה רשימה פרי עטו בעיתון העברי הד הזמן שיצא בוילנה. בנערותו החל בפעילות ציונית והיה ממקימיה של אגודה ציונית בישיבת קדימה. ב-1913 עלה לארץ ישראל ועבד כפועל חקלאי בחולדה וברחובות. ב-1914 הצטרף לקבוצה שעלתה על אדמת דולב, אשר הקימה את קיבוץ קריית ענבים. בהמשך עבד כפועל במקומות נוספים בארץ.

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי הראשון, ושירת בארץ ישראל ובמצרים. במהלך תקופה זו החל לכתוב בביטאון אחדות העבודה "קונטרס" בעריכת ברל כצנלסון ובעיתון "צייט" הלונדוני. השתחרר בדרגת קורפורל ב-1920, החל לעבוד כצלם אצל אברהם סוסקין. בשנת 1921 עבר לירושלים, שם פתח צלמנייה והצטרף לשורות ההגנה ונטל חלק פעיל בהגנה על שכונות העיר. בין היתר היה מעורב בהגנה על שער השלשלת בעיר העתירה בנובמבר אותה שנה.

ב-1923 נישא לשרה, בת עולים מפולין וב-1924 נולד בנו חיים. באותה שנה עבר להתגורר בתל אביב ולעבוד כפועל, עד שברל כצנלסון שעמל באותם ימים על הקמת עיתון ההסתדרות דבר, הזמין אותו לכתוב. בן-דור כתב בעיתון דבר למן תחילת הוצאתו. בעוד שהעיתונות העברית עד תקופת דבר הייתה בעיקרה במתכונת של שבועונים וירחונים - היה בן-דור לאחד הכותבים אשר ביססו את אופן הכתיבה הידיעתי-אקטואלי שייחד את העיתון היומי. בעוד רבים מן הכותבים בדבר כונו 'סופרים', היה בן-דור מכונה רפורטר (Reporter) בתחילת דרכו העיתונאית, ותפקידו היה הבאת הסיפורים האקטואליים מן השטח[1]. בתחילה היה כתב מקומי ובהמשך ערך את מדור 'כלכלה ומשק' בעיתון, וכן תרגם מאמרים מחו"ל ופרסם טורי דעה ורשימות. בתפקידיו העיתונאיים אהב להשיא גם עצות לציבור הפועלים הארץ ישראלי במפעליו השונים. היה ממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב, בה שימש סגן יושב-ראש הוועד בתל אביב וכראש הוועדה המקצועית במשך שנים רבות.

ביוני 1942 התגייס לצבא הבריטי לחיל התובלה, בגיל 49, ונטל חלק במלחמת העולם השנייה בחזיתות בצפון אפריקה ובאיטליה. בעת שירותו כתב בעיתון 'החייל', והיה פעיל ביותר בקרב החיילים היהודיים ואף פעל להקים את התנועה הציונית ברומא. למד את השפה האיטלקית והיה שותף בהוצאת מילון עברי-איטלקי ובהוצאת המדריך בעברית "תור את רומא".

באוגוסט 1945 השתחרר מן הצבא ועבד לנהל את סניף דבר בירושלים, ובהמשך נבחר גם ליו"ר אגודת העיתונאים בירושלים. בין היתר נהג לפרסם רשימות מחיי העיר ואנשיה תחת הכותרת 'שיחות ירושלים'.

ב-1948 שכל את בנו חיים בפעולת פלמ"ח בכפר הערבי בלד-א-שייח, אליה יצאו כפעולת נקם על טבח שביצעו פורעים מהכפר בעובדי בתי הזיקוק בחיפה. במהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות הוסיף להיות מעורב ביותר בחיי הציבור והוציא כמעט לבדו את עיתון 'ידיעות ירושלים' - יוזמה משותפת בעיר הנצורה של מערכות דבר, הארץ, הבקר, הצופה, המשקיף ועל המשמר (שפרש ממנו בשלב מסוים) - כשהוא מרבה לנוע ברחבי העיר תוך סכנת חייו. בתחילת יוני 1948 נפגע בבטנו מהתפוצצות פגז בדרכו ממשרדי דבר בירושלים. בבית החולים נותח ונאבק על חייו משך שישה ימים, אך לבסוף נפטר ב-9 ביוני, והובא למנוחות בירושלים. בהלווייתו של יצחק השתתפו עיתונאים רבים ואישי ציבור, שנפרדו מן העיתונאי הלוחם, איש המעשה שנפל על משמרתו.

על שמו נקרא רחוב, תחילה בשכונת קריית משה בירושלים[2] (שם הרחוב השתנה בהמשך) ואחר כך בשכונת רמות רחל בירושלים. עיתון דבר הנציח את זכרו גם בפרס עיתונאי לציון עיתונאי בולט במערכת לאורך שנים[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי נאור, ראשית דבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  2. ^ מקור: https://www.jerusalem.muni.il/City/Streetnames/Pages/Street.aspx?streetSemel=1883.
  3. ^ פרס בן-דור, דבר, 3 ביוני 1962