ניר דוד (תל-עמל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניר דוד
Nir David.jpg
ניר דוד (תל-עמל), מבט מכיוון גן השלושה
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק המעיינות
גובה ממוצע[1] ‎-103 מטר
תאריך ייסוד 1936
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 729 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.0% בשנה עד סוף 2019

נִיר דָּוִד (תֵל-עָמָל) הוא קיבוץ בבקעת בית שאן, השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

היה ליישוב הראשון בסדרת יישובי חומה ומגדל[2] והיה לקיבוץ הראשון וליישוב העברי הראשון שהוקם בבקעת בית שאן.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1936 הוקם הקיבוץ כשהוא נושא את השם "תל עמל".

במאי 1937 שונה שם היישוב ל"ניר דוד", על שמו של דוד וולפסון, שכיהן כנשיא השני של ההסתדרות הציונית[3]. זאת בעקבות תרומה כספית של צאצאיו של וולפסון, אשר שימשה לבניית חדר האוכל בקיבוץ. עם זאת, האזכור המקורי לשמו של הקיבוץ הוא במקרא בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק ל"ו: "וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלַ‍ִם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם".

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 הושב לשם הקיבוץ שמו הקודם, "תל עמל", והוא נקבע כ"ניר דוד (תל-עמל)"[4][5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-30[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשוני הקיבוץ היו ממייסדי תנועת השומר הצעיר בארץ ישראל ומבוגריה הראשונים.[6] עם גרעין מייסדי הקיבוץ נמנו שמואל שריג, נפתלי גולומב, פרץ מרחב, אברהם יפה ושלמה גור. בשנת 1932 הם הקימו בין שכונת בורוכוב בגבעתיים בין לנחלת-יצחק את קיבוץ ארצישראלי א'.[6] בשנת 1933 הצטרפו אליהם חברי קיבוץ מסד שעלו מגליציה שבפולין.[6] הגרעין המאוחד נקרא "תל-עמל" וחבריו קיבלו הכשרה בחדרה, ברמת גן, בחיפה, בקיבוץ מרחביה וביישובים נוספים.[6]

בשנת 1934 שלח הקיבוץ לבקעת בית שאן קבוצת חורשים לעבודה בהכשרת אדמות עבור קרן קיימת לישראל.[6] חברי תל-עמל שנשלחו למקום נדהמו מן העזובה, ופנו למחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית שנענתה באהדה, אך באזהרה מפני תקוות מופרזות, שכן עוד לא גויסו הכספים לקניית הקרקעות, וגם הבדואים ששכנו באזור הקשו על המכירה, במכרם חלקות קטנות ומפוזרות.[7]

חברי קיבוץ התגייסו לגיוס הכספים עבור רכישת הקרקעות, ושכנעו את אנשי הפדרציה הציונית בדרום-אפריקה לתרום. אלה התנו תנאי, שהיישוב הראשון בבקעת בית-שאן ייקרא על שמו של דוד וולפסון, נשיאה השני של ההסתדרות הציונית.[7] חיים שטורמן ומשה גולדנברג עסקו ברכישת הקרקעות כנציגי הקק"ל מול הבדואים, בדחיפה של יוסף ויץ.[7]

עד פרוץ המרד הערבי הגדול עיבדו חברי תל עמל אדמות אלה, אשר הועברו מאוחר יותר ליישובים שעלו על הקרקע בבקעת בית שאן.[6] בשנת 1935 עבר הקיבוץ לבית אלפא, שם שהה עד לעלייה על הקרקע.[6] כשלושים מבין מאה חברי הקיבוץ עסקו בניסויים חקלאיים באדמות המיועדות לקיבוץ וניסו למצוא גידולים ושיטות עיבוד המתאימים לאדמות הסיד המלוחות והשחונות. שבעים החברים האחרים התפזרו בארץ כפלוגות עבודה שעסקו בעבודות בנייה, סלילת כבישים, קידוח בארות, חפירת בורות לעמודי חשמל ואחרות.[6]

באוגוסט 1935 משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, לחץ ותבע לזרז את ההתיישבות באזור בקעת בית שאן.[7]

יישוב "חומה ומגדל" ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חומה ומגדל

באפריל 1936, שרפו ערביי העמק את שדה החיטה ואת האוהלים באתר ההתיישבות.[8]

עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 החלו התנכלויות לעובדים בשדות, הוצתו יבולים ורכוש, הגישה לשדות הפכה מסוכנת ואנשי תל עמל חששו מאבדן אדמותיהם.[6] ועדה של חברי הקיבוץ בראשותו של שלמה גור גיבשה תוכנית להקמת ישוב מבוצר תוך יום. עיקריה של התוכנית היו: הכנה מראש של חלקי מבנים, מגדל וחומות מעץ; העברתם בסתר אל המקום המיועד והקמתם בעזרת מתנדבים מישובי הסביבה.[6] התוכנית קיבלה את אישור מטה ההגנה והשיטה נוסתה לראשונה בתל עמל.[6]

החידוש העיקרי בתוכניתו של גור היה דווקא מהירות ההקמה, שכן היה הצורך להעמיד הכל ביום אחד, בטרם יתעוררו הפרעות מצד הערבים או הבריטים.[8] לכן, כל המרכיבים, כולל הקירות, החצץ והמגדל, הוקמו מספר ימים קודם לכן בחצר קיבוץ בית אלפא. בבוקר העלייה הם הועמסו, מפורקים, על-גבי משאיות ויצאו לכיוון תל-שוק.[8]

הקמת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי מגורים בקיבוץ, 1939

ביום כ"ו בכסלו ה'תרצ"ז, 10 בדצמבר 1936, בחג החנוכה, נערך מבצע העלייה על הקרקע. השתתפו בו כ-130 איש, מהם 100 חברי הקיבוץ וכ-30 נוטרים מיישובי עמק יזרעאל המזרחי.[6] עם עלות השחר יצאו האנשים והציוד בשיירה מבית אלפא אל אתר היעד.[6] לאחר הגעתם נפרק הציוד והחלה הקמתם של החצר והמבנים.[6] עד רדת החשכה הסתיימה בנייתם של חצר בגודל 35X35 מטר המוקפת בחומת עץ כפולה עם מילוי חצץ, עמדות ממוגנות בשתיים מפינות החומה, מגדל תצפית וקשר, וצריפים המיועדים למגורים, לחדר האוכל ולאחסון הציוד.[6] בלילה נשארו במקום 35 חברים, בשל המקום המוגבל, והשאר חזרו לבית אלפא. ב-16 בדצמבר 1936, שישה ימים לאחר המבצע, ביקרו יוסף ויץ ואברהם הרצפלד בתל-עמל.[7]

באביב 1937 אימצו מוסדות היישוב את השיטה והיא הפכה לאסטרטגיה התיישבותית. עד סוף 1939 הוקמו עשרות ישובי "חומה ומגדל" נוספים.[6]

עיבוד הקרקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניר דוד הוא היישוב העברי הראשון שהוקם בבקעת בית שאן ולכן לא היה ניסיון קודם בהתמודדות עם תנאי הסביבה (אדמה דלה ומלחה, מים מלוחים, אקלים קשה, שחון ומועט גשמים). הקיבוץ שימש בשנים הראשונות כתחנת ניסיונות בפיתוח ענפי המטעים, השלחין והמדגה.[6] לאחר המאורעות השתפר מצב הביטחון והקיבוץ התרחב מעבר לגבולות המחנה.[6]

שנות ה-40[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניר דוד בשנת 1946

בשנת 1944 הוקם בקיבוץ המוסד החינוכי גלבוע. לאחר מלחמת העולם השנייה נקלטו בקיבוץ כמאה מחברי תנועת השומר הצעיר מפולין ומרוסיה, חברי גרעיני ההכשרה "בחזית" ו"במנהרה". במהלך השנים נקלטו בקיבוץ חברות נוער וכן קבוצות מצ'כוסלובקיה, מאיטליה, משווייץ, מארגנטינה, מאוסטריה וממקומות נוספים.[6]

שנות ה-50[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 הוקם מפעל "מוצרי מתכת ניר דוד" העוסק בייצור ושיווק ציוד לחקלאות ולגינון.[6]

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 הוקם מפעל "נירעותק" לציפוי נייר העתקה. בשנת 1989 עבר הקיבוץ מלינה משותפת ללינה משפחתית.[6]

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נפתח ענף התיירות. בשנת 1993 נחנך בסמוך לקיבוץ מרכז חינוכי ושיחזור של אתר "חומה ומגדל".[6]

הקיבוץ ב-2007

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2003 הופרט חלק גדול מהשירותים והקיבוץ עבר להתנהל לפי "המודל המשולב". בשנת 2008 נבנתה הרחבה קהילתית.[6]

בשנת 2009 נערכו שינויים נוספות באורחות החיים והופעל מודל "רשת ביטחון".[6]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות
בקיבוץ מדגה, גידולי שדה, מטעים ולול הודים[9].
בקיבוץ פועלת המעבדה המרכזית לבריאות דגים, ששמואל שריג, ממקימי היישוב, נמנה עם מקימיה. הקיבוץ היה חלוץ בגידול דגים בבריכות.
תעשייה
בקיבוץ מפעלי תעשייה: "נירעותק" – מפעל לנייר כימי ו"מוצרי מתכת ניר דוד" מפעל למוצרי מתכת (מכסחות דשא וכלי גינון).[10]
תיירות
לאורך נחל עמל נבנו צימרים, וכן בסמוך לקיבוץ ישנם גן גורו וגן השלושה. במקום הוקם שחזור של תל עמל, על החומה שהקיפה אותה והמגדל שבה.
בקתות נופש ומגדל להדגמה של "חומה ומגדל"

נחל עמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נחל עמל

בין בתי הקיבוץ זורם נחל עמל (המכונה "האסי"), וממערב לקיבוץ נמצא גן השלושה (ה"סחנה"), שבו נובע מעיין חומה שממנו נובע הנחל. גן השלושה היה שייך לשטח הקיבוץ מאז שנת 1936, ופותח על ידי החלוצים והחברים. בשנת 1958, שנת עשור למדינה, נתן הקיבוץ את הסחנה במתנה למדינה.

בתוך שטח הקיבוץ עוברים ארבעה גשרים בין שתי גדות הנחל.

החל משנת 2015 מתקיים מאבק בין מפגינים שאינם תושבי הקיבוץ לבין חברי הקיבוץ לגישה חופשית לקטע הנחל העובר בין בתי הקיבוץ, המאבק על נחל האסי.

שדרת הדקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מזכירות הקיבוץ לנגריה, חולשת שדרת דקלים מסוג תמר קנרי שנשתלו בשנת 1938 על ידי בוגרי בית הספר החקלאי "מקווה ישראל", שהיו חלק ממייסדי הקיבוץ. השתילים נתרמו על ידי מנהל מקווה ישראל, אליהו קראוזה[11].

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים:[12]

חברי קיבוץ ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניר דוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ קיימת מחלוקת בדבר זהותו של יישוב חומה ומגדל הראשון. ראו בערך "חומה ומגדל"
  3. ^ פעולות קרקעיות וישוביות, דבר, 6 באפריל 1937
  4. ^ בריכת דגים בלב תל עמל (ניר דוד), יד יצחק בן צבי
  5. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1495
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 ניר דוד (תל עמל) - קיבוץ, תנועת העבודה הישראלית
  7. ^ 1 2 3 4 5 יהושע לוריא, תל-עמל - ראשונה לחומה ומגדל, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, ‏1987
  8. ^ 1 2 3 תל-עמל, ארגון ההגנה
  9. ^ ניר דוד, מטעצה אזורית עמק המעיינות
  10. ^ ניר דוד (תל עמל), תנועת אור
  11. ^ שדרת הדקלים בתל עמל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  12. ^ ניר דוד (תל עמל), באתר "שירה עובדת"
  13. ^ דף הנצחה ללהב אלתרמן לאה ז"ל, קהילהנט
  14. ^ דף הנצחה ללוז הורוביץ מינקה ז"ל, קהילנט
  15. ^ נדב מן, העיקר הבריאות: ראשית הרפואה בעמק יזרעאל, ynet, ‏22 בספטמבר 2010