ישעיה אורנשטיין
 | |
| לידה |
1836 צפָת, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
נובמבר 1908 (בגיל 72 בערך) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
  | |
רבי ישעיה אורנשטיין, (תקצ"ו, 1836 - י"ט בחשוון תרס"ט, נובמבר 1908) היה מראשי היישוב היהודי בירושלים במאה ה-19, ממקימי השכונות החדשות בעיר, מייסד וראש ישיבת "אוהל משה". היה שד"ר, חסיד חב"ד וממונה על כולל חב"ד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בצפת, בנם של רבי אורי אורנשטיין ומרת זיסל בת רבי יצחק מינקובסקי, ה"קרן אורה". אביו היה ממשפחת הרב מרדכי זאב אורנשטיין, רבה של לבוב. עלה לארץ ישראל מהעיירה זאטל שליד סלונים בשנת תקצ"ד יחד עם סבו הרב משה וואלאברניק. סבו נרצח בעת הביזה הגדולה בצפת יחד עם שניים מדודיו.
בהיותו בן חצי שנה אירעה רעידת האדמה בצפת, אמו שהייתה באותם רגעים מחוץ לביתה, ניצלה יחד עם התינוק הקטן שהחזיקה בידיה, אך שתי אחיותיו הגדולות נקברו תחת ההריסות ונפטרו. בשנת תר"א עברה משפחתו לחברון. אביו נסע בתקופה זו כשד"ר מטעם כולל חב"ד. בשנת תר"ו חזר אביו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בירושלים.
היה תלמידו של הרב משה יהודה לייב מקוטנא, וכתב חלקים גדולים מספרו "תפארת ירושלים". הוא מוזכר מספר פעמים בספרו של רבו, "זית רענן". כן נמנה עם תלמידיו של רבי אליהו יוסף ריבלין, ואף ערך את ספרו "אהלי יוסף" והכינו לדפוס.
נישא לצפורה בת הרב משה ריבלין ("מגיד"). עוד בהיותו צעיר התמנה לממלא מקום אביו כסופר ומזכיר כולל חב"ד, ומאוחר יותר התמנה לממונה הכולל. לצד היותו חסיד חב"ד, פעל יד ביד עם הפרושים, ועבד בשיתוף פעולה עם הרב יוסף זונדל מסלנט.
הוא היה ממייסדי השכונות מאה שערים ובית יעקב. הוא נמנה עם חברי הוועד הראשון במאה שערים.
בהגיע הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין לירושלים היה ממקורביו. בהסכמתו הקים יחד עם בנו רבי יעקב אורנשטיין ישיבה על שמו של הרב דיסקין, ישיבת אהל משה ועמד בראשו.
נמנה עם המתנגדים התקיפים להיתר המכירה, ובשנת 1889 פרסם ב"החבצלת" מכתב גלוי תקיף נגד הרבנים שצידדו בהיתר המכירה.
היה בין מייסדי החברה לקניית אדמת יריחו - מיזם משנת תרל"ב (1872) לקניית אדמות כיכר הירדן ליד יריחו מידי השלטונות העות'מאנים לצורך הקמת יישוב יהודי.
עסק גם במסחר באתרוגים, ונסע לשם כך מספר פעמים לרוסיה.
בערוב ימיו שכל את בנו היחיד רבי יעקב, יד ימינו בהנהלת כולל חב"ד וישיבת אוהל משה. תקופה קצרה לאחר מכן נפטר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו הרב יעקב אורנשטיין, ראש ישיבת אהל משה. בתו רבקה זיסל נישאה לבן דודה משה בלוי.
- בתו שיינדל אסתר, אשת הרב יצחק שלמה בלוי, אבי משפחת בלוי הירושלמית, ממנהלי בית היתומים דיסקין ומחבר הספר "מלא העמר".
- בתו יוכבד ('יוכקע'), אשת ר'מרדכי מאיר הורביץ. בתם שרה זיסל נישאה לבן דודה ר' צבי (הרשל) בלוי, בנו של הרב יצחק שלמה בלוי.
- בתו שרה נחמה, אשת הרב משה פרנקנטל-שוחט, שעל פי הוראת רבו מהרי"ל דיסקין שימש ראש השוחטים בירושלים, אך בהגיעו לגיל ארבעים פרש ועסק כל ימיו בתורה.
- חתנו המקובל רבי מנחם מאניש שיינברגר, מתלמידי הכתב סופר.
נינו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין היה רב הכותל הראשון, ממגיני הרובע היהודי ומחלליו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה בלוי, על חומותיך ירושלים,
- הרב יצחק אביגדור אורנשטיין יומן הכותל המערבי
- אריה ליב פרומקין - אליעזר ריבלין, תולדות חכמי ירושלים חלק ג' (לפי המפתח).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "ישעיה אורנשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1300
- כרטיס הקבר של ישעיה אורנשטיין, באתר הר הזיתים
- אזכור אורנשטיין בזכרונות יצחק שריון באתר פרויקט בן-יהודה
- מכתבי הרב אורנשטיין בענייני פעילותו הציבורית, הארכיון הציוני המרכזי