ישפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית)

יָשְׁפֵה היא האבן השלישית בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט בנימין.

הישפה במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי--תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה; מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ, בְּמִלּוּאֹתָם.

ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק כ'

וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי--תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה: מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב, בְּמִלֻּאֹתָם.

ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק י"ג

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

ספר יחזקאל, פרק כ"ח, פסוק י"ג

ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין

ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק ז'

ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין; וכותב בתחילה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקוב, וכותב למטה מבנימין שבטי יה--כדי שיהיו כל האותייות מצויות שם.

ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו ט', ז'

בנימין על ישפה, והיא כלולה מגונים הרבה אדמה שחורה ירוקה. וסגלתה לעצור הדם, ונתנה לבנימין לפי שנשתנה לבו לגונים הרבה, וחשב מחשבות במכירתו של יוסף אם יגלה הדבר לאביו אם לא ואף על פי כן נתגבר על יצרו והיה מעצר לרוחו ולא גלה לאביו, כמו שעוצרת את הדם, ונקרא ישפה שתי מלות יש פה, וזה יורה מעלתו שאף על פי שהיה לו פה והיה לו לגלות שתק ולא גלה (ע"כ דברי רבינו בחיי)

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבני חן ומינרלים המיוחסים לישפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישפה בוויקישיתוף
אבני החושן
אודם פטדה ברקת
נופך ספיר יהלום
לשם שבו אחלמה
תרשיש שוהם ישפה