ישראל גלזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ישראל גלזר
קברם של הרב גלזר ורעייתו בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק
קברם של הרב גלזר ורעייתו בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק
לידה 17 בספטמבר 1910
י"ג באלול תר"ע
יארמולינץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 2007 (בגיל 97)
ט"ז בתשרי ה'תשס"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רמלה
תקופת הפעילות ? – 28 בספטמבר 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב הנזיר,
הרב שלום נתן רענן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ישראל גלזר (י"ג באלול תר"ע, ספטמבר 1910 – ליל ט"ז בתשרי ה'תשס"ח, ספטמבר 2007) היה רבה האשכנזי של רמלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביארמולינץ (אנ') שבפודוליה לרב יואל יהודה גלאזר, שכיהן ברבנות בעיר, באודיסה ובתל אביב, מצאצאי רבי משה מפשוורסק, מחבר הספר "אור פני משה", וללאה יהודית, בתו של הרב דוב בר ז'ק מו"צ בעיר וישנייווייץ, מצאצאי רבי שלמה לוצקר מחבר הספר "דברת שלמה".

למד בישיבות חב"ד ונסמך לרב. בשנת תרצ"ד (1934) עלה ארצה, למד בישיבת מרכז הרב אצל הראי"ה קוק[1], ובשנת תש"א (1941) נישא למרים בת הרב נפתלי צבי שמרלר, רב בבית-כנסת של יהודים גליצאים בווינה ומצאצאי רבי מאיר מפרמישלאן. המשיך ללמוד בישיבת מרכז הרב, גם בשנים תש"ה-תש"ז,[2] כששימש בתפקידי רבנות בירושלים. החברותות שלו בישיבה היו הרב יהודה גרשוני והרב אברהם אלקנה שפירא[3].

משנוסד ישוב יהודי ברמלה אחרי מלחמת העצמאות נתמנה לרבה של העדה האשכנזית בעיר ברמלה והסביבה. כרב ארגן את החיים הדתיים בקהילות ובעיר בכלל, ייסד בתי כנסיות, שיעורי תורה, מקוואות, שרותי הכשרות, וכן פעל לשמירת השבת, טיפוח החינוך הדתי והתורני, הצלת ילדים מידי המיסיון ועוד. כן איחד את בתי-הכנסת הקטנים ושימש כרבו של בית-הכנסת המאוחד "כנסת ישראל", שעמד בלב העיר העתיקה של רמלה. הוא התפלל בבית-כנסת זה למעלה מיובל שנים.

כתב מאמרים בירחונים תורניים כגון "קול תורה" ועוד.

נפטר בחול המועד סוכות תשס"ח. הותיר אחריו אשה ו-13 ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו סיפור עלייתו אצל שמחה רז והילה וולורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 50
  2. ^ ראו: ישיבות ומוסדות תורה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 10
  3. ^ מתוך ראיון באתר ישיבה