שלום נתן רענן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלום נתן רענן
הרב שלום נתן רענן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה כ"ו באב תר"ס
פטירה י' בניסן תשל"ב (בגיל 71)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הראי"ה קוק, הרב דוד כהן (הנזיר)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלום נתן רענן (כ"ו באב תר"ס, 21 באוגוסט 1900 - י' בניסן תשל"ב, 25 במרץ 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהל הישיבה. היה חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליעקב אלעזר וצ'סנא רענן-הירשוביץ. למד בישיבת פוניבז' בליטא אצל הרב יוסף שלמה כהנמן, ואחריה גם בישיבת סלבודקה.

בז' בניסן תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל משאולאי שבליטא. בתחילה לא הייתה לו קורת גג והוא ישן על ספסל בבית הכנסת "ישועות יעקב" במאה שערים. מאוחר יותר התגורר בביתו של הרב דוד כהן (הנזיר) וקבע את לימודו אצל הרב קוק בישיבת מרכז הרב. בקיץ תרפ"ח (1928) נישא לרבנית בתיה-מרים, בתו של הרב קוק (נפטרה בכ"ג בחשון ה'תשל"ב)[1].

בהוראת הרב קוק היה ממלא מקומו באמירת שיחה בסעודה שלישית בישיבה כאשר הרב קוק לא היה בירושלים. לאחר פטירתו של הרב קוק בתרצ"ה הוטל ניהול הישיבה על שכמו והוא שימש גם כר"מ בישיבה. התגורר בבית הרב, שבו שכנה גם הישיבה. שיעוריו היו קצרים מהמקובל ונאמרו בתמציתיות. גם כאשר היה חולה הגיע לישיבה למסור את השיעור.

היה חברו הקרוב של גיסו הרב צבי יהודה קוק. היה יו"ר ועדת השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב קוק[2]. בשנת תשכ"ח 1968 הוענק לו תואר "יקיר ירושלים"[3].

הרב רענן נפטר בליל שבת הגדול בשנת תשל"ב (1972)[4].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו אברהם יצחק טבע בחוף בת-ים ביום כ"ג אב תשי"ט בהיותו בן עשרים[5]. לזכרו יצא הספר "לחי ראי"[6] וכן החוברת "חזון הצמחונות והשלום" (בעריכת הרב הנזיר). בתו ציפורה נישאה לרב מרדכי פרום, ר"מ בישיבת מרכז הרב, שנפטר בה'תשל"ב (1972). בנו הרב אליהו שלמה רענן היה חבר מערכת הלכה ברורה ובירור הלכה. נרצח בחברון בתשנ"ח, 1998[7].

אחותו, הרבנית פנינה, הייתה נשואה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. אחותו, הרבנית טובה, הייתה נשואה לרב זוסמן ריגר, דיין בחיפה. אחיו שמואל ליב, עבד במכון הרי פישל ונפטר בגיל צעיר[8].

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשמן רענן - ספר זיכרון לרבי שלום נתן רענן, בהוצאת מכון הרצי"ה
  • נשמה של שבת - ספר זיכרון לבנו, רבי אליהו שלמה רענן, בעריכת הרב מנדי אריאלי.
  • הרב משה צבי נריה, 'מדות דרבי נתן: לדמותו של חתנא-דבי-נשיאה הרב שלום-נתן רענן ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך א, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 495–514
  • הרב משה צבי נריה, 'חתנא-דבי-נשיאה, הרב שלום-נתן רענן ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 272–276.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתה הרבנית מרים רענן-קוק, מעריב, 12 בנובמבר 1971, עמ' 5
  2. ^ לדוגמה: הרב אלטר מאיר, הרב גרשון אריאלי, הצופה, 20 בפברואר 1959, עמ' 5
  3. ^ העיטור "יקיר ירושלים" יוענק היום ל-20 אישים, על המשמר, 14 בפברואר 1968, עמ' 3; יקירי ירושלים לשנת תשכ"ח 1968 באתר עיריית ירושלים
  4. ^ מת הרב נתן קוק, דבר, 26 במרץ 1972, עמ' 4
  5. ^ אברהם יצחק רענן-קוק ז"ל, הצופה, 30 באוגוסט 1959, עמ' 4; אברהם יצחק קוק הובא למנוחות בירושלים, חרות, 31 באוגוסט 1959, עמ' 4
  6. ^ ר' אברהם-יצחק רענן-קוק ז"ל: שנה לפטירתו, הצופה, 16 באוגוסט 1960, עמ' 3; ר' אברהם-יצחק רענן-קוק ז"ל: שנתיים לפטירתו, שם, 21 באוגוסט 1961, עמ' 3
  7. ^ דף לזכר הרב אליהו שלמה רענן, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  8. ^ 'שמואל ליב הירשוביץ ז"ל', הצופה, 26 במאי 1941, עמ' 4