כנס ישראל-שדרות לחברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמליל הכנס

כנס ישראל - שדרות לחברה נוסד בשנת 2003 על ידי המכללה האקדמית ספיר. הכנס, בראשות אלוף במילואים עוזי דיין, מעלה לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות–כלכליות. הכנס מבליט באמצעות השיח הציבורי נושאים כואבים המשסעים את החברה הישראלית, ובד בבד מעלת הצעות ותוכניות לגיבוש סדר יום אזרחי ומדיניות חברתית כלכלית חדשה המכוונת להגן על הזכיות החברתיות של תושבי המדינה ובתוך כך לחזק את הסדר הדמוקרטי הקיים במדינה. הכנס מביא לספיר מדי שנה אלפי משתתפים המגיעים למפגש בלתי אמצעי עם המנהיגות הפוליטית, האקדמית, הכלכלית, הביטחונית והחברתית במדינה. עוד משתתפים בכנס מנהלי רשויות וחברות ממשלתיות, מובילי דעה, אנשי תקשורת, מומחי כלכלה, פעילי חברה, אנשי עסקים בולטים, אנשי רוח מחקר ותרבות.

בכנס מתקיימים מושבי דיון שונים. כל מושב מוקדש לנושא מסוים ובמהלכו מוצגת תמונת המצב הנוכחית, מועלות הצעות לפתרון ומתקיים דיון בפאנל מומחים הכולל את השתתפות הקהל. בתום הכנס מרוכזות המסקנות ומוצגות לציבור כהצעה למדיניות חברתית כוללת, תוך כוונה להביא לשינוי אמיתי ומהותי במצב החברתי.

בכנס קיימת הקפדה שבמושבי הדיון ישתתפו אישים מומחים בתחום עליו נסב הדיון. מדי שנה משתתפים בכנס כ-2000 איש, בהם סטודנטים ואזרחים מכל הארץ, נציגי ארגונים חברתיים, ארגוני המגזר השלישי וארגוני מתנדבים, חניכי תנועת נוער, תלמידי תיכון, גמלאים ועוד. מדי שנה משתתפים במושבי הכנס ובאירועיו השונים אישים בולטים בעלי השפעה על קביעת המדיניות החברתית כלכלית ועל סדר היום החברתי במדינת ישראל.

מדד הישראליות והחוסן החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדד הוא פרויקט שהחל כמיזם של המועצה לביטחון חברתי בשנת 2003 ומאפשר לעמוד על מגמות מרכזיות בחוסנה של החברה הישראלית. המדד מביא לידי ביטוי מכלול של אינדיקטורים סובייקטיביים ואובייקטיביים המכוונים למדידת תחושות אמון וניכור בציבור, על רקע מדידת עמידתה של המדינה במחויבותה להגנה על הזכויות החברתיות. נתוני המדד מהווים “ברומטר” לרחשי הציבור הישראלי ולשביעות רצונו מהליכים חברתיים, כלכליים ואחרים העוברים על החברה הישראלית.[1]

ציפי לבני בכנס שדרות, 2015

אות המופת החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הענקת אות המופת החברתי מתקיים באירוע הנעילה של הכנס והוא מוענק על תרומה לחברה, ליחיד או קבוצה, או ארגון, או תאגיד, על פעילות חברתית המטפחת ערכים של שוויון, נתינה, אחריות הדדית ואהבת האדם, מחזקת את המרקם החברתי, משפרת את מצבם של פרט. הענקת האות מתבצע בשיתוף עם המועצה הלאומית להתנדבות בישראל. בין האישים והגופים שזכו באות: עמותת “לשובע”, עמותת “חינוך לפסגות”, תיאטרון “עדות - לחיות כדי לספר”, ד”ר איילה גליקסברג, עו”ד גיל עד חריש, עמותת “מחשבה טובה”, מועדון “שדרוק” ועוד.

מקבלי האות שנה
אמיתי קורן, מנכ"ל בהתנדבות של מיזם כל-זכות 2015
רעיה שטראוס 2015
ארגון "סעד ומרפא" 2015
סא"ל (מיל) יובל וגנר 2014
פסטיבל "דרום אדום" 2014
ארגון "לב אחד - סיוע אזרחי בחירום" 2014
ארגון "פעמונים" 2013
אמב"י - ארגון מגמגמים בישראל 2013
יורם זפרני, עמותת ניצני ראשון 2013
עמותת חינוך לפסגות - מנכ"ל – חנה דורסמן 2012
מנכ"ל – שירלי קציר 2012
חירורג משאל 2012
פרויקט שדרוק 2012
ד"ר אילה גליקסברג 2011
עמותת מחשבה טובה 2011
עירית ועזרא דגן, תיאטרון עדות 2010
ארגון מעשה 2010
תנועת של"מ - שירות לאומי למבוגר, החברה למתנ"סים 2010
נתן לבון 2009
מפעלות חינוך וחברה, בשיתוף מועדון הכדורגל הפועל תל אביב 2009
אגף המשימות בתנועה הקיבוצית 2009
העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות בנגב 2008
ש"י - אגודה לשיקום וסיעוד ילדים נכים, בית הגלגלים 2008
יחיאל לנדמן, יו"ר חברים לרפואה 2008
עמותת "הלב" - התנועה למלחמה בעוני 2007
המוקד לסיוע לעובדים זרים 2007
סעדי זיאד, יו"ר יד לבנים הבדואי 2007
ארגון "לא" הנלחם באלימות נגד נשים 2006
ארגון "צהר" הפועל לפתיחת חלון בין עולמות 2006
קרן אייסף, פרס מיוחד על פעילות חברתית בזמן המלחמה. 2006
כרמלה מנשה 2005
התנועה לאיכות השלטון 2005
המועצה לשלום הילד 2005
ויקי שירן 2005
עמותת קו לעובד 2004
עמותת ידיד 2004
פרופ' אליעזר יפה 2004

פעילויות בכנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדות הכנסת השונות, אשר להן נגיעה בנושאים חברתיים, מקיימות במהלך הכנס דיונים בדלתיים פתוחות. קהל הנוכחים מוזמן לקחת חלק פעיל בדיוני הוועדות ולהשמיע את קולו. בין וועדות הכנסת המקיימות דיונים בכנס: וועדת החוץ וביטחון, וועדת חוקה חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה, הוועדה המשותפת לענייני סביבה ובריאות, הוועדה לקידום מעמד האישה, וועדת החינוך והוועדה לזכויות הילד.

אוהל הצעירים הוא אירוע אליו מגיעים תלמידי תיכונים מכל הארץ ומתרחש במדשאה המרכזית של הקמפוס. אישי ציבור וממשל בולטים מעלים בפני בני הנוער סוגיות בולטות המעוררות עניין בציבור הישראלי ומשפיעות על עתידם כאזרחים במדינת ישראל. בני הנוער משתתפים באופן פעיל בדיונים ומביעים את דעותיהם.

במהלך הכנס מתקיימים גם שולחנות עגולים, מושבים מיוחדים למסגרת משתתפים אקדמית מצומצמת בהם מוקדש הדיון לנושא העומד על סדר היום הציבורי. מטרת הדיון היא לגבש מסקנות, המסוכמות לידי נייר עמדה המוגש לקובעי המדיניות בתחום. במהלך השנים הוקדשו מושבי שולחנות עגולים בכנס לנושאים כגון: משבר מדעי הרוח בישראל, עתיד לימודי האזרחות, קידום נשים במדע וטכנולוגיה ועוד.

במהלך הכנס מתקיימים במוקדים שונים, ובגלריות האמנות ברחבי הקמפוס, שלל תערוכות ומופעים אמנותיים. בתערוכות מציגים סטודנטים ובוגרים מבית הספר לאמנות חברה ותרבות, ותלמידי המגמה לעיצוב מדיה, המגמה לעיצוב וגרפיקה, והמגמה לאדריכלות ועיצוב פנים לצד אמנים בעלי שם. זמרים ולהקות מן השורה הראשונה, שחקנים ואנסמבלים מתחומי אמנות שונים, מופיעים באוהל הצעירים, באירועי הפתיחה והנעילה, ובמוקדים שונים במהלך הכנס.

חלוקת פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אירוע הנצחה לזכרו נביה מרעי והענקת אות הגבורה האזרחי - בכל שנה במהלך הכנס מתקיים אירוע הנצחה לזכרו של אל”מ נביה מרעי. במהלך האירוע מוענק אות הגבורה האזרחי לאדם, ארגון או גוף אשר בלט במעשה המהווה ביטוי להקרבה אישית למען הזולת, אם בהצלת חיים או במניעה של פגיעה ודאית, אם בפעולה אזרחית שיש בה משום אלטרואיזם יוצא דופן או מנהיגות קהילתית בעלת משמעות החורגת מגדר הרגיל.
  • פרס הצילום החברתי - תחרות צילום פתוחה לציבור הנושאת פרס כספי על נושא חברתי מסוים הנבחר מדי שנה. בתחרות משתתפים צלמים מקצועיים וחובבים מכל רחבי הארץ. הפרסים לשלושת המקומות הראשונים מוענקים באירוע הפתיחה של הכנס.

ראשי הכנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשיא הכנס אלוף (מיל') עוזי דיין
  • נשיא מכללת ספיר פרופ' עמרי ידלין
  • מנכ"ל הכנס שי בן יעיש
  • מנכ"ל מכללת ספיר אורנה גיגי
  • מנהל אגף תקשורת ושיווק במכללת ספיר שמעון תמיר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המדד הישראליות והחוסן החברתי, באתר האינטרנט של מכללת ספיר