ארגון רבני צהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צהר (עמותה))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארגון רבני צֹהר
לוגו צהר.png
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ההקמה 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tzohar.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הלוגו הקודם של העמותה

ארגון רבני צֹהר או צֹהר - חלון בין העולמות הוא איגוד של כ-800 רבנים אורתודוקסיים מהציונות הדתית, שמטרתו היא גישור הפערים בין דתיים לחילוניים בישראל. העמותה הוקמה לאחר רצח יצחק רבין בשנת 1995. העמותה נתמכת על ידי קרן אבי חי.

פעילות העמותה מכוונת לכל הציבור היהודי בישראל. הפעילות כוללת עריכת חופות, הדרכת חתנים וכלות, הוצאה לאור של כתב עת, ארגון כנסים, שבתות וימי עיון העוסקים בבעיות השעה וארגון תפילות משותפות לדתיים ולחילוניים.

יושב ראש העמותה הוא הרב דוד סתיו, רב היישוב שוהם. הרב יעקב אריאל כיהן כנשיא צהר עד שנת 2013, ופרש תוך ביקורת על עמדות הארגון[1].

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעמותה מאגר ארצי של רבנים העורכים חופות לכל פונה. רבני צֹהר פועלים על פי כללי ההלכה ובשליחות הרבנות הראשית לישראל. הם נפגשים עם בני הזוג לפני החתונה, לומדים איתם בעניין זוגיות ומשפחה במבט יהודי ובונים את טקס החתונה והחופה. הזוגות נרשמים במשרדי הרבנות בשוהם, מקום רבנותו של הרב סתיו.

הארגון מפעיל מרכז הכנה לנישואים בשם "טובים השניים", המדריך צעירים דתיים כיצד להתמודד עם מורכבויות הלכתיות בחברה המודרנית. מועסקים בו זוגות נשואים שעברו הכשרה להדרכת כלות וחתנים, בתחומי ההלכה, התקשורת והמשפחה, כאשר הבעל הוא מדריך חתנים והאישה מדריכת כלות. הזוגות נפגשים יחד ובנושאים מסוימים המפגשים מתקיימים בנפרד. השירות מוצע גם לזוגות חילוניים. את ההדרכה ניתן להמשיך גם אחרי החתונה, לצורך העצמת הזוגיות וחיזוק מוסד המשפחה. המרכז מפעיל סדנאות לתקשורת וזוגיות, מאגרי מידע, קו חם, ספר הדרכה וכן קהילה וירטואלית לתמיכה.

כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 הוקם מערך כשרות (להלכה פיקוח מזון) באמצעות מיזוג פעילות ארגון "השגחה פרטית". הגוף החדש בראשות הרב אורן דובדבני, לשעבר אחראי על הכשרות ברבנות הראשית, מתחרה במערך הכשרות של הרבנות ונשען על פסיקת בג"ץ מספטמבר 2017[2].

מיזמים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עלון "צהר לשבת"- "עלון שבת" המחולק בבתי הכנסת. העלון החל לצאת בשנת 2006 והוא נערך מאז בידי העיתונאי איתמר מור[3].
  • אבלות - ליווי משפחות אבלות. צֹהר פיתחה פרויקט ייחודי אשר מלווה ותומך במשפחות אבלות לאחר פטירת יקיריהן. מתנדבי צֹהר נפגשים עם המשפחה האבלה בבית החולים, תומכים בה נפשית ורגשית ומסייעים לה בהוצאת התעודות השונות ובהדרכה לקראת הלוויה, השבעה, השלושים וכו'. הפרויקט התחיל באזור המרכז ועתיד להתרחב לכל הארץ.
  • הדרכה לנערים בשנת בר מצווה.
  • כתב עת צֹהר - בין השנים תש"ס-תשס"ט הוציא הארגון אחת לשלושה חודשים כתב עת שהיווה במה לשיח ציוני דתי. בכתב העת כתבו דמויות רבניות בולטות בקרב הציבור הציוני דתי, על נושאים שונים העומדים על סדר היום של מדינת ישראל בכלל ושל הציונות הדתית בפרט.
  • "עסקים ולומדים" - גיליון שבועי המיועד לאנשי עסקים, העוסק בסוגיות ערכיות ומנהיגותיות הנוגעות לעולם העסקים. הגיליון מבוסס על פרשת השבוע[4].
  • "מתפללים ביחד" - מניינים משותפים לדתיים וחילוניים ברחבי הארץ. מתוך רצון לגשר בין שתי מגמות, מצד אחד קדושתו של יום כיפור המדבר אל רוב הציבור ומצד שני הניכור כלפי בתי הכנסת והתפילות הרשמיות הוחלט בצֹהר להזמין את הציבור הכללי למגרש נייטראלי, מקום בו יוכל כל אדם להרגיש בנוח. התפילה מנוהלת בצורה מסבירה - מסבירת פנים ומסבירת הנהלים, המילים והכוונות. לציבור המתפללים מחולקים מחזורים מיוחדים ודפי הסבר אשר מסבירים בקצרה את התוכן והחשיבות של הקטעים השונים בתפילה.
  • "פרויקט עמיתים" - בפרויקט זה מנסה צֹהר לקשור בין רבניה ובין גופים, ארגונים או מוסדות שונים המשפיעים על השיח והעשייה הציבוריים במדינת ישראל. המטרה היא לשתף רבנים כיועצים או כבעלי עמדה בוועדות, כנסים או מקומות אחרים אשר משפיעים על דעת הקהל בישראל, מתוך כוונה להביא לפריצת הרבנים לתחומים שונים ומגוונים, לחיוב העיסוק בהם בעולמה של הרבנות, להעמקת זהותה היהודית של מדינת ישראל ולתרומה מעשית של הרבנות לחברה הישראלית.
  • כנסים ימי עיון ושבתות - צֹהר שואפת להעלות על סדר היום של הציבור הדתי לאומי נושאים המטרידים את החברה הישראלית. כחלק מהדו-שיח והניסיון ללבן את הבעיות מתקיימים במהלך השנה מספר כנסים כאשר הבולט בהם הוא כנס הקיץ השנתי של צֹהר אשר בו משתתפים מאות רבנים ואנשי חינוך המשפיעים על צביונה של הציונות הדתית. בנוסף מקיימת צֹהר כנסים רעיוניים לקהלי יעד שונים, על פני השנה כולה ושבת עיון לרבניה אשר בהן מועלים על סדר היום בעיות הטורדות את החברה הישראלית.
  • קשר רבני - קשר רבני הוא ניסיון להפוך את הדואר האלקטרוני לבמה המיועדת להתייעצות והחלפת דעות בין ציבור הרבנים בארץ ובחו"ל. רבנים יכולים להעלות התלבטויות בנושאים שונים (הלכה, חינוך, חברה ועוד) ולהתייעץ עם רבנים עמיתים אשר תומכים בהבעת דעה או בעצה. עשרות רבנים מהארץ ומהעולם מנויים על 'קשר רבני' ונעזרים בו בעבודתם בקהילה, בבית הכנסת או במוסד החינוכי.
  • "לב שומע"[5] מוקד פניות ארצי שבעזרתו יוכלו הפונים ליצור קשר עם רב שיאזין לבעיתיהם וינסה לסייע.
  • הכשרת רבנים ואנשי ציבור - חלק ממטרותיה של צֹהר הם חיזוק, תמיכה וקידום העבודה הרבנית עם הציבור. צֹהר שואפת להקנות לרב ולמשפחתו כלים מקצועיים אשר יעצימו את עבודתם ויסייעו בידם להוות כתובת מסייעת לציבור הרחב. במסגרת זו נערכות בצֹהר השתלמויות מקצועיות בתחומים גישור ופישור, משפחה ועוד. גם אנשי חינוך ובעלי תפקידים ציבוריים נעזרים במערך ההדרכה של צֹהר.
  • "מרכז שורשים" - הוקם על מנת ללוות ולסייע לעולים לשעבר בבירור והוכחת יהדותם בבתי הדין הרבניים. מנוהל על ידי עולים לשעבר מברית המועצות וספרד, אנשי מקצוע בתחומם המבינים את המנטליות והמסורת של עולים אלו. המרכז נתמך על ידי משרד ראש הממשלה, קרן ידידות טורונטו ומכון הארי אוסקר טריגובוף[6].
  • כיתות הכנה לגיור - החל משנת 2007 צהר פתחה שתי כיתות הכנה לגיור, בהרצליה ובראשון לציון. צהר מאמינה כי הגיור חייב להתבצע בבתי הדין המיוחדים לגיור, והביעה אמון במערך הגיור בראשות הרב חיים דרוקמן והראשון לציון הרב שלמה עמאר.
  • "צהר לחקיקה" - מיזם הפועל להעשיר את החקיקה בישראל בצורה שתביא לידי ביטוי את אופייה היהודי של המדינה, תוך הידברות והסכמה רחבה. המיזם כולל ייעוץ למקבלי ההחלטות בתחומים שאותם הם מעוניינים לקדם, תוך הצגת ה'מבט היהודי' בנושאים אלו, פרסום מחקרים וניירות עמדה בנושאים שעל סדר היום הציבורי, והצעת וקידום חקיקה בתחום החברה, המשפחה והאתיקה. במסגרת המיזם נערכים כנסים לרבנים ולמומחים מתחומי דעת שונים וחברי כנסת ממפלגות שונות מפרסמים באתר ynet כתבות שבהן הם מבטאים היבטים יהודיים של עבודתם הפרלמנטרית[7].

דיון ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במרץ 2007 עתר הארגון, עם ארגונים נוספים, נגד החלטת הוועדה למינוי דיינים למנות 15 דיינים. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא אינו מסכים עם תוכן העתירות אולם נפלו פגמים בתהליך המינוי ולכן יש לקיימו מחדש. לאור זאת נמחקו העתירות והוחל בהליך מינוי מחודש[8].
  • תמיכת רבני צֹהר במערך הגיור של הרב חיים דרוקמן.
  • בשנת ה'תשס"ח, שנת השמיטה, איימה עמותת צהר[9] שתקים מערך כשרות חלופי למערך הכשרות של הרבנות הראשית, על מנת לתת מענה במקומות בהם הרבנות הראשית אינה מכירה בהיתר מכירה. הפרשה הסתיימה עם פסיקת בג"ץ בתשובה לעתירת ארגונים חקלאיים, שלפיה נפסלו החלטות הרבנות שנתנו אוטונומיה לרבנים מקומיים לפסוק בעצמם בנוגע להיתר מכירה. לפי החלטת בג"ץ בכל מקום שבו יסרב הרב המקומי לתת היתרי כשרות המסתמכים על היתרי המכירה תמנה הרבנות הראשית רב שיעניק תעודות כשרות[10].

רבנים מוכרים החברים ב"צהר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל צהר מאז שנת 2007 הוא הרב ד"ר משה בארי.

כתב העת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת "צֹהר" ראה אור לראשונה בסתיו תש"ס. הביטאון מעלה לדיון ציבורי נושאים העומדים על סדר יומה של הציונות הדתית ושל מדינת ישראל, תוך גישה תורנית ממלכתית. כתב העת מהווה בימה המאחדת את הזרמים השונים בציונות הדתית ודמויות מרכזיות בציבור זה נוטלות בו חלק. בכתב העת מדורים כגון: תלמוד, הלכה, תנ"ך, חברה, חינוך, אמונה, מחשבה וציונות דתית.

העורך הראשון של כתב העת היה הרב יצחק שילת, והחליף אותו בתפקיד הרב עזריאל אריאל. בשנת תשס"ט הוקפאה הוצאתו של כתב העת, בשל קשיים כלכליים[11]. הוצאת כתב העת חודשה בשנת תשע"ה (2015).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הראל דורון, בין שמרנות לרדיקליות: בהשקפת עולמם בהגותם ובפעלם של הרבנים החדשים בציונות הדתית, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ז
  • שי פירון (עורך), בעז ובאמונה: פרקי עיון לחג העצמאות, צהר קרן מורשת: ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]