כרזת יום העצמאות
כרזת יום העצמאות היא כרזה שהייתה המופקת בכל שנה החל משנת ה'תש"ט-1949 (למעט שנת ה'תשי"ז-1957[1]) ועד לשנת ה'תשע"ז-2017, לקראת יום העצמאות, כחלק מחגיגות העצמאות למדינת ישראל. הכרזה הייתה נבחרת ומופקת על ידי מרכז ההסברה שבמשרד התרבות והספורט, והכרזה המודפסת הופצה למוסדות החינוך השונים.
בכל שנה בחרה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים תחילה את הנושא הלאומי המרכזי של יום העצמאות. הנושא, המלווה את הטקסים הממלכתיים הנערכים באותו יום, ובראשם טקס הדלקת המשואות וטקס פרס ישראל, שימש השראה ליצירת הכרזה ולעיצובה, וכן לבחירת משיאי 12 המשואות בטקס המרכזי בהר הרצל. לדוגמה, הכרזה ליום העצמאות ה-66 למדינת ישראל מייצגת מוטיבים בהשראת הנושא שנבחר באותה שנה: "זמן נשים", להעצמת הנשים בישראל. הכרזה משקפת סמלית את הנושא ומשמשת לאורך החג כולו, החל בנעילת אירועי יום הזיכרון בהר הרצל וכלה במוצאי יום העצמאות, בטקסים הלאומיים ובאירועים הממלכתיים. כרזת יום העצמאות ממלאת תפקיד בולט כמוטיב בטקסים, והיא בעלת נוכחות ומשמעות מרכזית במסריה. היא נועדה לייצג בדרך מקורית את ערכיה של המדינה וכן את רוממות הרוח המאפיינת את יום העצמאות.
על גבי כל כרזה הופיע הכיתוב "x לעצמאות ישראל" (x מייצג את מניין שנות העצמאות למדינה) או "יום העצמאות y" (y מייצג את שנת ההפקה של הכרזה ליום העצמאות לפי הלוח העברי). במשך השנים עיצבו את הכרזות מעצבים ישראלים ידועי שם, כגון פאול קור, ציונה שמשי, דוד טרטקובר, דן ריזינגר ואחרים.
בעשור השני של המאה ה-21 חשיבות הכרזה הלכה ופחתה. כרזת יום העצמאות ה-68 (ה'תשע"ו-2016) פורסמה באתר מרכז ההסברה יום אחד בלבד לפני יום הזיכרון וספק אם הודפסה ככרזה[2]. כרזת יום העצמאות ה-69 (ה'תשע"ז-2017) הופצה לציבור רק תשעה ימים לאחר יום העצמאות, וספק גם אם היא הודפסה ככרזה[3].
מיום העצמאות ה-70 (ה'תשע"ח-2018) חדלו מלהפיץ את כרזות יום העצמאות.
הכרזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תערוכת כרזות יום העצמאות, לכבוד חגיגות שנת ה-60, נמל התעופה בן-גוריון |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדנה אלעזרי ורחל סבאג, אוסף כרזות יום העצמאות: נושאים, ערכים, דימויים וסמלים, רעיונות דידקטיים והצעות להפעלה, ירושלים: מרכז ההסברה, 2010
- חיים גרוסמן, "כרזות יום העצמאות בעשור הראשון למדינה: לתולדות מבע חזותי של קול ממסדי", גשר 151, 2006, עמ' 64-87.
- חיים גרוסמן, "אור המנורה: מנורת המקדש וביטוייה בכרזות יום העצמאות", אריאל 183-184, ה'תשס"ח, עמ' 6-11.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביבית אגם-דאלי, דימוי היונה בכרזות יום העצמאות למדינת ישראל, קשר 43, קיץ 2012, עמ' 149-142
- חיים גרוסמן, שלום על ישראל: לתולדותיה של כרזת שנת השלושים לעצמאות ישראל, ישראל ה'תשס"ו, עמ' 95-117
- טל כרמון, יום העצמאות תש"ף / מיטב האמנים של ישראל התחרו בעשורים הראשונים למדינה על הזכות לעצב את כרזת יום העצמאות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באפריל 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לדבריו של החוקר ד"ר חיים גרוסמן, באותה השנה היא לא הופקה בשל אילוצי תקציב בעקבות מבצע סיני, בתוך: כרזות יום העצמאות, באתר נוסטלגיה אונליין
- ^ קוים ונקודות, לתפארת מדינת ישראל - נמצאה הכרזה של יום העצמאות ה-68, 11 במאי 2016
- ^ פוסט של מרכז ההסברה ובו כרזת יום העצמאות ה-69, מתאריך 11 במאי 2017