כריסטין ואשון

כריסטין ואשון
Christine Vachon
לידה	21 בנובמבר 1962 (בת 61); ניו יורק
מקום לימודים	אוניברסיטת בראון
תקופת הפעילות	מ-1985
תחום יצירה	מפיקת סרטים
בת זוג	מרלן מקארתי (אנ')
מספר צאצאים	1

כריסטין ואשון (באנגלית: Christine Vachon; נולדה ב-21 בנובמבר 1962) היא מפיקת סרטים אמריקאית הפעילה במגזר הקולנוע העצמאי האמריקאי.^[1]^[2]

ואשון הפיקה את סרטו הראשון של טוד היינס, Poison, שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל סאנדנס ב-1991. מאז, היא המשיכה להפיק סרטים עצמאיים אמריקאים עטורי שבחים, בהם "הרחק מגן עדן" (מועמד לארבעה פרסי אוסקר), "בנים אינם בוכים" (זוכה פרס האוסקר), "לחיות בתמונות", "הדוויג והשארית העצבנית", "אושר", Velvet Goldmine, Safe, "אני יריתי באנדי וורהול", Go Fish, Swoon, "אני לא שם", "ענק" (סדרת טלוויזיה), "סדקים", ו"זמן קהיר". הפרויקטים האחרונים והבאים שלה כוללים סרט קצר בשיתוף פעולה עם מלון ACE וכן מיני-סדרה בת חמישה חלקים של HBO המבוססת הרומן "מילדרד פירס" של ג'יימס מ. קיין מ-1941.

ואשון חברה בחבר השופטים של NYICFF, פסטיבל הסרטים החשוב ביותר בניו יורק המוקדש להקרנת סרטים לילדים בין הגילאים 3 עד 18.^[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואשון נולדה מנהטן, ניו יורק. היא בתם של פרנסואז פורסטייר (Françoise Fourestier) והצלם ג'ון ואשון (אנ').^[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואשון סיימה את לימודיה באוניברסיטת בראון ב-1983, שם פגשה את טוד היינס ובארי אלסוורת'. יחד הם הקימו את Apparatus Productions ב-1987, חברה ללא מטרות רווח בהשראת סצנת הקולנוע האנטי-הוליוודית בניו יורק, ופיקחו על הפקת שבעה סרטים בחמש שנים. אחד הסרטים השנויים במחלוקת מביניהם הוא "סופרסטאר: סיפורה של קארן קרפנטר", סרט המתאר את עלייתה ונפילתה הדרמטיים של קארן קרפנטר כוכבת הפופ שחלתה באנורקסיה. כעבודות נוספות, ואשון ערכה תסריטים ועבדה בתפקידים שונים על פרויקטים מזדמנים בתעשייה. ביוני 2018 ואשון ביקרה בישראל כאורחת כבוד של הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה - סרט הפתיחה של הפסטיבל היה "My Days of Mercy", סרטה הראשון באנגלית של הבמאית הישראלית טלי שלום עזר שהופק ע"י ואשון. במהלך הביקור ואשון קיבלתה אות הוקרה, נכחה בהקרנה של הסרט "הרחק מגן עדן" שוחחה עם מבקרת הקולנוע יעל שוב והתראיינה לפודקאסט סינמסקופ של מבקר הקולנוע יאיר רוה.^[4]

Killer Films[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואשון והקולגה שלה פמלה קופלר מנהלות את "Killer Films" שהוקמה ב-1996. החברה חגגה 10 שנים להיווסדה בשנת 2005 וזכתה לרטרוספקטיבה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.^[5]

הסרט הראשון שהפיקה, Poison (שכתב וביים המועמד לפרס האוסקר טוד היינס), זכה בפרס חבר השופטים בסאנדנס ב-1991. מאז אותה הצלחה ואשון עבדה על מספר סרטים ראויים לציון, כולל "אני יריתי באנדי וורהול", "אושר", Kids, "לחיות בתמונות" ו"בנים אינם בוכים". מאז לימודי הקולנוע ואשון הפיקה את כל סרטיו של טוד היינס עד היום, כולל "בטוח", "ולווט גולדמיין", "הרחק מגן עדן" ו"אני לא שם", שבו כיכבו כריסטיאן בייל, קייט בלאנשט, ריצ'רד גיר, הית' לדג'ר, שרלוט גינסבורג, ג'וליאן מור ומישל ויליאמס. קייט בלאנשט קיבלה גם מועמדויות לפרס האוסקר וגם לפרס SAG לשחקנית המשנה הטובה ביותר, והסרט היה מועמד גם ל-4 פרסי אינדפנדנט ספיריט וזכה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר עבור קייט בלאנשט.

ב-2006 הפיקה את הסרט "ידוע לשמצה".

בשנת 2008 זכתה ואשון בפרס אמי על תפקידה כמפיקה בפועל עבור העיבוד לטלוויזיה של הסרט This American Life של אירה גלס.^[^{דרוש מקור]}

הסרטים שקילר הפיקו לשנת 2008 כוללים את Savage Grace, בבימויו של טום קאלין ובכיכובה של ג'וליאן מור; "פשע באמריקה", בבימויו של טומי או'האבר ובכיכובם של קתרין קינר ואליוט פייג'; "כשהיא מצאה אותי", בבימוי הבכורה של הלן האנט ובכיכובם של עצמה, בט מידלר, קולין פירת' ומתיו ברודריק.

ואשון המשיכה את שיתוף הפעולה הארוך שלה עם טוד היינס לסרט מ-2015, "קרול".^[6]

ואשון היא המנהלת האמנותית של תוכנית התואר השני לקולנוע בבית הספר סטוני ברוק מנהטן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואשון ובת זוגה, האמנית מרלן מקארתי, מתגוררות באיסט וילג' בניו יורק עם בתם גאת'רי. בסתיו 2009, ואשון נכנסה להפוגה לאחר מאבק בסרטן השד.^[1]^[7] היא קרובת משפחה של מעצבת התלבושות הצרפתייה שרה מונפורט (אנ').

פרסים וחבר שופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1994: הישג יוצא דופן במדיה להט"בית מפסטיבל הסרטים פריימליין^[^{דרוש מקור]}
1996: פרס המוזה על חזון והישג יוצא דופן מאיגוד הנשים הניו יורקיות בקולנוע וטלוויזיה
1999: פרס על הפקה IFP, פרס גות'הם^[^{דרוש מקור]}
2000: פרס "יוצר על הקצה" מפסטיבל הסרטים הבינלאומי בפרובינסטאון
2003: פרס על הסרט "הרחק מגן עדן" מאיגוד מבקרי הקולנוע של ניו יורק^[^{דרוש מקור]}
2003: פרס המפיקים מהמועצה הלאומית לביקורת
2007: פרס מאבריק של כבוד מפסטיבל הסרטים וודסטוק^[8]
מחווה מיוחדת לה ולחברת ההפקה בפסטיבלי הקולנוע SXSW ו-Deauville.^[^{דרוש מקור]}