קולין פירת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולין פירת'
Colin Firth
קולין פירת' בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2017
קולין פירת' בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2017
לידה 10 בספטמבר 1960 (בן 63)
גריישוט, Hampshire, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1983
מקום לימודים
  • הקונסרבטוריון המלכותי של סקוטלנד
  • Barton Peveril Sixth Form College
  • Kings' School
  • דרמה סנטר לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים Will Firth עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קולין אנדרו פירת'אנגלית: Colin Andrew Firth; נולד ב-10 בספטמבר 1960) הוא שחקן קולנוע טלוויזיה ותיאטרון אנגלי, זוכה פרס אוסקר, פרס באפט"א, פרס גלובוס הזהב ופרס גילדת שחקני המסך.

זכה להכרה של הקהל הרחב בתפקידו כמר דארסי בעיבוד הטלוויזיוני של הרומן מאת ג'יין אוסטן, גאווה ודעה קדומה משנת 1995. פירת' היה מועמד לפרס האוסקר עבור הסרט סינגל מן וזכה באוסקר על תפקידו בסרט נאום המלך, בנוסף היה מועמד 5 פעמים לפרס באפט"א, וזכה בפרס כשחקן הראשי הטוב ביותר על תפקידו כג'ורג' פלקונר ב"סינגל מן". בשנת 2010 זכה בפרס גלובוס הזהב כשחקן הטוב ביותר בקטגוריית הדרמה, וכן בפרס גילדת שחקני המסך בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע על תפקידו כמלך ג'ורג' השישי בסרט "נאום המלך". תפקידים בולטים נוספים שלו הם בסרטים "הפצוע האנגלי", "שייקספיר מאוהב", "יומנה של ברידג'ט ג'ונס", "מאמה מיה!" וב"אהבה זה כל הסיפור". ב-2011 קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולין פירת' נולד בגריישוט שבמחוז המפשייר אנגליה, לדייוויד ושירלי פירת'. יש לו אחות בשם קייט ואח צעיר בשם ג'ונתן שגם הוא שחקן. הוריו נולדו וגדלו בהודו כיוון שהורי שניהם היו מסיונרים אנגלים. חלק מילדותו עברה עליו בניגריה שם עסק אביו בהוראה. כשהיה בן 11 התגורר בסנט לואיס שבמיזורי. הוא למד בבית הספר "מונטגומרי אוף אלמיין סקנדרי סקול" (שנקרא אחר כך "קינגס סקול") בווינצ'סטר ואחר כך ב"ברטון פווריל קולג'" שבעיר איסטליי. כשהיה ב"קינגס סקול" ניגן בגיטרה ובסקסופון, אך אלה לא נחשבו כלי נגינה 'רציניים' ונאמר לו שעליו לנגן באופוניום (כלי נשיפה ממשפחת הטובה).

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולין פירת' בינואר 2011

ב-1981 כיכב פירת' בהפקה בימתית בלונדון של "ארץ אחרת", ב-1984 חזר על תפקיד זה בסרט הקולנוע הראשון שלו בבימויו של מארק קנייבסקי ולצידו של רופרט אוורט. ב-1986 כיכב יחד עם סר לורנס אוליבייה בסרט הטלוויזיה " Lost Empires", עיבוד לספרו של ג'. ב. פריסטלי. אחר כך ב-1987 הופיע עם קנת בראנה בסרט הקולנוע "חודש בכפר" לפי ספר של ג'. ל. קאר. ב-1989 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "הפיתויים האסורים של ולמונט"[1]., וכן הופיע בתפקיד ראשי בסרט "Apartment Zero". פירת' ומספר שחקנים בריטים צעירים נוספים שהחלו להתבסס כשחקני קולנוע ידועים כגון טים רות', גארי אולדמן, ברוס פיין ופול מקגאן כונו בשם "Brit Pack"(אנ')[2].

פירת' זכה להערכה רבה על הופעותיו, אך עיקר פרסומו בקרב הקהל הרחב זכה בשנת 1995 כשגילם את דמותו של מר דארסי בסדרת הטלוויזיה של ה-BBC "גאווה ודעה קדומה"[3]. בתפקיד זה רכש פירת' מעריצות רבות, ואת חיבתה של ברידג'ט ג'ונס, דמות בדיונית גיבורת ספריה של הלן פילדינג. דמותו של מר דארסי מופיעה בשני ספרי ברידג'ט ג'ונס, ובספר השני "ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים" הגיבורה פוגשת את קולין פירת' ברומא. כשהספרים עובדו לקולנוע פירת' גילם את מר דארסי אהובה של ברידג'ט ג'ונס הנקרא מארק דארסי[4].

בהמשך הקריירה הופיע פירת' בתפקיד משנה ב"הפצוע האנגלי" (1996), וכיכב בסרטים "אהבה על הדשא" (1997), "שייקספיר מאוהב" (1998), "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" (2001)[5], "חשיבותה של רצינות" (2002)[6], ב-2003 "אהבה זה כל הסיפור"[7], מה שבחורה רוצה[8], "הופ ספרינגס", "נערה עם עגיל פנינה"[9], ו"ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים" ב-2004. עוד הופיע בסרטים "נני מקפי - קסם של אומנת" (2005)[10], "כשהאמת משקרת" (2005)[11], "כשהיא מצאה אותי" (2007) עם הלן האנט[12], "הלגיון האחרון" עם אישווריה ראי.

ב-2008 שיחק בסרט When Did You Last See Your Father", בבעל מזדמן, לצדה של אומה תורמן, בגרסה הקולנועית של המחזמר מאמה מיה! ובסרט "קלת דעת" שהוקרן בפסטיבל הקולנוע של רומא וקיבל ביקורות מצוינות. ב-2009 שיחק ב"רוחות חג המולד" עיבוד לספרו של צ'ארלס דיקנס בתפקיד פרד אחיינו של סקרוג' (ג'ים קארי).

ב-2009, בפסטיבל הסרטים של ונציה, זכה פירת בגביע וולפי כשחקן הטוב ביותר על משחקו בסרטו של טום פורד "סינגל מן", בו גילם דמות של פרופסור המתמודד עם הבדידות אחרי מותו של בן זוגו מזה 16 שנים[13]. התפקיד זיכה אותו בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי, במועמדות לפרס גלובוס הזהב להופעה הטובה ביותר לשחקן ראשי ובמועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

ב-2010 כיכב פירת' בדרמה "נאום המלך", בה גילם את דמותו של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת[14]. על תפקידו זה זכה בפרס גלובוס הזהב כשחקן הטוב ביותר בקטגוריית הדרמה[15], בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר וכן בפרס גילדת שחקני המסך בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע[16][17].

ב-2011 הופיע פירת' בסרט "החפרפרת" עיבוד לרומן "באותו שם מאת ג'ון לה קארה ("Tinker, Tailor, Soldier, Spy") שביים תומאס אלפרדסון בכיכובם של גארי אולדמן וטום הארדי[18].

ב-2013 שיחק לצד ריס וית'רספון בסרט "קשר שטני" בבימוי אטום אגויאן, סיפורם של שלושה גברים, המכונים "שלישיית מערב ממפיס", ששוחררו מהכלא בארצות הברית אחרי שריצו מאסר של 18 שנה על רצח שלא ביצעו[19]

ב-2022 כיכב בסרט הדרמה ההיסטורית "האיש שלא היה" על מבצע קציצה, מבצע ההונאה של המודיעין הבריטי מימי מלחמת העולם השנייה[20].

קריירה בטלוויזיה ובתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולין פירת' בפסטיבל הסרטים של ונציה, 2009

בשנים 1983–2000 פירת' הרבה להופיע בתיאטרון. הוא שיחק בתפקיד הראשי במחזה "Three Days of Rain" מאת ריצ'רד גרינברג, כמו גם במחזה "מנהל הבית" מאת הרולד פינטר וב"תשוקה בצל האילנות" של יוג'ין או'ניל.

ב-1999 פירת' הופיע בתפקיד ויליאם שייקספיר בסדרה הקומית הפתן השחור בתוכנית ספשייל שנקראה "Blackadder: Back & Forth". אדמונד בלקאדר נתקל בדמות שפירת' מגלם בזמן שהוא כותב את המחזה מקבת', בלקאדר מבקש משייקספיר חתימה, ואז הוא חובט בו באגרופו ומסביר שזה "עבור כל התלמידים והתלמידות של 400 השנים הבאות". כמו כן הופיע בהפקות טלוויזיוניות כמו ב"דונובן קוויק" (גרסה עדכנית של דון קישוט) משנת 1999 וב"קונספירציה" בשנת 2001 שעליו היה מועמד לפרס אמי.

ב-2004 הנחה את תוכנית האירוח סאטרדיי נייט לייב כשלצידו בהופעת אורחת מוזיקלית הזמרת נורה ג'ונס.

ב-2007 היה פירת' מפיק בפועל של הסרט הדוקומנטרי "בכלא כל חיי" (In Prison My Whole Life) שהפיקה אשתו ליוויה ג'וג'ולי. הסרט בוחן את הליכי המשפט והראיות שהובאו נגד מומיה אבו ג'אמאל, פעיל פוליטי אמריקאי וחבר בפנתרים השחורים, אשר הורשע ונידון למוות בגין רצח של קצין משטרה, דניאל פולקנר בשנת 1981.

קריירה כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו הראשונה שיצאה לאור הייתה "The Department of Nothing" כחלק מקובץ סיפורים "Speaking with the Angel" שערך ניק הורנבי בשנת 2000. קובץ זה נתרם לקרן טריהאוס למען ילדים אוטיסטים. כמו כן השתתף פירת' בכתיבת הספר " We Are One: A Celebration of Tribal Peoples" שיצא לאור ב-2009, העוסק בתרבויות אנושיות שונות ברחבי העולם. בין שאר הכותבים בספר לורנס ון דר פוסט, נועם חומסקי וקלוד לוי שטראוס.

קריירה כזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירת' שר בסרטים רבים. בין השאר בסרט המוזיקלי "מאמה מיה!", הוא שר את "Lady Come Down" יחד עם רופרט אוורט בסרט "חשיבותה של רצינות" ואת השיר "Love Is in the Air" בסרט "St. Trinian's" שצורף לקרדיטים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירת' ואשתו ליוויה ג'וג'ולי, 2009

פירת' מתגורר בצ'יזוויק שבלונדון. ב-1989 היה לו קשר רומנטי עם השחקנית מג טילי, ששיחקה לצידו ב"הפיתויים האסורים של ולמונט", וב-1990 נולד להם בן ויליאם ג'וזף פירת'. ב-1994, אחרי שנפרד מטילי, היה לו רומן עם ג'ניפר אילי, שכיכבה לצידו ב"גאווה ודעה קדומה" בתפקיד אליזבת בנט. השניים חזרו לשחק יחד ב-2010 בסרט "נאום המלך".

ב-1997 נשא לאישה את ליוויה ג'וג'ולי ולזוג נולדו שני בנים, לוקה (נולד במרץ 2001) ומתיאו (נולד באוגוסט 2003). הם נפרדו בשנת 2019, כשנתיים לאחר שגילה שהיא ניהלה רומן עם עיתונאי איטלקי בתקופה קצרה בה הם היו פרודים.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1984 בארץ אחרת Another Country טומי ג'אד
1987 חודש בכפר A Month In The Country טום בירקין
1987 סוד הגן הנעלם The Secret Garden קולין קרייבן המבוגר
1988 Apartment Zero אדריאן לה-דוק
1990 הפיתויים האסורים של ואלמונט Valmont ואלמונט
1993 הסניגור The Advocate ריצ'רד קורטויס The Hour of the Pig
1995 מעגל של חברים Circle Of Friends סיימון וסטוורד
1995 גאווה ודעה קדומה Pride And Prejudice מר דארסי מיני סדרה
1996 הפצוע האנגלי The English Patient ג'פרי קליפטון
1997 רסיסים של חיבה A Thousand Acres ג'ס קלארק
1997 קדחת המגרש Fever Pitch פול אשוורת'
1997 נוסטרומו Nostromo צ'ארלס גולד מיני סדרה טלוויזיונית
1998 שייקספיר מאוהב Shakespeare In Love לורד וסקס
1999 הפתן השחור Black Adder: Back And Forth ספיישל מילניום
1999 בצל התמימות My Life So Far אדוארד פטיגרו
1999 The Secret Laughter Of Women מתיו פילד
1999 בטבעת החנק The Turn of the Screw האדון
2000 Relative Values פיטר אינגלטון
2001 יומנה של ברידג'ט ג'ונס Bridget Jones's Diary מארק דרסי
2001 Conspiracy Wilhelm Stuckart
2001 זוגות בהחלפה Londinium - aka Fourplay אלן פורטלנד
2002 חשיבותה של רצינות The Importance Of Being Earnest ג'ק וורת'ינג
2003 נערה עם עגיל פנינה Girl With A Pearl Earring יאן ורמיר
2003 הופ ספרינגס Hope Springs קולין וייר
2003 אהבה זה כל הסיפור Love Actually ג'יימי בנט
2003 מה שבחורה רוצה What A Girl Wants הנרי דשווד
2004 ברידג'יט ג'ונס: עובדות החיים Bridget Jones: The Edge Of Reason מארק דרסי
2004 טראומה Trauma בן סלייטר
2005 נני מקפי Nanny McPhee סדריק בראון
2005 כשהאמת משקרת Where the Truth Lies וינס קולינס
2006 ארוחה חגיגית Celebration
2007 כשהיא מצאה אותי Then She Found Me פרנק
2007 הלגיון האחרון The Last Legion אורליוס אנטוניוס
2007 טירוף של קולג' St Trinian's ג'פרי
2007 ומתי ראית את אביך לאחרונה? When Did You Last See Your Father בלייק מוריסון
2008 ג'נובה Genova ג'ו
2008 בעל מזדמן The Accidental Husband ריצ'רד ברטון
2008 קלת דעת Easy Virtue ג'ים ויטקר
2008 מאמה מיה! !Mamma Mia הארי ברייט
2009 רוחות חג המולד A Christmas Carol פרד
2009 דוריאן גריי Dorian Gray לורד הנרי ווטון
2009 סינגל מן A Single Man ג'ורג' פלקונר
2009 טירוף של קולג' 2 St Trinian's II: The Legend of Fritton's Gold ג'פרי תווייטס
2010 נאום המלך The King's Speech המלך ג'ורג' השישי
2010 רחוב ראשי Main Street גאס לאורי
2011 החפרפרת Tinker Tailor Soldier Spy ביל היידון
2013 נוכלת בהזמנה Gambit הארי דין
איש המסילה The Railway Man אריק לומקס
קשר שטני Devil's Knot רון לקס
2014 קסם לאור ירח Magic in the Moonlight סטנלי / ויי לינג סו
לפני השינה Before I Go to Sleep בן לוקאס
2015 קינגסמן: השירות החשאי Kingsman: The Secret Service הארי הרט
2016 ברידג'ט ג'ונס בייבי Bridget Jones's Baby מארק דארסי
גאון Genius מקסוול פרקינס
2017 קינגסמן: מעגל הזהב Kingsman: The Golden Circle הארי הארט
2018 האוקיינוס שבינינו The Mercy דונלד קרואוהרסט
מאמה מיה! Here We Go Again Mamma Mia! Here We Go Again הארי ברייט
מרי פופינס חוזרת Mary Poppins Returns ויליאם וית'ראל וילקינס
גיבורים במצולות Kursk דייוויד ראסל
הנסיך המאושר (אנ') The Happy Prince רג'ינלד טרנר (אנ')
2019 1917 1917 ג'נרל ארינמור
2020 סוד הגן הנעלם The Secret Garden ארצ'יבלד קרייבן
2021 סופרנובה Supernova סם
יום האם Mothering Sunday מר ניבן
2022 האיש שלא היה Operation Mincemeat יואן מונטגיו
המדרגות The Staircase מייקל פטרסון מיני-סדרה
אימפריית האור Empire of Light מר אליס
2023 ריי ליין Rye Lane מוכר בוריטו
TBA Kill the Light

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עירית לינור, הפיתויים האסורים של ואלמונט, חדשות, 7 באוקטובר 1991
  2. ^ Vanessa Thorpe, Brit pack in Tinseltown gold rush, The Guardian, ‏9 Jan 2000
  3. ^ איתמר זהר, פסל בדמותו של קולין פירת כמר דארסי הוצב בלונדון, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
  4. ^ מיה סלע, הסופרת הלן פילדינג הרגה את דארסי, הבעל של ברידג’ט ג’ונס, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2013
  5. ^ מאת מולי האסקל, אלי מקביל במהדורה מורחבת, באתר הארץ, 16 באפריל 2001
  6. ^ אורי קליין, עלבון לאוסקר ויילד, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2002
    נסים דיין, ‏רציני רציני, אבל, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2002
  7. ^ אורי קליין, מרד הזנב המכשכש, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2003
  8. ^ גואל פינטו, "מה שבחורה רוצה", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2004
  9. ^ נסים דיין, ‏לא פחות מהפנטת מהמונה ליזה, באתר גלובס, 29 בינואר 2004
  10. ^ שירי כץ, עכבר העיר, ת"א, ציד מכשפות, באתר הארץ, 14 במרץ 2006
  11. ^ אורי קליין, מה הם מסתירים?, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
  12. ^ גיתית גינת, עכבר העיר, כשהסרט מצא אותה, באתר הארץ, 6 במאי 2008
  13. ^ שרה ליאל | הניו יורק טיימס, "סינגל מן": היום האחרון בחייו של קולין פירת', באתר הארץ, 15 בדצמבר 2009
  14. ^ אורי קליין, הסרט "נאום המלך" ראוי לכתר, באתר הארץ, 30 בינואר 2011
  15. ^ טל לוין, עכבר העיר, המנצח הגדול של גלובוס הזהב: "הרשת החברתית", באתר הארץ, 17 בינואר 2011
  16. ^ טל לוין, עכבר העיר, נאום המלך זכה בטקס פרסי הסאג, באתר הארץ, 31 בינואר 2011
  17. ^ טל לוין, עכבר העיר, נאום המלך הוא הזוכה באוסקר 2011, באתר הארץ, 28 בפברואר 2011
  18. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, החפרפרת: קר כקרחון, עז כאהבה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2011
  19. ^ רותה קופפר, אטום אגויאן יביים סרט על 3 נערים שריצו עונש על פשע שלא ביצעו, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2011
  20. ^ אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, "האיש שלא היה": הסיפור המוזר של הגופה בשעת לילה, באתר הארץ, 7 במאי 2022
  21. ^ Guardian staff reporter, Colin Firth wins a star on Hollywood's Walk of Fame, The Guardian, ‏14 Jan 2011
  22. ^ Tony Jones, Colin Firth awarded CBE, The Independent, ‏26 January 2012