ג'אקומו ליאופרדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לאופרדי)
ג'אקומו ליאופרדי
Giacomo Leopardi
לידה 29 ביוני 1798
רקנאטי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1837 (בגיל 38)
נאפולי, ממלכת שתי הסיציליות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Giacomo Taldegardo Francesco di Sales Saverio Pietro Leopardi עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Cosimo Papareschi עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית, יוונית, לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות A se stesso, Small Moral Works, La quiete dopo la tempesta, Pensieri, Il passero solitario, L'Infinito, A Silvia, La ginestra, Canti, Ciclo di Aspasia, Zibaldone, בפסקה זו 7 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
www.leopardi.it
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'אקומו לֵיאופרדיאיטלקית: Giacomo Leopardi;‏ 29 ביוני 179814 ביוני 1837) היה משורר איטלקי רומנטי, הנחשב אחד מהוגי הדעות ומשורריה החשובים ביותר של איטליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליאופרדי נולד בעיירה הקטנה רקנאטי באיטליה. אביו היה אציל זוטר. אימו הייתה המרקיזה אדליידה אנטיצי, ואופייה היה כנראה נוקשה ושתלטני. הוא גדל בבידוד יחסי, עם אביו ועם מספר כמרים ששימשו לו מורים. אביו היווה עבורו מקור השראה חשוב. כאדם שחושו המעשי היה כנראה מוגבל, איבד אביו את רוב הונו בעסקים נכשלים. לעומת זאת הוא השקיע כספים רבים בהקמתה של ספרייה מפוארת שנפתחה במשך השנים לציבור.

בדידותו של ג'אקומו, אשר נוספה עליה גם רשמיות נוקשה כחלק מהרגלי המשפחה, הביאו אותו לבלות זמן רב בספריית אביו. בגיל עשר כבר לא נזקק למורים, ובגיל 17 הוא כבר שלט והיה בקי בתחומים רבים של ידע. הוא קנה לעצמו ידיעות רחבות בשבע שפות קלאסיות, בהן עברית. נושאים בהם רכש ידע רב היו היסטוריה, פילוסופיה, פילולוגיה, מדעי הטבע ואסטרונומיה. משערים כי התקופה הארוכה בה למד בתנאים לא הולמים גרמו להיותו חולה אסתמה, בעל עקמת וראייה חלשה.

ב-1809 החל ליאופרדי לתרגם יצירות קלאסיות עתיקות (כנראה התחיל עם עבודותיו של הורציוס). באותו זמן גם כתב את שירו הראשון, הסונטה "מותו של הקטור". ב-1810 חיבר בין היתר את La Spelonca ו-L'Amicizia וגם שירים קצרים.

לאחר שסיים את לימודיו כתב מסות מחקריות ומספר שירים שנגעו לאירועי התקופה. ב-1816 עזב את הסגנון היווני והפילולוגיה לטובת סגנון אמנותי נאו-קלאסי מודרני.

צמיחתו של המשורר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1817 החל לכתוב את ה-Zibaldone, אוסף גדול של מחשבות ופיוטים אשר כלל למעלה מ-4000 עמודים. אז גם פגש את פייטרו ג'ורדני אשר הביא להכרה ציבורית בליאופרדי כאיש שירה.

ליאופרדי התפרסם לראשונה בזכות שני שירי תהילה למולדת האיטלקית, All'Italia ו-Sopra il monumento di Dante.

בשנים הראשונות שלאחר גיל עשרים שקע המשורר ברגשות עמוקים של יאוש. בייחוד בתקופה אפלה זו של חייו החל ליאופרדי לכתוב ביתר עומק ובגרות. שירים מתקופה זו של חייו נחשבים יצירות מופת של השירה הלירית. שני שיריו המוכרים ביותר: "L'infinito" ו"Il passero solitario".

המשך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1822 הגיע ליאופרדי אל רומא לתקופה קצרה, ושם התפרסם בזכות שיריו. בשנים הקרובות כתב שירים מלאי צער ומחשבות פילוסופיות, בולטים בהם historical pessimism ו-cosmic pessimism.

בהמשך עבר בין מילאנו, בולוניה ופירנצה, היכן שפגש את אלסנדרו מנצוני, סופר דגול נוסף מאותה מאה.

ב-1837 מת בנאפולי כתוצאה מבצקת.

עבודות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו העיקריות כוללות את Zibaldone, אוסף של רשמים וקטעי פילולוגיה ופילוסופיה, ה-Operette, אוסף של קטעי פרוזה שחלקם עלילתיים, ואוסף השירים Canti. ליאופרדי החזיק בראייה פסימית של המציאות כשלהשקפתו מגיעה השמחה רק בשל היעדרות הכאב. ליאופרדי אשר נחשב כמשורר לירי טהור בדומה לג'ון קיטס או אמילי דיקינסון, נתגלה מחדש במאה שלאחר מותו כפילוסוף נון-סיסטמטי, שאותו העריצו ארתור שופנהאואר, פרידריך ניטשה ו-ולטר בנימין. כיום הוא נחשב אחד מהוגי הדעות האיטלקיים המקוריים הבולטים. הוא פיתח דרך התבוננות רדיקלית על העולם, השמחה, התרבות והשירה שלא כמו הוגי דעות אחרים בני ארצו שהושפעו רבות מרעיונות גרמניים. Zibaldone ו-Operette morali מציבים את ליאופרדי סמוך לשופנהאואר כאחד ממבשרי הפילוסופיה הקדם קיומית (פרוטו-אקזיסטנציאליסטית).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'אקומו ליאופרדי – דיאלוג בין טימנדרו ואלאנדרו (מאיטלקית: יונתן פיין), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.
  • ג'אקומו ליאופרדי – מתוך מאמר של איטלקי על אודות השירה הרומנטית (מאיטלקית: אמוץ גלעדי), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך טז', 2023.
  • ג'אקומו ליאופרדי, שירים. תרגום מאיטלקית ובאורים - ראובן כהן, כרמל: 2023.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]