לאכר זה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאכר זה
Laacher See
מידע כללי
מיקום גרמניהגרמניה גרמניה
סוג אגם לוע
מידות
שטח 3.33 קילומטר רבוע
אורך 1.964 קילומטר
רוחב ממוצע 1.186 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
מקור לנהר Fulbert-Stollen עריכת הנתון בוויקינתונים
‏אגן ניקוז 12.2 קילומטר רבוע
מדינות באגן הניקוז גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°24′45″N 7°16′12″E / 50.4125°N 7.27°E / 50.4125; 7.27
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לַאכְר זה או אגם לאךְ (בגרמנית: Laacher See), הוא אגם לוע בקוטר של כ-2 קילומטרים בריינלנד-פפאלץ, גרמניה, כ-24 ק"מ מצפון-מערב לקובלנץ, 37 ק"מ דרומית לבון, וכ-8 ק"מ ממערב לאנדרנאך. הוא נמצא ברכס הרי אייפל, והוא חלק מהשדה הוולקני המזרחי של אייפל בתוך האייפל הוולקני הגדול יותר. האגם נוצר ככל הנראה על ידי התפרצות פליניאנית עם מדד פיצוץ געשי (VEI) של 6, בקנה מידה זהה להתפרצות של הר פינטובו בשנת 1991.[1][2][3][4] פריקות של גז געשי הניתנות לצפייה כמופטות על החוף הדרום-מזרחי של האגם הם סימנים של געשיות רדומה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגם בצורת אליפסה ומוקף בגדות גבוהות. הלבה נחצבה לאבני ריחיים מהתקופה הרומית ועד להכנסת גלילי ברזל לטחינת תבואה.[5]

בצד המערבי שוכן מנזר מריה לאך הבנדיקטיני, שנוסד בשנת 1093 על ידי הנרי השני מלַאך מבית לוקסמבורג, הרוזן פלטין הראשון של הריין, שהטירה שלו הייתה מול המנזר מעל גדת האגם המזרחית.

לאגם אין מוצא טבעי אך מנוקז על ידי מנהרה שנחפרה לפני 1170 ונבנתה מחדש מספר פעמים מאז. הוא נקרא על שמו של פולברט, אב המנזר של המנזר בשנים 1152–1177, אשר יש הסוברים שבנה אותו.

התפרצויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאכר זה
מפה טופוגרפית של סביבת לאכר זה

הוולקניות בגרמניה קשורה לפיתוח מערכת הבקע הקנוזואיקנית האירופית, שנגרמה מההתנגשות בין הלוחות האפריקאי והאירו -אסיאתי. עם זאת, הוולקניות של אייפל, היא תוצאה של נקודה חמה.

הפיצוצים הראשונים של לאכר זה, שהתרחשו לפני אלפי שנים, שיטחו עצים במרחק של עד ארבעה קילומטרים. המאגמה פתחה מסלול לפני השטח שהתפרץ במשך שעות, כאשר הפלומה הגיעה ככל הנראה לגובה של 35 קילומטרים. הפעילות נמשכה במשך מספר שבועות או חודשים, ויצרה זרמים פירוקלסטיים שכיסו עמקים במרחק של עד כעשרה קילומטרים, בטפרה דביקה. ליד המכתש, שכבת המשקעים מגיעה לעובי של למעלה מחמישים מטרים, ואפילו חמישה קילומטרים משם הם עדיין בעובי עשרה מטרים, כאשר ההערכה היא שחיות וצמחים ברדיוס של 50 קילומטרים ככל הנראה הושמדו.[6] מוערך 6 ק"מ מעוקב של מאגמה התפרצה,[7] ויצרה בסביבות 16 ק"מ מעוקב של טפרה.[8]

מרבצי טפרה מההתפרצות סכרו את הריין ויצרו אגם עם שטח של 160 קמ"ר. כאשר הסכר נפרץ, שיטפון התפרצות נסחף במורד הזרם, והותיר מרבצים רחוקים עד בון.[7]שרידים זוהו בשטח של יותר מ-300,000 קמ"ר, המשתרע ממרכז צרפת לצפון איטליה ומדרום שוודיה לפולין, מה שמשמש ככלי חשוב עבור מתאם כרונולוגי של שכבות ארכאולוגיות ופלאאו-סביבתיות ברחבי האזור.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ginibre, Catherine; Wörner, Gerhard; Kronz, Andreas (2004). "Structure and Dynamics of the Laacher See Magma Chamber (Eifel, Germany) from Major and Trace Element Zoning in Sanidine: a Cathodoluminescence and Electron Microprobe Study". Journal of Petrology. 45 (11): 2197–2223. Bibcode:2004JPet...45.2197G. doi:10.1093/petrology/egh053.
  • Park, Cornelia; Schmincke, Hans-Ulrich (1997). "Lake Formation and Catastrophic Dam Burst during the Late Pleistocene Laacher See Eruption (Germany)". Naturwissenschaften. 84 (12): 521–525. Bibcode:1997NW.....84..521P. doi:10.1007/s001140050438.
  • Riede, Felix (2008). "The Laacher See-eruption (12,920 BP) and material culture change at the end of the Allerød in Northern Europe". Journal of Archaeological Science. 35 (3): 591–599. doi:10.1016/j.jas.2007.05.007.
  • Hensch, Martin; Dahm, Torsten; Ritter, Joachim; Heimann, Sebastian; Schmidt, Bernd; Stange, Stefan; Lehmann, Klaus (2019). "Deep low-frequency earthquakes reveal ongoing magmatic recharge beneath Laacher See Volcano (Eifel, Germany)". Geophysical Journal International. 216 (3): 2025–2036. Bibcode:2019GeoJI.216.2025H. doi:10.1093/gji/ggy532.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Oppenheimer, Clive (2011). Eruptions that Shook the World. Cambridge University Press. pp. 216–217. ISBN 978-0-521-64112-8.
  2. ^ de Klerk, Pim; et al. (2008). "Environmental impact of the Laacher See eruption at a large distance from the volcano: Integrated palaeoecological studies from Vorpommern (NE Germany)". Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology. 270 (1–2): 196–214. Bibcode:2008PPP...270..196D. doi:10.1016/j.palaeo.2008.09.013.
  3. ^ Bogaard, Paul van den (1995). "40Ar/39Ar ages of sanidine phenocrysts from Laacher See Tephra (12,900 yr BP): Chronostratigraphic and petrological significance". Earth and Planetary Science Letters. 133 (1–2): 163–174. Bibcode:1995E&PSL.133..163V. doi:10.1016/0012-821X(95)00066-L.
  4. ^ "Geo-Education and Geopark Implementation in the Vulkaneifel European Geopark/Vulkanland Eifel National Geopark". The Geological Society of America. 2011. אורכב מ-המקור ב-13 בינואר 2019. נבדק ב-8 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Hull, Edward (1892). Volcanoes: Past and Present (2010 ed.). Echo Library. pp. 73–74. ISBN 9781406868180. ארכיון מ-28 באפריל 2022. נבדק ב-2 בדצמבר 2021. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Oppenheimer, pp. 216–218
  7. ^ 1 2 Schmincke, Hans-Ulrich; Park, Cornelia; Harms, Eduard (1999). "Evolution and environmental impacts of the eruption of Laacher See Volcano (Germany) 12,900 a BP". Quaternary International. 61 (1): 61–72. Bibcode:1999QuInt..61...61S. doi:10.1016/S1040-6182(99)00017-8.
  8. ^ P.v.d. Bogaard, H.-U. Schmincke, A. Freundt and C. Park (1989). Evolution of Complex Plinian Eruptions: the Late Quarternary (sic) Laacher See Case History (אורכב 19.07.2011 בארכיון Wayback Machine), "Thera and the Aegean World III", Volume Two: "Earth Sciences", Proceedings of the Third International Congress, Santorini, Greece, 3–9 September 1989. pp. 463–485.
  9. ^ Oppenheimer, p. 218.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לאכר_זה&oldid=37878512"