לה קוק ספורטיף
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| מייסדים |
אמיל קמוסט  |
| תקופת הפעילות |
1882–הווה (כ־142 שנים) |
| מיקום המטה |
Romilly-sur-Seine |
| קואורדינטות | 48°30′51″N 3°43′19″E / 48.514202222222°N 3.7220677777778°E |
| מוצרים עיקריים |
בגדי ספורט, אביזר אופנה, הנעלה |
| רווח | 132.2 מיליון יורו (נכון ל-2019) |
| https://www.lecoqsportif.com/fr_FR | |
 | |
  | |
לה קוק ספורטיף (בצרפתית: Le Coq Sportif; "התרנגול האתלטי") היא חברה צרפתית לייצור ציוד ספורט. החברה נוסדה ב־1882 על ידי אמיל קמוסט וממוקמת באנצהיים.[1] החברה הנפיקה לראשונה פריטים שמותגו בסימן התרנגול המפורסם כעת בשנת 1948.[2] שמה והסימן המסחרי של החברה נגזרים מהתרנגול הגאלי, שנחשב כסמל לאומי של צרפת. כיום, Le Coq Sportif היא חברה בת של Airesis S.A., חברת השקעות שבסיסה בשווייץ המחזיקה ב־69% ממניות החברה.[3] מגוון המוצרים הנוכחי של Le Coq Sportif כולל בגדי ספורט, ביגוד קז'ואל והנעלה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה ב-1882 על ידי אמיל קמוסט, בתחילה בתוך תעשיית הצמר ולאחר מכן נכנסה לעסקי בגדי הספורט, כאשר כמה מקורות ציינו כי בנו הוא שעודד אותו לעשות זאת. משפחת קמוסט החלה לייצר בגדי ספורט במפעל שלה ברומילי-סור-סיין בצפון מרכז צרפת, והוציאה את הקטלוג הראשון שלה (שכלל בעיקר חולצות רכיבה על אופניים) ב-1929. עשר שנים מאוחר יותר, השיקה החברה את האימונית הראשונה אי פעם, צ'אנדאל (הידועה גם בשם "בגדי יום ראשון").[4] לה קוק ספורטיף הגיעו לשיאם בשנות ה-50, עם הצלחתה הענקית הראשונה בשנת 1951 כאשר המותג חתם על הסכם להכנת החולצה הצהובה עבור הטור דה פראנס. החולצה הוצגה ב-1919, אך נדחתה עך ידי רוכבים רבים, שכן הם לא רצו להיות גלויים למתחרים. החברה הייתה ספקית הגופיות של לואיזון בובט כאשר זכה בשלושה סיורים רצופים בין השנים 1953–1955.[5] במהלך אותן שנים, לה קוק ספורטיף חתמה גם על הסכמים להיות המלבישה הרשמית של נבחרת צרפת בכדורגל (מ-1955)[4] ושל נבחרת הרוגבי הצרפתית. החברה גם חתמה על הסכם עם הוועד האולימפי הצרפתי, כך שהספורטאים לבשו בגדי ספורט של LCS באולימפיאדת רומא (1960). [4] החברה עיצבה מחדש את הלוגו שלה (הצורה המשולשת עם התרנגול בפנים) והעלתה אותו על החולצה הצהובה לראשונה ב-1966; הם היו אחת מיצרניות הספורט הראשונות שהפכו את הלוגו שלהם לגלוי. לה קוק ספורטיף היו מותג הספורט הגדול ביותר בצרפת, ובאותה שנה חתמה החברה על עסקה עם אדידס לייצור מוצרי הלבוש של שלושת הפסים בצרפת. תנאי החוזה קבעו כי אדידס יתמקדו בהנעלה בעוד ש-LCS ישתלטו על מוצרי הטקסטיל. בתחילת שנות ה-70, אדידס, שהתנתקה מחלקה בשוק, החלה למכור מוצרי טקסטיל, כשהבינה שמשפחת קמוסט רשמה את סמל שלושת הפסים (של אדידס) בצרפת. זה הוביל למאבק משפטי בין שתי החברות שכמעט הביא לקיצה של לה קוק ספורטיף. כאשר אדידס הפסידה בתביעה, היא חזרה נגד החברה הצרפתית במטרה לדחוק אותה מהעסק. אדידס חתמה על הסכם חסות עם אדי מרקס, הכוכב העולה בעולם הרכיבה. המהלך המהיר הזה וכמה החלטות רעות של משפחת קמוסט, גרמו ל-LCS לאבד חלק ניכר מהשוק ואדידס הציעה לקנות את החברה, בתמורה לכך שהם יחזירו לידיהם את הבעלות על שלושת הפסים בצרפת כחלק מהעסקה. ההצעה נדחתה על ידי מיריל קאמוסט - בתו של אמיל - יותר על סמך מחשבותיה הפוליטיות (כיוון שהייתה חברה בהתנגדות הצרפתית נגד גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה) מאשר על נקודת מבט מסחרית. ממשלת צרפת התוודעה למצבה הקריטי של LCS, ומינתה את היזם אנדרה גואלפי להשתלט על החברה ולהצילה. גואלפי פגש את הורסט דאסלר (שהיה אחראי על אדידס עד אז) והם הסכימו בסתר שאדידס תרכוש נתח שליטה ב-LCS. בתמורה, דאסלר ייתן עזרה וסיוע להפוך את LCS לחברה גדולה שוב. בשנות ה-80, התמיכה של אדידס אפשרה ל-LCS להגיע לקהלים חדשים כאשר הטניסאי יאניק נואה זכה באליפות צרפת הפתוחה ב-1983, כשהוא לבוש בבגדים של לה קוק ספורטיף. לוגו התרנגול הופיע גם על חולצות הקבוצות פיג'ו ורנו, ושל רוכב האופניים ברנאר אינו. במהלך זכייתו של אינו באליפות העולם, הוא לבש חולצה של LCS ונעלי אדידס. מותו של דאסלר ב-1987 העמיד את שתי החברות במצב קריטי. לאחר שנשלטה על ידי היזם הצרפתי ברנרד טפי (שהיה מעורב אז בשערוריית קביעת משחקים בכדורגל הצרפתי), לה קוק ספורטיף נמכרו לחברת Brown Shoe האמריקאית, כאשר גם חברת Descente היפנית קיבלה את הזכויות על LCS לפיתוח ליין של מוצרי גולף. עד 1999 לא היה לחברה רוכב אופניים אחד בקרב הספורטאים הממומנים שלה. על החברה השתלט יזם אחר, אוליבר ז'אק, שיכלא אז לאחר אישומים הקשורים במוצרי אדידס ונייקי מזויפים. לאחר תקופה ארוכה של צרות כלכליות ושערוריות, החברה הושקה מחדש ב-2005 על ידי רוברט לואיס דרייפוס (שהיה במקרה המנכ"ל לשעבר של אדידס), באמצעות חברת השקעות שווייצרית, Airesis. היא הועברה לביתם המקורי בשנת 2010, תוך שיפוץ המפעל המקורי ברומילי-סור-סיין, כשהייצור מרוכז כעת בצרפת. LCS חזרו לתת חסות לקבוצות רכיבה על אופניים. בשנת 2012, החברה החלה מחדש את השותפות שלה עם הטור דה פראנס.[5]
חסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריה החברה נותנת חסות לקבוצות האופניים קוויק-סטפ אלפא וייניל וTeam Milram. לה קוק ספורטיף הייתה המלבישה של טוטנהאם הוטספר בעת זכייתם בגביע ה-FA ב-1981 ו-1982,[6] אסטון וילה כשזכתה בליגת האלופות ב-1982 (אז הגביע האירופאי),[7] צ'לסי (כדורגל) (בין השנים 1981-1986),[8] סנדרלנד (כדורגל) (בין השנים 1981-1983),[9] שפילד יונייטד (בין השנים 1997–2000 ו-2002-2009),[10] אברטון (בין השנים 1983–1986 ו-2009-2012),[11] ואייאקס. (1/1973-6/1977 ו-7/1980-12/1984)[12] היא הייתה המלבישה של הנבחרות זוכות גביע העולם בכדורגל נבחרת איטליה בכדורגל ב-1982, ונבחרת ארגנטינה בכדורגל ב-1986. החברה גם נתנה חסות לקבוצה הברזילאית מועדון ספורט אינטרנסיונל ב-1982. הקבוצה זכתה בגביע ז'ואן גאמפר באצטדיון הקאמפ נואו בברצלונה כשהשתמשו במדים מתוצרת לה קוק ספורטיף. אינטרנסיונל גם זכו בCampeonato Gaúcho ב-1982 כשלבשו את המדים מתוצרת לה קוק ספורטיף. פלומיננסה היא קבוצת כדורגל ברזילאית אחרת שלה קוק ספורטיף הייתה המלבישה שלה בשנות ה-80 וזכתה באליפות המקומית ב-1984 כמו גם באליפות ריו דה ז'ניירו בכדורגל בין 1983–1985. בענפי ספורט אחרים, הטניסאי ארתור אש היה לבוש בבגדים של לה קוק ספורטיף, בעת שזכה באליפות וימבלדון בשנת 1975. החברה השיקה ליין של סניקרס (נעליים) בשם "נעליי ארתור אש" ("the Arthur Ashe shoe"). הטניסאית ז'וסטין הנין לבשה אף היא בגדים של לה קוק ספורטיף בעת זכייתה באליפות וימבלדון בשנת 2001. שחקן הגולף הדרום קוריאני יאנג יונג יון לבש חולצה של לה קוק ספורטיף ביומה האחרון של אליפות ה-PGA ב-2009 שבה זכה.[13] לה קוק ספורטיף שכרה מעצבים מקומיים ביפן ובקוריאה כדי להשלים ולהתאים את הקולקציה העולמית לשוק המקומי. הם גם חתמו על כמה שותפויות לשחרור דגמים מיוחדים. Le Coq Sportif ביפן מזוהה עם Sou כדי ליצור נעליים בעבודת יד וטאבי. הם גם הוציאו ליין נעליים עם המעצבת קאמישימה צ'ינאמי (Kamishima Chinami). עבור לה קוק ספורטיף קוריאה, נוצרה שותפות עם יצרנית הרכב פיג'ו על מנת ליצור נעל בשם "פיג'ו 207cc". הנעליים הושבו (קיבלו ריקול) בשנת 2009 בשל תקלה במוצר, כאשר בעת שהבד נחשף למים, התפירה של הנעל הייתה מתפרקת. זה גרם להם להפסד של מיליונים בהכנסות. בשנת 2012, לה קוק ספורטיף חזרו לרכיבה מקצועית, ויצרו את הגופיות לטור דה פראנס במסגרת חוזה חדש לחמש שנים עם Amaury Sport Organisation.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לה קוק ספורטיף (בצרפתית)
לה קוק ספורטיף, ברשת החברתית פייסבוק
לה קוק ספורטיף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לה קוק ספורטיף, ברשת החברתית אינסטגרם
לה קוק ספורטיף, ברשת החברתית LinkedIn
לה קוק ספורטיף, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ https://web.archive.org/web/20110724085829/http://www.superfiction.net/blog/index.php?2008%2F04%2F07%2F232-le-revival-du-coq-sportif
- ^ Le Coq Sportif / Fashion / Companies / Fashion Central / Vogue Australia, web.archive.org, 2007-09-04
- ^ Airesis SA : Shareholders Board Members Managers and Company Profile | CH0010947627 | MarketScreener, www.marketscreener.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 https://web.archive.org/web/20190415040048/http://lajugadavintage.blogspot.com/2016/01/le-coq-sportif-la-historia-del-gallo.html
- ^ 1 2 https://bikevibe.no/stories/le-coq-sportif
- ^ Tottenham Hotspur - Historical Football Kits, historicalkits.co.uk
- ^ Aston Villa - Historical Football Kits, historicalkits.co.uk
- ^ Chelsea - Historical Football Kits, historicalkits.co.uk
- ^ Sunderland - Historical Football Kits, historicalkits.co.uk
- ^ Sheffield United - Historical Football Kits, historicalkits.co.uk
- ^ Everton - Historical Football Kits, historicalkits.co.uk
- ^ AFC Ajax en alles eromheen - AjaxCafe, web.archive.org, 2015-01-27
- ^ Le Coq Sportif. A sponsorear se ha dicho., #TengoUnaIdea, 2016-06-15 (ב־European Spanish)