לוביץ' (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוביץ'
Łowicz
POL Łowicz COA.svg
סמל לוביץ'
POL Łowicz flag.svg
דגל לוביץ'
Collage of views of Łowicz.jpg
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה לודז' (פרובינציה)לודז' (פרובינציה)  לודז'
מחוז לוביץ'
שטח 23.41 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 30,204 (2006)
קואורדינטות 52°6′N 19°56′E / 52.100°N 19.933°E / 52.100; 19.933קואורדינטות: 52°6′N 19°56′E / 52.100°N 19.933°E / 52.100; 19.933
http://www.lowicz.eu

לוביץפולנית: Łowicz) היא עיר בפרובינציית לודז' שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוביץ' נזכרת מהמאה ה-12, ובמאה ה-13 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאות ה-15 וה-16 שגשגה העיירה, אך באמצע המאה ה-17 נבלמה התפתחותה כתוצאה מההרס של פלישת האימפריה השוודית.

בשנת 1793 נכללה העיירה בתחום פרוסיה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית.

יהודי לוביץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה יהודית התקיימה בלוביץ' מהמאה ה-15, ובשנת 1516 גורשו היהודים מהעיירה בהוראת הארכיבישוף המקומי. בתחילת המאה ה-18 התחדשה הקהילה היהודית בעיירה, אך בשנת 1724 נאסרו מגורי יהודי בה. בתקופה הפרוסית בוטל איסור זה, אך בשנת 1828 נצטוו יהודי העיירה לעבור להתגורר ברובע מסוים בה, לאחר פניית הפולנים המקומיים לשלטונות. בשנת 1862 בוטלו הגבלות המגורים ליהודי העיירה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגעה העיירה כתוצאה מהפגזות ומדליקות שפרצו בה, ומצבם הכלכלי של יהודיה הוחמר. בשנת 1919 ערכו חיילי הצבא הכחול ביזה בחנויות היהודים בעיירה, והתעללו ביהודים חרדים באופן פומבי.

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-4,500 יהודים, כרבע מתושביה, והתקיימה בה פעילות ציבורית יהודית. בשנות השלושים של המאה ה-20 גברו והלכו ההתנכלויות האנטישמיות בעיירה, תוך יידויי אבנים תכופים לעבר בית הכנסת המקומי ובתי היהודים בעיירה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר יהודי לוביץ', בולימוב וקרנוז'ה שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו מהעיירה יהודים רבים לוורשה, ובמקביל הגיעו אליה פליטים יהודים מאזור לודז', עד שמספר היהודים בעיירה הגיע לכ-8,200 איש.

ב-13 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד במעשי שוד של יהודיה, תוך חטיפתם לעבודות כפייה. בחורף 1940 רוכזו יהודי העיירה בגטו מוקף חומה וגדר תיל שהוקם בה, בו מתו יהודים רבים ממגפת טיפוס הבהרות. באביב 1940 נסגרו שערי הגטו, והוא חולק לשני חלקים. יהודי הגטו הועסקו בעבודות כפייה שונות, חלקן במחנות עבודה, בתיווך היודנרט שמונה בו, שבראשו הועמד ברוך שפירא.

במרץ 1941 הועברו כל יושבי הגטו שבעיירה לגטו ורשה. לאחר מכן פורק בית הכנסת השרוף שבעיירה בידי פולנים מקומיים. בשנת 1941 התקיים בפרבר של העיירה מחנה עבודה, בו הועסקו כ-300 עד 360 יהודים מגטו ורשה. במחנה זה הורעבו היהודים, וחוו מעשי התעללות מצד שומריהם האוקראינים, תוך שריפה בחיים של יהודים.

לאחר השואה שבו לעיירה 37 יהודים, אך בשל יחס עוין מצד שכניהם הפולנים, שהתבטא בירי על בתיהם, עזבו אותה כולם במהרה. בית העלמין היהודי בעיירה חולל ונהרס בזמן המלחמה, ומצבותיו שימשו לריצוף רחובות העיירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוביץ' בוויקישיתוף