לדלג לתוכן

לויתן (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לווייתן (ספר))
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לויתן
Leviathan
nasty, brutish, and short עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מאת תומאס הובס
איורים אברהם בוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה פילוסופיה
הוצאה
הוצאה Andrew Crooke עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1651
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מאגנס, הוצאת שלם
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002687135, 001006899, 001741395, 001781553
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"לויתן, או החומר, הצורה והכוח של קהילייה כנסייתית ואזרחית" (באנגלית: Leviathan, or The Matter, Forme and Power of a Common Wealth Ecclesiasticall and Civil), שיצא לאור בלונדון בשנת 1651, הוא חיבור פילוסופיה פוליטית מאת תומאס הובס. החיבור, הנקרא על שם דמותו המיתולוגית של הלווייתן המופיע בתנ"ך, נחשב לאחת מיצירות הפילוסופיה הפוליטית המשפיעות ביותר שנכתבו אי פעם.

הרקע לכתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלויתן נכתב על ידי הובס בעקבות החשש מפני התמוטטות מערכות השלטון במהלך מלחמת האזרחים האנגלית ואי השקט האזרחי באנגליה למן התנתקות הכנסייה האנגליקנית מהכנסייה הקתולית על ידי הנרי השמיני ברפורמציה האנגלית ב-1534.

הספר נכתב על ידי הובס כנראה החל מ-1649, לאחר הוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון. הובס שהה באותה עת בגלות בצרפת, אליה נמלט ב-1640 מחשש לרדיפות הפרלמנט הארוך בגלל תמיכתו באבסלוטיזם.

תוכני הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק במבנה החברה והלגיטימיות של הממשל, ונחשב לאחת הדוגמאות המוקדמות והמשפיעות ביותר להסבר עלייתו של השלטון המרכזי, הסבר שבניגוד לעבר לא הסתמך על דת או פילוסופיה מופשטת, אלא על רציונליות.

בספר, שנכתב במהלך מלחמת האזרחים האנגלית, טוען הובס לצורך בקיומה של אמנה חברתית בין האזרחים לבין השליט כדי למנוע מצב של מלחמת הכול בכול. המדינה נועדה להגן על היחידים בתוכה מפני מצב הטבע. הובס טען ששליט אבסולוטי וחזק מסוגל להשליט סדר ולמנוע כאוס חברתי. טענה זו של הובס בנוגע לטבע האדם באה לידי ביטוי ביצירות מאוחרות יותר בנות זמננו כגון בספר תהליך התירבות מאת אליאס והמלאכים הטובים של טבענו מאת פינקר. כמו כן שימשה כבסיס פילוסופי - תוך הנגדתו לתפיסת ז'אן ז'אק רוסו, שבנושא טבע האדם היתה הפוכה בתכלית מזו של הובס - למחקריו בנושא ההיסטוריה של המלחמות של ההיסטוריון פרופ' עזר גת.

גת הראה במחקריו, כי בחשבון היסטורי כולל, גישתו 'הפסימית' של הובס עולה בקנה אחד עם ההתפתחות ההיסטורית החיובית במרכזה ירידה בכמות ובעוצמת המלחמות, זאת בניגוד מוחלט לאינטואיציה ולחוכמה המקובלת בנושא. גת הראה, כי בניגוד גמור להשקפתו של רוסו אודות 'הפרא האציל', שלפני היות ציוויליזציה חי חיי נועם והרמוניה תחת גפנו ותחת תאנתו, האדם 'הקדמון' ניהל מלחמות שמד, שעדויות להן המשיכו לקבל תיעוד בחברות לקט ציד כמו זו שנשמרה על אדמת היבשת המוכרת היום בשם אוסטרליה. לעומת זאת, תפיסתו 'הפסימית' של הובס, לפיה החיים היו תמיד "אלימים, מגעילים וקשים", נהיו מעט פחות כאלו ככל שהיתה יותר ציוויליזציה, כלומר "לוויתן" חזק יותר, שעל ידי כך שהפיל מוראו על הציבור, הביא להפחתת האלימות.[1]

איור הכריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את כריכת הספר אייר האמן הצרפתי אברהם בּוֹס (אנ'), והאיור נעשה לפי בקשתו של הובס.

האיור ממחיש בצורה גרפית את הרעיונות המוצגים בספר. במרכז האיור ניצב הריבון כמי שמורכב מהמוני אנשים אשר גבם מופנה כלפי המתבונן. האנשים הם מי שהסכימו לכונן ביניהם ברית לכדי מדינה. הריבון אוחז בידיו הן את החרב (הכוח הצבאי) והן את השרביט (הכוח הכנסייתי) - משמע הוא שולט באופן מוחלט בכל מוסדות החיים. בחלק התחתון של התמונה מוצגים הכלים והאמצעים שבשליטת הריבון: כלי האלימות וההגנה (משמאל) וכלי השכנוע והחינוך הקשורים בכנסייה ובאוניברסיטאות (מימין).

מהדורות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא לאור לראשונה באנגלית ב-1651. מהדורה נוספת של הספר, בלטינית, ראתה אור באמסטרדם ב-1688, במהדורה שכללה את כל כתביו של הובס. המהדורה הלטינית אינה שווה באופן מלא למהדורה האנגלית.

הובס יצר גם מהדורה מיוחדת שנכתבה על קלף בכתב ידו, על מנת להגישה לצ'ארלס השני, שישב בפריז באותה עת. ההגשה למלך סוכלה עקב מעורבותו של אדוארד הייד, הרוזן השלישי מקלרנדון, שהתנגד לספר.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Azar Gat,  The Causes of War and the Spread of Peace - But Will War Rebound?, Oxford University Press, 2017